בת שלוש, רוצה להגמל

דסי אשר

New member
שמתי לב לשתי הערות שלכם, האם גם אתם

שמתי לב, לתופעה שאתם מציינים לגבי בתכם, ערן ועירית, שחזרה שתי פעמים. התופעה יוצאת הדופן היא- שבמצבים בהם היה מצופה שתגיב בביטויי קושי, אולי אפילו נסיגה, משום התנאים האוביקטיביים המלחיצים, היא מגיבה אחרת, בהיפוך- היא בוחרת לא ללכת אחורה, להיות קטנה, אלא בוחרת להיות גדולה, להגמל מטיטול בלילה, אבל לא מצליחה. ה"ארוע" הראשון- לידת האח אורי. סיטואציה רגשית קיומית קשה לילד בן שלוש. טבעי שילד יגיב בהתנהגות שתסיט את תשומת הלב אליו, לרוב בדרך שלילית ובסוג של נסיגה. הבת שלכם בוחרת בדרך אחרת= מודיעה שהיא רוצה להיות גדולה, אבל לא הולך לה. ה"ארוע" האחר, הוא יציאת ערן למילואים לשבועיים. גם ארוע זה, טבעי שיהיה קשה לילד, והילד עלול להגיב במגוון של התנהגויות שמשדרות קושי. הבת שלכם, גם במצב זה, בחרה להראות לכם, לה, שהיא גדולה. אבל גם אז, לא הצליחה. האם גם אתם שמתם לב לדמיון בין שני המצבים והפתרונות של הילדה? אולי אם תבינו למה היא עושה זאת, תמצאו את הפתרון? דסי
 
גם אנחנו מעירים את שני הילדים

בסביבות 12 בלילה. שמעתי שזה לא כל כך טוב אבל אצלנו זה הפתרון היחיד ויש עוד הורים שאומרים לי אותו דבר. וגם ככה לפעמים יש פספוסים. אם היא לא מעוניינת להמשיך עם התחתול ואתם תשכנעו אותה להחזיר אותו, הנזק לדימוי העצמי/בטחון עצמי לדעתי יהיה גדול יותר מנזק של להעיר בלילה. אבל יש פסיכולוגים שיטענו להפך.
 
למעלה