אמון כאמונה
כל מקרה לגופו. ועל אף ניסיון החיים המצטבר. אמונה בבני אדם טרם פסה מעולמי. עד ש.... ה"אף" מריח משהו ה"בטן" מתחילה להרגיש רע. ואז עולות השאלות שלי על האמונה. אני בן אדם מאמין. לפעמים נתפסת כתמימה, ויש את אלו שחושבים שהצליחו לעבוד עלי. אז יופי להם, ויופי גם לי. זה רק עוד שיעור אחד לחיים. איש באמונו/אמונתו יחיה. רק בריאות ואהבה.