מחסור בכסף אכן יכול לגרום אומללות אבל הרבה כסף לא בהכרח מביא אושר. אם תתעשר וגם תחלה בסרטן קטלני תהיה מאושר? (לא מאחל את השני).
אני חושב שזה מה ששכנעת את עצמך בו ("הרבה כסף לא בהכרח מביא אושר") כדי להיות מאושר ככל הניתן גם ללא כמויות גדולות של כסף. אבל למה אתה חושב שאתה צריך לשכנע את עצמך בכך? מכיוון שאתה חושב כמובן שלעולם לא יהיו לך כמויות ממש גדולות של כסף. אבל מה אם יכולות להיות לך כמויות ממש גדולות של כסף? אל תהיה פסימי ואל תהיה חסר אמונה. בהחלט יכולים להיות לך מיליוני, עשרות מיליוני ואף מאות מיליוני שקלים. איך? באמצעותי.
האם האירועים האחרונים בשווקים משכנעים אותך בגאונותי הפיננסית וכעת תסכים להשקיע בי וביכולותיי? אמנם אני מודה שתחילת השפל הגדול השני לא נראית כמו מה שחשבתי שהיא תיראה, אבל זה רק מוכיח לנו שההיסטוריה היא לא אינדיקטור מושלם לחיזוי העתיד, וכפי מה שאמר הסופר מארק טוויין, ההיסטוריה לא חוזרת, היא מתחרזת.
מה שחשוב זה שזה קורה, ושנבואתי מתגשמת, ולא אופן ההתגשמות. אמנם אני מודה שחשבתי שזאת תהיה קריסה אדירה של כ-70 עד 90 אחוז ביום אחד אבל גם אם קריסת ה-70-90 אחוז קורית טיפין-טיפין עם עוד 3 אחוז ועוד 4 אחוז מכל המדדים החשובים והבורסות החשובות בכל יום במשך שבוע-שבועיים, גם זה בסדר.
לאחר סיום הקריסה, זה יהיה הזמן להיכנס. הרגע מתקרב ואני צריך משקיעים. תן לי 100,000 ותקבל בחזרה מיליונים ואולי אפילו מיליארדים עד סוף 2025 לכל המאוחר.
נראה לי שההתעמקות בהארי פוטר תרמה לך מאוד להבנה הפיננסית.
לא, אתה פשוט לא מבין נכון את הדברים. זה בסדר. אני אסביר.
העניין הוא כזה: אתה אומר לי "הארי פוטר" כי זה מה שאתה חושב שבן-אדם צריך להיות כדי להביא תשואות של מאות אלפי ומיליוני אחוזים, ובטח שבתוך שנים אחדות, ובטח ובטח שעל כל השקעה בנפרד, אבל זה לא נכון. זה מה שאתה חושב שבן-אדם צריך להיות כי חוץ מהביטקוין, שהוא אפילו לא מניה אלא סחורה, אף-פעם לא היה דבר שעלה במאות אלפי ומיליוני אחוזים בתוך שנים אחדות. אבל הבעיה כאן, היא שהעבר הוא לא אינדיקטור טוב מספיק למה שהולך לקרות בעתיד, ולכן, אם משהו אף-פעם לא קרה קודם לכן, שזה אפילו לא המצב פה כי כן יש לנו לדוגמה את הביטקוין אבל עזוב, בוא נגיד שזה היה המצב, אז זאת לא ערובה טובה מספיק לכך שמשהו לא יקרה לעולם.
ואם תשים לב, לפני הביטקוין לדוגמה, שלמיטב ידיעתי זה הדבר היחיד אי-פעם שעלה ב-20 מיליון אחוז ב-12 שנה, לא היה דבר שעלה במאות אלפי אחוזים, בטח שלא במיליוני אחוזים.
מנקודת המבט של 2009, לשיטתך, הביטקוין אף-פעם לא היה אמור לקרות ולהתקיים. לא בהכרח המטבע, אבל כן בהכרח רמת ההישגים והתשואות שהביטקוין הגיע אליה, אבל עובדה שהביטקוין קיים והגיע להישגים האלו, מה שמוכיח, וזה מקרה אחד מיני רבים, שהעבר הוא לא אינדיקטור מספיק טוב למה שיקרה בעתיד.
