אז ככה... ../images/Emo141.gif
ראשית - צריך להתחיל עם זה באוניברסיטאות, ללמד דיני תעבורה (ככל הידוע לי, במכללה אחת זה קיים כמקצוע-בחירה). באשר לשאלתך האם אין זו "מאטריה מצומצמת למדי" - זו בדיוק הקונצפציה הארורה של המימסד השיפוטי, עליו נפשי בוכיה. שנית - צריך להקים בצפר לתובעי-תעבורה ובצפר לשופטי-תעבורה. שלישית - צריך לקיים תקופת-צינון לתובעים לפני שעושים אותם שופטי-תעבורה. רביעית - משפטי התעבורה, לפחות אלה אשר כרוכות בהתנהגות תעבורתית-פרופר (רשלנות, תאונות-דרכים וכו´) צריכים להיות נדונים בפני הרכב של שלושה: שופט מקצועי, ושני מורי-נהיגה מקצועיים. חמישית - צריך להפוך את משפט התעבורה ל"מחוז" שיפוטי, עם קידום פנימי: השופטים המוצלחים יקודמו לבית המשפט המחוזי לתעבורה, וברבות הימים מישהו מהם יקודם לעליון, כמומחה לענייני תעבורה (אני קורא לזה "ויתקון תעבורתי). באשר לשאלה מה עדיף, במצב הקיים" אי אפשר לעשות הכללות, כי, כפי שכבר אמרתי, ישנם שופטי תעבורה מצויינים, אשר התחילו מאפס (אבל צריך, כמו לבריטים בא"י, לקצץ להם את הרגליים, כדי שלא יברחו), וישנם תובעים-לשעבר, אשר מהר מאוד "השתחררו" מעברם, אבל ישנם כאלה אשר לא ישתחררו ממנו לעולם.
האתר של קימקא
