ב- 1 בספטמבר

נוגה....

תאספי את כל מה שכתבו לך כאן..ותחשבי שכתבתי בתגובה הזאת..חח (לחסוך מילים) שיהיה בהצלחה ובכייף.... מה שבטוח יהיה לה יותר מעניין ממטפלת! אני בעד פעוטון כבר אחרי חופשת לידה...אין לילד מה לעשות עם מטפלת ובפעוטון הוא מתחשל...
(רוע אני)
 

קסומה

New member
דיאט = הם......

חחחחחחחחחחחחחח. דיאט.......קח/י 2 נשיקות = ירידה של 6 קילו......(הוירוס בדרך......)
 
KISS ME

אני עדיין מחכה לפגישה שלנו...הבטחות...הבטחות... נראה לי שאני צריך לוותר על הרעיון ולעבור לכוכי...
 

קסומה

New member
וואלה התגעגעתי לשם הזה.....חחח

רק שבעלי לא יבוא לבקר פה היום.........עוד יחשוב שמתחילים איתי
תתחיל להרגע דיאט קולה.....חחחחחחחחח
 
משהו קצת שונה

ביום ראשון התעוררתי מוקדם. אמא העירה אותי, ומלמלה משהו על הליכה למקום אחר. האמת שלא ממש האמנתי. היא הרי יודעת היטב, אמאל´ה כמה כיף לי איתה בבית, יכול להיות שהיא תשלח אותי למקום זר? למקום חדש, עם אנשים זרים, וריח שונה... כן, בטח שאני מבינה. היא צריכה לחזור לעבודה, פרנסה, הכל נכון. אבל אני, אני יש לי הרגלים משלי, ובית משלי, ופינת משחקים, ואת תשומת הלב של אמא או של המטפלת ההיא, ועכשיו - מה יהיה עלי עכשיו? שמעתי כבר את הסיפורים על המטפלות שמדברות בטלפון, על אלה שרק עושות הצגות ליד ההורים, על אלה שמעשנות ליד התינוקות, שמענישות תינוקות שבוכים יתר על המידה. ועוד לא דיברתי על אלה שמדברות עברית ברמה של כתה ה´, או מדליקות את הרדיו בקולי קולות אחרי פיגוע. שמעתי על אכזריות של תינוקות בוגרים יותר, שמעתי דברים די איומים, ואני קצת, איך לומר, קצת חוששת... כן, סביר להניח שהכל יהיה בסדר. הכל הרי תמיד מסתדר בסוף. אבל מה יקרה אם לא? איך אמא תדע? הרי אני עוד לא יודעת לדבר. איך היא תדע אם הבכי שלי בבוקר, כשהיא הולכת לעבודה, האם הוא בכי של געגוע אליה או פחד מהגן? איך אסביר את עצמי? אולי בכל זאת אמאל´ה, אולי עוד קצת בבית? אולי עם מטפלת? אולי, אם ממש רוצים לחסוך, להצטרף לעוד תינוק או שניים עם מטפלת שאמא מכירה כבר? זהו, אני אולי קטנה, ולא יודעת לדבר, אבל רציתי שתדעו גם את דעתי. ולא, ממש לא התכוונתי לגרום לאמא להזיל דמעה. אני אוהבת אותה הכי בעולם ושום דבר לא ישנה את זה...
 

קסומה

New member
אהבתי............./images/Emo141.gif

התמוגגתי, חייכתי............כמה נכון. מי יודע מה עוד עובר להם בראש הקטן שלהם?
 
איזה יפהההה

כן זה בטח מה שהם מרגישים חלקם הם גם מפחדים מדברים חדשים ובצדק תמיד מפחדים מהלא ידוע גם להם יש חששות ופחדים מהגן החדש, מהגגנת, מהילדים.
 
נחמד אבל...

תמיד אפשר לדעת אם משהו לא בסדר... אם הילד לא מחייך כשהוא רואה את הגננת... משהו לא בסדר... אם הילד לא מסכים ללכת לידיים של הגננת... משהו לא בסדר.... מנסיון שלי - לפני שלוקחים את הילד הביתה רצוי וכדאי לבדוק בתא כמה טיטולים הוחלפו באותו יום... אם הטיטול של הילד רטוב מאוד כשאת לוקחת אותו רצוי וכדאי לדבר על כך עם המטפלת.... לבדוק אם יש שאריות של קקי על הטוסיק או תפרחת - סימן שלא מנגבים כמו שצריך או אחרי קקי לא שוטפים את הטוסיק. רצוי לבדוק את כמויות תיבות ההפעלה שיש בגנון. אם את אמא שלא נוהגת לדבר בטלפון ליד הילד והילד בכל זאת שם את היד ליד האוזן ואומר הלו הלו.... זה מקסים אבל מראה בעיה קלה... רצוי לראות אם היכן המטפלת שמה את כוס הקפה שהיא שותה ולוודא שזה לא קרוב לילדים. אני בטוחה כי יש עוד דברים שלא עולים בראשי כרגע, אבל אם את שמה לב לכל הדברים הקטנים האלה המטפלת מבינה שיש לה עסק עם אמא שמשגיחה טוב טוב והיא תשתדל יותר. שיהיה בהצלחה!
 

CHUCHU

New member
אני כשהגעתי לגן ישר..........

קפצתי על הגננת...... היא הייתה שוודית צעירה משהו משהו............ ולא רצו לקבל אותי לגן הזה מחשש לחרמנות מוגברת בגיל שנה....
 

CHUCHU

New member
אני כשהגעתי לגן ישר..........

