לטובת הסלולרים... חלק 1
לביאה שואגת "ליברמן גרוע ממוסוליני, אהוד ברק מסוכן. פרס עסוק בפרס. המתנחלים הם הגזענים הגדולים ביותר". בת 81, יורה שולמית אלוני לכל עבר. ראיון מיוחד ל"אחר" ירמי עמיר | 18/06/2010, 9:10 בגיל 81 וחצי קשה לשולמית אלוני, הלוחמת והחולמת בדרכים, לעלות על בריקדות. אבל הכוהנת הגדולה של השמאל הישראלי והאישה שגולדה מאיר הכי אהבה לשנוא, לא איבדה מהלהט ומהתשוקה שאפיינו את הקריירה הפוליטית שלה, שעבורה זכתה ב"פרס ישראל" הנכסף. היא פחות קולנית ויותר מפויסת, אבל עדיין חדה ונושכת. לפי הצורך. אלוני מתייחסת לגילה בהומור. הלוחמת הגדולה של זכויות האדם מדוכדכת מהמצב, אבל מאמינה שעוד יהיה פה שמח. לא הבנתי האם שמח זה טוב, או שמח במובן של בלגן גדול. חבריה ומוקיריה עולים אליה לרגל לבית העץ בכפר שמריהו שבו היא מתגוררת כבר 53 שנים, ובו גידלה עם בעלה, ראובן ז"ל, את שלושת ילדיהם הפעלתנים: דרור, נמרוד ואודי. מהבית הזה הביאה את הגפרור שהצית את המהפכה, בשיאה היו לה 12 מנדטים בכנסת, כאשר עמדה בראש מר"צ והיתה שרה בממשלת יצחק רבין. אבל את עיקר תהילתה קנתה באופוזיציה ובמלחמתה בממסד הדתי ובגולדה מאיר, שעליה היא מדברת בכעס כאילו רק אתמול נתקלו השתיים, זו בזו במזנון הכנסת. עובדיה יוסף, הרב והפה, איחל לה, לא פעם אחת, שתסתלק מהעולם, אבל שניהם חיים ובועטים. אלוני בועטת יותר, אבל משפיעה פחות. במדינה נורמלית היתה אלוני יושבת היום במשכן הנשיא. * * * ביתה מעוצב בפשטות יצירתית. כך נראה ביתו של אינטלקטואל, פרופסור עם קביעות, לא עני ולא עשיר, אבל מרתק. הבית עמוס להתפקע בחפצי אמנות, ציורים ומזכרות. האלמנט "המדאיג" ביותר בו, הוא אוסף של כ-3,000 ספרים, שאין בבית מקום לכולם. ספרים רבים מפוזרים על השולחן והספה. ההנחה כי מתישהו יימצא להם מקום טבעי יותר, משוללת יסוד. אם היתה פעם מישהי שהיתה נהנית מקינדל, הרי זאת שולמית אלוני. ישבנו בחצר. אמצע יוני. "פתחתי לכבודך בקבוק יין", אמרה ומזגה לשנינו קברנה סוביניון של "דלתון". אחר כך הדליקה סיגריה. כן, סיגריה. "פרלמנט". האירועים והסערות הציבוריות של החודש האחרון, בים, באוויר, ביבשה ובבתי המשפט, הביאו אותי אליה לנסות להבין מה קורה לנו, האם נשרוד את הימים הקשים הללו ומה היא חושבת שצריך לעשות כדי למצוא את נתיב החזרה לשפיות. כך הרי אי אפשר להמשיך, ולא משנה אם אתה איש שמאל, מרכז או ימין, חילוני, דתי או מישהו ששוקל לארוז את מטלטליו כי נמאס לך. אלה אינם חיים. אפילו על מי שהיה ידידה הטוב, כבוד הנשיא שמעון פרס, אינה חסה. "פעם היו לנו יחסים טובים, אבל אחרי החנופה שלו לחרדים, אני לא יכולה לסבול אותו. אני רוצה להיות זהירה בקשר לפרס. הוא מדבר על מדע ועל 'נאנו'. קורא ספרים, מסתובב בעולם ומנהל את המדינה. אבל אין לי כוח אליו יותר. "פרס עסוק בפרס. לא פלא שסוניה עזבה אותו. פעם הוא חיזר אחריה וכתב לה שירים נפלאים. עכשיו היא התעייפה ממנו. היא אישה מקסימה, חכמה וטובה. למדתי ממנה את עובדות החיים כשהיינו צעירות". אנחנו נפגשים בשבוע טעון. שבוע שבו מלחמת התרבות בין החרדים לציבור החילוני, שוברת שיאים חדשים, והנושא של דת ומדינה מאיים לפוצץ את המדינה מבפנים. היה משט? "בקווי היסוד של הממשלה הראשונה, שהקים בן-גוריון עם המפלגות הדתיות, נכתב במפורש, שהממשלה תמנע עצמה מלעסוק בענייני דת. אבל צפצפו על זה כבר אז, ותראה מה קורה היום עם החרדים. נתניהו מתחנף לדתיים, לרבנים ולחרדים. הוא מחניף לבורים. הוא מחניף לגזענים. הוא לא גזען. הוא לא מודע כלל למה שהוא עושה". - בינתיים החרדים צוברים כוח ועובדיה יוסף מרכיב ממשלות. "הוא עוד מעט ימות", אומרת אלוני ומדליקה סיגריה. - אם הוא יזמין אותך לשיחת פיוס, תבואי? "ברצון. למה לא". - מה תגידי לו? "אשאל אותו מדוע הזמין אותי". את אריה דרעי היא מעריכה. "הוא איש חכם". אני מזכיר