הבן שלי היה במרון אה ראס
עד לפני שלושה ימים, הימים והלילות היו ימים של סהרוריות. ארחתי את אחת הבנות פה עם שני ילדיה מהצפון, והיא ראתה איך אני כוסס ציפורנים. והטלפון של אורון שלי מגיע והוא אומר לי "אבא אתה ב78 הרסתה את מרון אה ראס , היום אני הרסתי אותה עם חברי בכינון ישיר". כן הייתי שם , בשני המקומות המזורגים האילו , את מרון אה ראס אני וחברי פיצצנו במשך יומים עם 800 קילו ט.נ.ט. ומחקנו את הכפר הזה לשנים של שקט . בבינת ג'ביל ניצלתי פעמיים ממות , לא פעם ולא פעמיים הייתי שם בכל מיני סיטואציות , מקום מקולל. ורק המחשבה על איך ומה שקרה שם יכולה להקפיא אותי . כן יכול לומר לך בני מצד אחד ישר כוח בדרכך. אך הלב שלי רועד כל פעם שאתה לא עונה לטלפון שלי או שאני שומע מה קורה שם. רק תחזור הביתה בשלום אתה וכל חיילי צה"ל. אמן כן יהי רצון ...