קפצתי על הגננת...... היא הייתה שוודית צעירה משהו משהו............ ולא רצו לקבל אותי לגן הזה מחשש לחרמנות מוגברת בגיל שנה....
 

CHUCHU

New member
זה היה בגיל 4.......

עשיתי קקי בתחתונים... ובדיוק שהיא באה להחליף וראתה את צ´וצ´ו היא נכנסה לקומה בגיל 4 היה לי 22 ס´מ.... זה היה בעיתון.....
 

קסומה

New member
הבעיה היא כש......

קבלת הפנים בבוקר היא לבבית נחמדה וצבועה, ואין לך שום אפשרות לדעת מה קורה באמת כשאת לא שם........יכולות להיות 200 תיבות משחק - מי ערב לי שהן בשימוש? כוס הקפה יכול להיות בבוקר על השיש רחוק מהישג יד - אך מי ערב לי שבמשך היום הוא לא זז משם? ישנם גם דברים שגננת יכולה לטשטש מבלי שההורה ידע. הרגיעה מגיעה כאשר הילד כבר יכול לדבר ואז אפשר לדלות ממנו מידע אמיתי לגבי מה שקורה בגן (ילדים לא משקרים)
 
תקשיבי.......

אם את שמה לב לכל פרט את יכולה לדעת... יש דברים שמגיעים אינסנקטיבית.... שגם אם היא עושה הצגה... משהו בכל זאת צץ לפעמים.... בכל מקרה, אם הגננת רואה שאת אמא שמשגיחה, שמסתכלת על כל פרט ופרט, היא תשדל יותר. אם היא רואה שאת בודקת את כמות הטיטולים בסוף כל יום היא תחליף יותר, אם היא רואה שאת בודקת מה מצב הילד לפני שאת לוקחת אותו, היא תתייחס בהתאם. המטפלת חייבת לדעת שאת כאמא עם היד על הדופק כל הזמן, שבכל רגע נתון את תבדקי אותה, כך היא תשדל יותר.
 
תקשיבי...

קודם כל, הבה נקווה שהיא תשתדל כפל כפליים, ולא תשדל פעמיים (די, אני יודע שזו היתה פליטת מקלדת, ברוח טובה...) שנית, ההקפדה על הפרטים אמנם חשובה, אבל אני שמעתי על מקרה שבו ילדה צעירה שברה רגל בגן במהלך היום, והדבר התגלה רק בערב, כשההורים לקחו אותה הביתה. וזה עוד בגן שנחשב רציני, בקיבוץ... אין מה לעשות, הרבה ילדים, מעט גננות, פחות תשומת לב...
 
מעניין.........

מעניין מאוד התגובה שלך..... מזכיר לי משהו... אגב את מדברת על מקרה שקרה לפני כשנתיים? אז נכון, הילדה שלי שברה את רגלה בגנון במהלך היום, ואף אחד לא התקשר להגיד לי שום דבר. הקטע הכי מוזר בעיני היה שהילדה היתה על הידיים של המטפלת כשבאתי לקחת אותה, היא היתה פשוט מרוחה עליה. (מה שאומר שכנראה לא היתה כאן התעללות בילדה) חזרתי עם הילדה הביתה ומיד קראתי לסבתא שתבוא לבדוק אותה, הסבתא הגיעה בדקה כמו שתמיד בודקים, אוזניים, ראות וכו´ ולא עלתה על כלום. (אגב הסבתא היא אחות), בקיצור, לאחר שעה שהילדה לא קמה מהכיסא (מה שנראה לי מאוד מוזר כי זאת ילדה מאוד אקטיבית) התקשרתי שוב לסבתא והיא אמרה לי שכנראה הילדה מפתחת מחלה. בכל מקרה בערב כשלקחתי את הילדה להתקלח שמנו לב שהיא לא מוכנה לעמוד על הרגל, אז כבר קראנו לאח כונן, הוא בדק את הילדה, התקשר והתייעץ עם הרופא ויחד הם הגיעו למסקנה שכנראה יש דלקת בעצם וביקשו ממני למחרת לגשת למרפאה. למחרת כבר ראינו שהרגל התנפחה, מיד רצנו למיון לצילום והסתבר שעצם הירך שבורה באופן רציני ביותר, העניין נגמר בגיבוס בהרדמה מלאה, עם גבס עד לבטן וחור לצרכים. הילדה ישבה בבית 6 שבועות באמצע אוגוסט, פחדתי להוציא אותה החוצה לטיול שלא תזיע ויתחיל לגרד לה. מה שחשוב לי לציין שאני לא מאשימה את בית הילדים בסיפור הזה, מכיוון שאי אפשר כל הזמן להשגיח על שובבות הילדים ומכות הילדים בהחלט יכולים לקבל. אבל כל העניין היה יכול להתגלות קודם לכן אם רק המטפלת היתה אומרת שהילדה קיבלה מכה. (דבר שידעתי רק בדיאבד למרות שבאותו ערב התקשרתי לכל המטפלות.. 4 מטפלות ל-10 ילדים) אגב, המטפלת פוטרה בעקבות סיפור זה ויצאה הנחיה שכל מכה שהילדים מקבלים חייבת להיות מדווחת להורים באותו הרגע. (על אחת כמה וכמה אם ההורה זאת אני!) אבל....... בתגובה שלי לא דיברתי על מיקרים קיצוניים כמו מקרה זה, דיברתי על דברים פשוטים הרבה יותר שאפשר לראות את יחס המטפלות לילדים.
 
למעלה