עוד דבר שלא שמת לב אליו, חוץ מאשר דבר קטן שנקרא "ביטקוין", זה שאם לדוגמה היית נכנס למכונת זמן ונוסע ל-1981, ומספר לאנשים על תשואה של 200,000 אחוז על מניה אחת בתוך 40 שנה, גם אז, כמו מה שאתה מדבר אליי עכשיו, ככה היו מדברים אליך אז. בעצם לא. אתה אומר לי "הארי פוטר" והסדרת ספרים הזאת התחילה לצאת ב-1997. אני חוזר בי. אם היית נכנס למכונת זמן ונוסע ל-1981, ומספר לאנשים על תשואה של 200,000 אחוז על מניה אחת בתוך 40 שנה, היו אומרים לך את מה שאומרת לי "כוכבית מצויה". היו אומרים לך "משוגע", "מנותק מהמציאות", "נוכל" ו-"שרלטן". אבל הנה אנחנו 40 שנה מאוחר יותר והנה יש שתי חברות מאוד מעניינות, יכול להיות ששמעת עליהן, לאחת קוראים "אפל" ולשנייה קוראים "מיקרוסופט".
ולמה אם היית נכנס למכונת זמן ונוסע ל-1981, ומספר לאנשים על תשואה של 200,000 אחוז על מניה אחת בתוך 40 שנה, אנשים היו קוראים לך, אמנם לא "הארי פוטר", אבל כן "משוגע", "מנותק מהמציאות", "נוכל" ו-"שרלטן"? הרי אם היית נכנס למכונת זמן, נוסע ל-1981, ומספר לאנשים על תשואה של 200,000 אחוז על מניה אחת בתוך 40 שנה, האם היית הארי פוטר? לא. האם היית משוגע? לא. האם היית מנותק מהמציאות? לא. האם היית נוכל? לא. האם היית שרלטן? לא. האם היית משקר? לא. האם היית טועה? לא. והעובדות הן שחוץ מאשר "הארי פוטר", אלו כל הדברים שהיו אומרים לך ומטיחים בך.
אתה היית בתגובה מתעצבן, מופתע, מוכה הלם, מוכה תמיהה, והיית מוסיף ומספר ומסביר שוב ושוב ברמות שונות של הסברים ופירוטים שעומדות להיות עכשיו מניות שבארבעים השנים הבאות יעלו ב-200,000 אחוז, והאמת הפשוטה, אם לא נלך יותר מידי סחור-סחור, היא שאף אחד לא היה מאמין לשום מילה שאתה אומר, וכולם היו ממשיכים לקרוא לך משוגע, מנותק מהמציאות, נוכל, שרלטן, ושום הסבר לא היה עוזר לך. וזאת האמת. לרגע אחד אל תהיה טיפש מספיק בשביל להשלות את עצמך שהדברים היו מתגלגלים אחרת מכפי מה שסיפרתי לך עכשיו שהדברים היו מתגלגלים אפילו ולו במעט. זה מה שהיה קורה וזהו. צר לי. תשלים עם זה. אלו העובדות.
ועכשיו, למה למרות העובדה שאם היית נוסע בזמן שחוזר אחורה מ-2022 כל הדרך אל 1981 ואומר לאנשים שיהיו עכשיו מניות שבארבעים השנה הבאות יעלו ב-200,000 אחוז כל אחת, למה למרות העובדה שלא היית הארי פוטר, לא משוגע, לא מנותק מהמציאות, לא נוכל, לא שרלטן, לא שקרן ולא טועה, אף אחד לא היה מאמין לשום מילה שיוצאת לך מהפה?
