לא יודע
אני לא בטוח שהבחירה הראשונה בהכרח צריכה להיות של השיטה. במקרה שלי כן, בחרתי בשיטה שלי, ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד. אבל לפי סיפור ששמעתי הלך אדם ברחוב וראה את מאסטר ניר מתאמן. האדם התרשם כל כך מאיכות התנועה שלו, שהוא התחיל ללמוד אצלו, ועדיין לא הפסיק. היום הוא המדריך הראשי בבית הספר. שאלה - אם תפגוש אדם, ואחרי שלמדת אומנויות לחימה במשך 15 שנים (או כל זמן אחר שנראה לך מכובד מספיק), ותתמודד מולו בקרב, והוא ישכיב אותך על הרצפה בלי לזוז בכלל, האם לא תחשוב ללמוד אצל אותו אדם??? לפי הבנתי, ככה התפתח בי"ס לטאי צ'י ביפן שכולל אלפי תלמידים. יש את מה אתה מחפש ללמוד באומנות לחימה, ויש את מה האומנות לחימה (השיטה) באה ללמד אותך. במשך הזמן, אתה נפתח למה שהאומנות באה ללמד אותך, ומניח בצד את הצפיות שלך. אני התחלתי ללמוד טאי צ'י כדי ללמוד להרגע. האומנות באה ללמד אותי גם להיות תקיף כשצריך. להלחם בעצמי ולא לוותר. להתמיד. עם הזמן אני מנסה ללמוד גם את זה. האומנות באה ללמד אותי להתעמק בפרטים הקטנים, תוך הבנה של העקרונות בגדול. השיטה באה ללמד אותי לבנות בית בשלבים. קודם כל הבסיס, ורק בסוף את הגג. להגיד שכשבאתי ללמוד טאי צ'י חיפשתי ללמוד את כל הדברים האלה??? קשה לי מאוד להגיד דבר כזה. לא הייתי מודע אליהם בכלל. אבל זו הדרך להגיע למה שאני רוצה. וגם, מה שאני רוצה משתנה בדרך.