את שמו של אלי ישי, יו"ר ש"ס. "אלי ישי זה הדבר הכי מגעיל שיש לנו. עבד כי ימלוך. הוא היה גורנישט. כלום. פתאום יש לו שררה, ותראה איך הוא מתערב בכל דבר. "כל החבורה של ש"ס, הם במובן 'עבד כי ימלוך ונבל ישבע לחם'. נבל במובן עני מרוד. פתאום נעשו כולם עשירים. תראה את הבגדים שהם לובשים, הבתים שהם בונים והדירות שלהם". - את מרגיזה את הדתיים כי את מכה אותם בבטן הרכה עם פסוקים מהתנ"ך "הם לא מכירים את התנ"ך. הם מכירים את פרשת השבוע ואת ההפטרה. תביא להם פסוק מאיוב? זה סינית בשבילם". - מדינת ישראל במצב גרוע גם בפנים וגם כלפי חוץ. אין שלום, יש אלימות, עוני, גזענות, בידוד בעולם, חרם תרבותי. הפכנו למדינה מצורעת. "מה אתה חושב, שאנחנו אטרקציה גדולה? אני מבינה את החרם התרבותי, אבל לא מצדיקה אותו. הבעיה העיקרית היא הכיבוש והיחס שלנו לערבים בתוכנו ולפלסטינים. זו גם אחת הסיבות לאלימות בחברה שלנו. היום לרצוח אישה בהיריון, נער במועדון או גבר על שפת הים, זה בסדר. למה? כי אנשים רואים שבשביל להרוג אדם אחד, מבוקש, השב"כ והמוסד, הורגים עשרה ילדים ואזרחים. הם מחסלים אנשים בלי ראיות ובלי משפט". - הם הורגים רוצחים ומחבלים. "ראית ראיות כשהם אומרים שמישהו מבוקש? למה לא מביאים את זה לבית משפט? אני לא מדברת על ההוא שחוסל בדובאי. שם החרפה היא הזיופים. כך לא מתנהלת חברה דמוקרטית. "החרמות על ישראל זה לא בגלל המשט, ששם נהגנו בלי שכל, אלא בגלל ההתנהגות שלנו לפלסטינים. אין לך דבר מזעזע יותר מהדרך שבה אנחנו מתייחסים אליהם. אנחנו גזלנו להם את האדמות ואת הזכויות". - שכחת את הפיגועים הנוראים? "ומה אנחנו עשינו לבריטים? ההתנחלות והגזל התחילו לפני עליית החמאס. אנחנו מדינה גזענית. מדינת אפרטהייד, והמתנחלים הם הגזענים הגדולים ביותר. הם גזענים כלפי השמאל. והם דתיים. מה זה לעקור עצי זית? כתוב 'כי האדם הוא עץ השדה'. הם קוראים לחיילים ולשוטרים 'נאצים'. את הנשיא אובמה הם מכנים 'הכושון'. גם החרדים האלימים הם כאלה. אנחנו לא עם נפלא". רוח נעימה נושבת בכפר שמריהו והדשא של אלוני ירוק ומטופח. קשה להאמין, ששעה נסיעה מכאן, אנחנו במדינת תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. "בגין שיקר עם האוטונומיה. אני זוכרת שמשה דיין אמר לי לפני מותו, כשרצה להקים מפלגה חדשה: 'שולה, את לא יודעת מה אנחנו עושים. אנחנו עושים דברים נוראים'. אני אומרת לך, שז'בוטינסקי מתהפך בקברו. הוא היה אדם פתוח ודמוקרטי". - ז'בוטינסקי היה מחזיר את השטחים תמורת שלום? "אני חושבת שכן. תראה, אנחנו מדינה בלי חוקה וזה אחד משורשי הבעיה. אמרתי לבן-גוריון – 'אתה מוכרח חוקה'. הוא אמר לי: 'אל תדאגי, אנחנו עם סגולה'. במגילת העצמאות כתוב שמדינת ישראל תבטיח שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה ללא הבדל מוצא, גזע, דת ומין. אבל זה לא מתקיים בפועל. אנחנו לא דמוקרטיה אלא אתנוקרטיה. "ברגע שנקבע בחוק כבוד האדם וחירותו ב-92', שאנחנו מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה, איך אנחנו יכולים להיות דמוקרטיה? אם באמצעות חוק, אתה שולל זכויות אזרחיות, אז אתה לא דמוקרטיה". - זה נעשה כדי שנשמור על רוב יהודי. "מה זה יהודי? אני לקחתי את כל סידורי התפילה, ולא תמצא שם את העם היהודי. יש עם ישראל, ארץ ישראל, אלוהי ישראל, שמע ישראל, בת ישראל. אין דבר כזה יהודי. יהודי זה מוצר של הגלות. שהוא ההתייחסות לקבוצה אתנית דתית. לכן אנחנו אתנוקרטיה". - את יהודיה? "מה אכפת לי אם אני יהודיה או לא. אני ישראלית. לחמתי במלחמת העצמאות כדי שתקום כאן מדינה ריבונית דמוקרטית, אחרי שכל המשפחה שלי, מלבד הורי שעלו לארץ, נספו בשואה. מבחינה אתנית אנחנו יהודים. מבחינה היסטורית ותרבותית, אנחנו שייכים לקבוצה היהודית. אני ישראלית ואתיאיסטית. התרבות היהודית היא התרבות שלי. התנ"ך הוא התרבות שלך ושלי.