התשובה הפשוטה תהיה כי "זה אף-פעם לא קרה קודם לכן". אבל זה מסובך יותר מזה. אז עכשיו הנה התשובה היותר מסובכת:
רק בגלל שמשהו אף-פעם לא קרה קודם, זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. וכל זה מעלה שאלה טובה מאוד. השאלה הטובה מאוד הזאת, היא למה למרות שאם משהו אף-פעם לא קרה קודם לכן, זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד, אז למה באותו הזמן, הרוב הגדול מאוד של האנשים בהחלט יחשבו שאם משהו אף-פעם לא קרה קודם לכן, זה כן, אף-פעם לא יקרה בעתיד?
התשובה לכך היא כי אנשים הם טיפשים. ויותר גרוע מאשר מה שאנשים הם טיפשים, אנשים הם לא נבונים.
ההבדל בין שכל לתבונה, הוא ששכל זה פשוט כל הידע שיש לנו, בעוד שתבונה, זה מהמילה "להבין", ולכן תבונה זה השכל של לדעת להבין דבר מתוך דבר ולהבין דבר כתוצאה משילוב בין דבר לדבר.
ידועה האמרה כי "על כל חכם אחד, יש עשרה טיפשים", אבל לדעתי, על אותו המשקל, ניתן גם להגיד כי על כל עשרה חכמים, יש רק נבון אחד. כי שכל לא אומר בהכרח תבונה. כי תבונה היא סוג מסוים של שכל, שהוא מתוחכם יותר וקשה יותר מאשר שכל רגיל, ולכן באופן דומה לאיך שלאף בן-אדם טיפש לא תהיה תבונה, כך גם הרוב הגדול של האנשים החכמים, גם הם לא יהיו בהכרח איזה נבונים גדולים.
וידועה כמובן גם אמרתו המפורסמת של איינשטיין ש-"כל טיפש יכול לדעת. הנקודה היא להבין".
הסיבה שעל אף שאם משהו אף-פעם לא קרה קודם לכן זה ממש לא בהכרח אומר שהוא אף-פעם לא יקרה בעתיד, הסיבה שעל אף העובדה הזאת, הרוב הגדול מאוד של האנשים משוכנעים שכנוע מוחלט לחלוטין וכוזב לחלוטין שזה אכן המצב (שאם משהו אף-פעם לא קרה קודם לכן זה גם לעולם לא יקרה), זה כי אנשים הם טיפשים ולא נבונים, וכתוצאה של כך הם כבולים אל תוך ההבנה הקטנה שלהם, הידיעות הקטנות שלהם וההכרות הקטנות שלהם עם החיים הקטנים שלהם והתוכן הקטן שלהם. לכן אנשים לא יודעים, לא מבינים ולא מתעמקים, וגם לא רוצים לדעת, להבין או להתעמק בשום דבר מעבר למה שהם יודעים, מבינים ומתעמקים בחיים הקטנים שלהם, עם המחשבות הקטנות שלהם והמעשים הקטנים שלהם, וכתוצאה של כל זה, אנשים כבולים אל נקודת המבט הקטנה שלהם ולכן לא יכולים להבין את הדברים דרך שום נקודת מבט אחרת.
אני, זה לא מה שנקרא "רוב האנשים". עם כל הצניעות, באמת עם כל הצניעות, אני הרבה יותר חכם, ויותר חשוב מזה, הרבה יותר נבון, מאנשים אחרים. אני מניח שזאת הסיבה למה אני חזיתי מראש מניות וסחורות שאחר כך עלו במאות ובאלפי אחוזים בתוך חודשים אחדים ושנים אחדות, בזמן שאנשים אחרים מדברים על מניות וסחורות שעולות בעשר אחוז בשנה.
תן לי להחזיק לך את היד, משקיע88, ולהוליך אותך בנתיב ההיסטוריה.
כפי שאמרנו, אם לשנייה אחת אתה, ובעצם זה נורא יעזור אם כולם יעשו את זה, תתנתק מנקודת המבט המוכרת לך, ותחשוב על הדברים מנקודת המבט של בן-אדם ב-1981, תוך כדי שאתה משתדל להתנתק ממה שמוכר לך וידוע לך, ומשתדל לחשוב על הדברים מנקודת מבטו, אז פתאום אתה תראה את הדברים אחרת לגמרי.
