אקוולאנג
אקוולאנג אינו ספינת הדגל של הפרוג. אין בו תזזיתיות של ELP או בטהובניות של YES. אקוואלאנג הוא יצירה פיוטית וייחודית, שמשתמשת במרחב שהרוק האומנותי (יצירות שונות מאד, שילובי מוסיקה עממית ותזמורת, הומור [לשעבר:פסיכדליה], יצירות במבנים לא סטנדרטיים, My God)נותן כדי להביע רעיונות על האדם, האל והבריאה. לדעתי הוא אלבום שאין בו שום ניפוח למרות האיכויות המוסיקליות שבו, וזה די נדיר. קטעים קשים כבדים ואפלים (My God, Cross Eyed Mary ועוד) לעומת קטעים מקסימים ביופיים הפשוט (Wondering Aloud למשל). אין עוד דבר כזה, ולדעתי לא רלוונטי להשוות אותו עם Thick ולומר שהאחרון טוב יותר כי יש בו יותר התפתחות מוסיקלית וסולואים. זה לא הקטע של אקוולאנג - אם מסתכלים בו פנימה רואים דברים אחרים, שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אגב, Thick וSongs הם כמובן מאסטרפיסז בפני עצמם.