``והאיש משה עניו מכל האדם``
מצד אחד רק להגיד את זה שאתה ענוותן זה גאווה... ומצד שני, ויתרה על כך כתוב לא קם בישראל כמשה עוד... אז ההסבר בזה כבר ידוע, שאדם המכיר בגדלות עצמו זה לא גאווה. אבל הוא צריך לדעת שזה מה שהוא צריך להיות ואם הוא לא היה כזה אז זה היה עליו תביעה.. וגם כמו שאמרו פה וזה המדד בעצם אם זה גאווה או ענווה, אם הוא מתנשא על אחרים בגלל מה שהוא. אם הוא מתנשא אז זה סימן שזה גאווה סרוחה ולא ענווה.. ואם הוא לא מתנשא אז סימן שזה באמת נובע מענוה.