מנקודת מבטו של אדם ב-1981, מעולם לא הייתה מניה שעלתה ב-200,000 אחוז בארבעים שנה. זה לא נושא לדיון. זאת עובדה היסטורית שאיננה עומדת לויכוח.
עוד מנקודת מבטו של אדם ב-1981-זה גם לעולם לא יקרה.
ולמה האדם הממוצע ב-1981 יחשוב כך? כי זה אף-פעם לא קרה קודם לכן.
ועכשיו הפסקה. בחזרה אל תוך נקודת המבט שלנו ב-2022. אם נביט אחורה אל ההיסטוריה, בדיוק כפי מה שיעשה אדם ב-1981, בעוד שאדם ב-1981 לעולם לא ימצא שום תיעוד בשום מקום למניה שעלתה ב-200,000 אחוז כי זה אף-פעם לא קרה, אנחנו מצדנו לא רק נמצא כמה מניות כאלו, אלא גם נדע להסביר למה זה קרה.
מצד שני, אם אדם ב-1981 ינסה להביט קדימה אל העתיד וינסה לשער את שיקרה, לא רק בתחום המניות אלא בכלל, ואם אתה תנסה להביט אל העתיד ולנסות לשער את שיקרה, לא רק בתחום המניות אלא בכלל, קרוב לוודאי שלאף אחד משניכם לא יהיה מושג על מה הוא מדבר.
למה? למה כל-כך קל לדעת את העבר בעוד שכל-כך קשה לדעת את העתיד? התשובה טמונה בהבדל שבין העבר לעתיד. העבר הוא מה שכבר קרה בעוד שהעתיד הוא מה שעוד יקרה. בשביל לדעת את העבר, בסה"כ צריך לדעת. בשביל לדעת את העתיד, צריך להבין. בשביל לדעת את העבר, באמת שרק צריך לדעת, אפילו לא צריך להיות חכם. רק צריך לבדוק בספרי ההיסטוריה כפי מה שיכול לעשות בן-אדם ב-1981, או במקרה שלנו, לחפש בגוגל. בשביל לדעת את העתיד מנגד, לא רק שצריך להיות חכם, אלא אפילו יותר מזה-נבון.
לדעת את העבר לא דורש מאיתנו כמעט כלום. לדעת את העתיד דורש מאיתנו את הכול, ובמקרה של כמעט כל אחד ואחד מאיתנו, יותר מאשר כל מה שרק יש לנו, ובהרבה.
העבר כבר קרה ותועד, ולכן רק צריך לקרוא עליו וללמוד עליו ולשמוע עליו כדי שנוכל לא רק לדעת מה היה בדיוק, אלא למה הדברים היו כפי מה שהיו. העבר כבר מכיל את כל התשובות (בנוגע לעבר).
לדעת את העתיד זה הרבה יותר מסובך כי בשביל לדעת אותו אי-אפשר פשוט ללמוד אותו כי הוא לא כתוב בשום מקום ואף-אחד עוד לא חווה אותו, אלא צריך להבין אותו. להבין איך ולמה יהיה כפי מה שיהיה, ואת זה, אנשים פשוט לא יודעים לעשות.
באופן דומה לצורה שבה ההווה הוא תוצאה של העבר, כך העתיד הוא תוצאה של ההווה, כך שכדי לדעת את העתיד, צריך לדעת ולהבין את ההווה, שזה קשה יותר כשלעצמו מלדעת ולהבין את העבר, ואז צריך להבין כיצד ההווה של ההיום עתיד לקבוע את העתיד של המחר, וכדי לעשות את זה, צריך כושר הסקת מסקנות גבוה, ויכולת לחשיבה מופשטת, חשיבה פרופורציונאלית וחשיבה מורכבת, כי ההווה, יכול להוביל לכל מיני סוגים של עתידים, ולכן עלינו להבין כיצד חלקיו השונים של ההווה מתיישבים ביחד לכדי איזה סוג של עתיד.
מדובר בדבר מורכב מאוד ולכן מעטים האנשים שחכמים מספיק ונבונים מספיק בשביל לדעת לחזות את העתיד ברמת דיוק גבוהה. מעטים האנשים שהם כמוני.