גבר לבדו...

גרא.

New member
גבר לבדו...



גבר לבדו,חולה,בוהה בדומייה, בחוץ יורדה,סמיכה,מאפילה החשכה.. על השולחן שיירי מרק בכוס, חולצה פרומה,אף לא כפתור רכוס.. תמיד יכול לעשות הכל,תמיד כזה חזק, אחרי פגיעה כה קטלנית,הכל כבר לא חלק.. לא מתמודד לבד,זמנית,זקוק ליד,ליד.. כבר לא תמיד אפשר כמו קודם, להתמודד לבד.. לא קל לראות,לא קל לקרוא.. לשמוע,זה כמעט הכל,לעת מצוא.. הראש פנוי למחשבות,לזכרונות,לתהיות, על מעשים,לא יעשו,טעוני האכזבות.. ואהבות אז מסתדרות,מצעד ללא תופים, עם זו שאז,והיא,והיא,חוזרים החיוכים, והמגע,והרגשות..פרידות וניתוקים... גבר לבדו,חולה,בוהה בדומייה, מרגיש בודד,עצוב,לא נאהב,עזוב.. יודע מה רוצה לבו,ומהי התשובה, למחלתו,הזמן,ולנפשו דוויה.. אכן אשה שלי,יפה.. בואי,שובי אהבה....
 
כואב שירך...



ריבוי הפעלים והכתיבה הפרוזאית משתלבים יפה ברגשותיך... ענבל
 

FireAngel

New member
מהמם!



לא הרבה כותבים הצליחו גם ליצור תמונה בראשי - כל הכבוד הצלחת!
 
למעלה