ג´טרו טול...

אחד העם1

New member
ג´טרו טול...

שמעתי את Aqualang ואת Thick as a brick ואני לא מבין איך שמים אותם בסל אחד!! כששמעתי את אקוולנג התאכזבתי מאוד מאוד מאוד. אפילו באתי פה לכתוב דברים אבל נמחק לי הכל.. ואז שמעתי את "עבה כלבנה" וזאת פשוט רמה אחרת לגמרי!!
 

the band member

New member
אולי THICK AS A BRICK...

עולה ברמתו על AQUALUNG, אך אני לא חושב ש AQULUNG מאכזב. אני ממליץ לך להקשיב ל AQULUNG שוב, ושוב ושוב ושוב. לי לקח משהו כמו 20 שמיעות כדי להבין אותו, ואני ממליץ לך להאזין לו 2-3 פעמים. בסך הכל, יכול להיות שעדיין תעמוד על שלך, אבל לפחות תנסה... שנה טובה, וחג שמח!
 

pinky_unna

New member
סטנד אפ הוא לא בדיוק רוק מתקדם

הוא דיי בלוזי כזה... אלעד
 

לאורלין

New member
נכון...

נכון, אבל זה מראה על המימדים הנרחבים של הלהקה, לדעתי להקה שיכולה לגוון ולא ליצר כל הזמן את אותם תכנים, היא להקה טובה יותר
 

אחד העם1

New member
לא רק את שני אלה שלהם שמעתי.

אני באמת אקשיב לו עוד כמה פעמים. זה קרה לי כמה פעמים שבאמת שמעתי משהו הרבה ואז הבנתי אותו. פשוט תמיד כשאני שומע דיסק טוב, אפילו שעוד לא הבנתי אותו, כבר בפעם הראשונה האוזן שלך נוטה לכל מיני דברים מעניינים ואתה יוצא בהרגשה: "הו זה דיסק טוב, עוד מעט אבין אותו ואהנה" ב"אקוולנג" לא שמעתי שומדבר כזה...הכל נשמע לי כמו שירי קומזיץ...
 

LadyG

New member
לא מסכימה איתך בקשר לשירי קומזיץ

אבל מוסיקה זה דבר סובייקטיבי. ניסית להאזין ל- Living in the Past
 

xenocide

New member
מצטערת אבל אני נאלצת להסכים...../images/Emo4.gif

אקוולונג אותי אישית איכזב ובגדול... ושמעתי אותו יותר מפעם פעמיים. ניסיתי להקשיב לזה מאחר ואמרו לי שהוא נחשב הדיסק הטוב שלהם.. אז יש את השיר עצמו והוא באמת יפה ואני גדלתי על השיר הזה אבל לא מצאתי את עצמי מצליחה להקשיב לדיסק כולו. לעומת songs from the wood שמרגע לרגע עושה לי כיף בפנים.. הדר
 

orbiti

New member
הבעיה הגדולה עם אקוולאנג

היא שהוא מאד מונוטוני, במיוחד החצי השני שלו. כל הלחנים בצד הראשון בעלי אותו אופי, אותו מבנה והתיזמור זהה לחלוטין מה שגורם להרגשה מאד מעצבנת בהאזנה רצופה לאלבום. בצד השני לעומת זאת, העסק משתפר. הקטע My god הוא אחד הקטעים הטובים של הלהקה לטעמי, והוא גם די מורכב ובעל חלקים רבים (במיוחד הקטע הווקאלי המגניב במיוחד באמצע). גם שני הקטעים האחרונים טובים מאד ודי סוחפים. הייתי ממליץ לשמוע את שני הצדדים של האלבום בנפרד ולחוות דיעה כיוון שהם גם בנויים מבחינה קונספטואלית כשני אלבומים שונים. אני, בכל מקרה, מעריץ נלהב של Thick as a brick, אז מבחינתי אין פה שאלה של העדפה בכלל. אייל
 
אקוולאנג

אקוולאנג אינו ספינת הדגל של הפרוג. אין בו תזזיתיות של ELP או בטהובניות של YES. אקוואלאנג הוא יצירה פיוטית וייחודית, שמשתמשת במרחב שהרוק האומנותי (יצירות שונות מאד, שילובי מוסיקה עממית ותזמורת, הומור [לשעבר:פסיכדליה], יצירות במבנים לא סטנדרטיים, My God)נותן כדי להביע רעיונות על האדם, האל והבריאה. לדעתי הוא אלבום שאין בו שום ניפוח למרות האיכויות המוסיקליות שבו, וזה די נדיר. קטעים קשים כבדים ואפלים (My God, Cross Eyed Mary ועוד) לעומת קטעים מקסימים ביופיים הפשוט (Wondering Aloud למשל). אין עוד דבר כזה, ולדעתי לא רלוונטי להשוות אותו עם Thick ולומר שהאחרון טוב יותר כי יש בו יותר התפתחות מוסיקלית וסולואים. זה לא הקטע של אקוולאנג - אם מסתכלים בו פנימה רואים דברים אחרים, שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אגב, Thick וSongs הם כמובן מאסטרפיסז בפני עצמם.
 

אחד העם1

New member
תודה. אחשוב על כך. רק שאלה

בדיסק שקניתי יש 17 שירים!!! זה המון!!! אני בטוח שכמה מהם "בונוסים" אז עד איזה טראק זה הדיסק המקורי?
 

orbiti

New member
11 אם אני זוכר נכון

הקטע האחרון באלבום הוא wind-up (שמופיע פעם שניה גם בתור בונוס טראק)
 
למעלה