בת-יענה!

sailor

New member
לדעתי מי שכתב את הערך שם טעה

(וזה כלל לא נדיר). ככל שאני קראתי במקומות אחרים, גרעין יעלון היה מיועד לקבוץ גרופית.
 

יאקים

New member
ראשית, האם יש אסמכתה לכך?

שנית, אין הבחנה גם בין מַלִּין למֵלִין?
 

הרהוט

New member
על מלין לא ידוע לי,

אבל על מזיע ומטיל - כן. טריליליי בטח תמצא את האסמכתה בנבכי אתר האקדמיה.
 

יאקים

New member
בעוד שהפעלים מניח ומלין שניהם

מגזרת נחי ע"ו, ויש להן שתי צורות ניקוד שונות: אחת בדגש ע"ד חפ"נ ושנייה בצירי ע"ד נע"ו, הרי הפעלים שציינת - אין דינם כזה: מַזִּיעַ - שורשו י-ז-ע, והוא נוהג ע"ד חפ"נ בדומה ל"חבריו": י-צ-ב, י-צ-ג, י-צ-ק, י-צ-ע, י-צ-ר, י-צ-ת. ואיני מכיר צורת מזיע בצירי. ואתה מכיר? היכן? והפועל מטיל בפתח ו/או בצירי הוא בעל שני שורשים שונים: ט-ו-ל, נ-ט-ל , ואני נהגתי להבחין ביניהם לפי שורשיהם כך: ט-ו-ל משמעותו לזרוק, על כן מֵטיל כידון; לעומתו נ-ט-ל משמעותו לקחת, ל(נ)טול, ולכן הגיוני שנאמר הִטִּיל עלינו לנקות, לשלם (גם מסים), אבל מבדיקה שערכתי אצל אא"ש גיליתי שיש בלבול ושני השורשים מציינים משמעות דומה לעתים. וזה בהחלט מוזר בעיניי. אך מה לעשות? וכי אני קובע הלכות?! בהקשר זה אני נזכר בפועל הסית, ששורשו הנו ס-ו-ת, ובכל זאת הוא מופיע בדומה ל-נ-ו-ח וכן ל-ו-נ בשתי צורות ניקוד (הֵסית והִסִּית), אלא שכאן שניהם מופיעים באותה המשמעות. אני מניח שישנם עוד פעלים מוזרים כאלה. מי יכול להוסיף מצקלונו ולתרום מזיכרונו? נפלאות דרכי השם. כבר אמרנו?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בבקשה (אגב, גם אתם יכולים לחפש, זה ממש פשוט)

1. הפעלים הטיל, הניח, הסית נוהגים הן על דרך ע"ו הן על דרך פ"נ בלי הבדל משמעות: הֵטִיל או הִטִּיל, הֵנִיחַ או הִנִּיחַ, הֵסִית או הִסִּית. גם הפועל הלין בהוראת 'התלונן' נוהג כך: הֵלִין או הִלִּין; בהוראת 'אירח ללילה', 'עיכב' – הֵלִין בלבד. 2. הפועל הזיע (והשם הזעה) – נטייתו על דרך פועלי ע"ו: הֵזִיעַ, מֵזִיעַ (וכן הֲזָעָה). הנטייה על דרך פועלי פ"נ מותרת אף היא: הִזִּיעַ (וכן הַזָּעָה). ויש סעיפים נוספים, ראה כאן: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/netiyyat-hapoal/Pages/Ch3D049.aspx
 

יאקים

New member
איני מבין על מה את מַלּינה/מְלינה..

עלייך להיות מרוצה על כך שמשתתפים פעילים בפורום רואים בך מסייעת ראשית לאיתור החלטות אקדמיה ולא רק... אם זאת משימה קשה או מכבידה, את יכולה לסרב למלא אחריה, ואיש לא יכעס עלייך. אני, למשל, איני חושב שאת חייבת לסייע אם פעילות זו אינה לרוחך. ולגופן של תשובות, מוזרות עדיין בעיניי תשובות האקדמיה. לדוגמה, הזיע, ששורשו ללא עוררין י-ז-ע ( דם, יזע ודמעות) נוהג כאילו הוא ז-ו-ע, ג ם היעדר הבידול בין נ-ט-ל לשורש ט-ו-ל תמוה בעיניי. אישית, יקשה עליי לאמץ החלטות אלה. תודה לך על שטרחת לאתר את ההחלטות וערב טוב לך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא הלנתי! ../images/Emo12.gif חבל לי שקראת את זה בנימה שלילית

בסה"כ הסברתי שזה לא מסובך ואין צורך להמתין לי, קל ופשוט למצוא לבד. גישתי לחיים היא שכדאי להיות עצמאיים כמה שיותר בלי צורך להיות תלויים במישהו אחר. זה נכון בכלל וזה נכון שבעתיים באינטרנט, שבו המידע פרוס ונגיש ובעיניי זה יתרון לדעת לנצל אותו לשימושך. אשמח ללמד בשמחה כל מי שזקוק לעזרה.
 

יאקים

New member
הצדק עמך. במחשבה שנייה, זה נראה

קצת לא הוגן כלפייך, ואני מתנצל. אבל אני למדתי מהתנהלותי הקצרה יחסית בפורום שהכול כאן עושים הכול כדי לסייע למבקשי הסיוע שלא על מנת לקבל פרס, ואף נהנים מכך. לילה טוב לך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
רבי יהודה, התואיל לפרט למען המתקשים שבינינו?

 
מקובל לתת סימנים לזיכרון של קבוצות כגון

גן-כתם, האח-רע, בקעת-גר, ועוד. אז למה לא ניתן סימנים בקבוצת נוטי ע"ו כחפ"ן, והם: ז"ן-סל"ט, דהיינו: מזיע, מניח, מסית, מלין, מטיל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הפרנציפ היה ברור לי, לא פענחתי את רה"ת.../images/Emo51.gif

 

הרהוט

New member
ראשי התיבות (ותרגיעי!)

גן כתֹ"ם = חמישה שורשים המסתיימים בה"א מופּקת: גבהּ, נגהּ, כמהּ, תמהּ, מהמהּ. ועליהם נוספים אלה: אההּ, אלהּ, להלהּ, מההּ. האח (ר)ע = האותיות הגרוניות. בקעת גֵר = שישה פעלים משורשים הנפתחים ב-יצ ומסתיימים באחת מאותיות "בקעת גר": יצב, יצק, יצע, יצת, יצג, יצר. ועל הזיע, הניח, הטיל - כבר דיברנו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודהאני מכירה את כל אלה (הם ה"פרנציפ").

לא פענחתי ספציפית את רה"ת של הנחליאלי, זה הכול.
 
למעלה