בתאל ועדי חזרו ^____^

[ווילו רוזנברג]

ברוכות השבות~~ ^___^~

ניא~~ מקווה שהחכמתן מהמסע 3> התגעגעתי ;[

 

[Adi Chan]

כנ"ל

והחכמתי בהחלטP:

 

[EreWind]

כע בהחלט! ^___^

 

[Sakura Kinomoto]

ברוכות השבות!!D:

 

[ליסאן]

ברוכות השוות ../images/Emo24.gif ../images/Emo41.gif

התגעגתי המון בואו למסנ....

 

[EreWind]

אני בהחלט שווה XDD

כשאת קוראת לנו למסן תהיי בטוחה שאת יכולה לדבר >____<'

 

[יעל צאן]

ברוכות השבות *ם*

 

[EreWind]

שלום לכולםםם *מוחצת*

**הערה: לא יכלתי להגיב לפני זה כי ישנתי כל היום XDD** *_______* אני בארץ! בארץ שלי!! יאאאא אני רואה שמש!! כל כך התגעגעתי!! למשפחה, לחברים, לארץ, לעברית ולהכל!! היה המון שלג*_* אבל זה כבר נמאס כשאתם הולכים בתוכו כל יום וכבר לא מרגישים אף אצבע בכפות הרגלייםT_T.... המסע עבר וטוב שהיה אבל הוא אף פעם לא יישכח זה בטוח... אני לא אחזור על מה שעדי אמרה כי זה מיותר אבל אני אדבר על איך שאני ראיתי את המסע הזה. ביומיים הראשונים באמת לא מרגישים את המסע עצמו- "המסע לפולין" אבל זה התחיל מאושוויץ. זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי. לא בגלל שראיתי משהו נורא (כי הרי יודעים כבר מה יש שם) אלא בגלל שדיברו על משפחה וחברים ועל מה שיש לנו. אני תמיד עושה את הקשר ביני לבין אותם אנשים שעברו את הסבל הנורא הזה: "מה הייתי עושה ואיך הייתי עוברת את מה שהם עברו ומה אם זה היה קורה לי" ומחשבות כאלה. זה ממש שובר אותי. הדלקנו נרות לזכר אנשים שונים (אני הדלקתי לזכר אח של שכן שלי) שנספו בשואה באושוויץ והטקס היה ממש מרגש. בזמן החופשי שלנו היה ממש כיף וצילמתי המון *_* אני אוהבת לצלם P= היום שבאמת היה הכי קשה והכי שבר אותי היה במיידאנק ששם עשיתי גם את הטקס שלי. השירים שהמדריכה שלי שמה בתאי הגזים פשוט עשו לי לבכות. השיר דיבר על אמא וכולם התחילו לבכות וגם כשאתה רואה אחרים בוכים זה יותר מרגש ולחשוב מה האנשים האלה עברו במקום שאנחנו דורכים עליו זה פשוט בלתי יאומן...הכל היה שם פשוט כמו פס יצור...המשרפות, התאים השונים, כל השלבים שהיהודים עברו....כאילו הם מן חומר גלם ולא אנשים. פשוט מזעזע. כשהחזקתי את הדגל וכששרתי את ההמנון זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שבאמת הייתה לזה משמעות. הרגשתי כל כך גאה במה שיש לנו, שיש לנו ארץ משלנו, המנון משלנו ודגל משלנו. הייתי כל כך גאה שיש לי את הזכות הזאת להדליק לזכר אותם אנשים נרות ולעמוד במקום הארור הזה ולזכור את מה שקרה ואת הזכות הגדולה לשמוע איש עדות שהיה איתנו במסע...הוא כל כך חמוד!!! ^__^ זאת הייתה הפעם הראשונה שהסתכלתי על דגל ישראל בכזאת גאווה! היה לי כיף לשיר את השירים העבריים ששרנו לאורך המסע כי אלה השירים שלנו =) ביום השישי בטרבלינקה רצו שאני אקרא עוד קטע אז קראתי יחד עם עדיץ' וזאת הייתה הפעם הראשונה שהיא קראה לאט 0__0. בסוף היום קיבלנו את המכתבים מהחברים ומהמורים ומהמשפחה וזה היה ממש ממש מרגש ונפלא לראות שיש מישהו שמחכה לנו בארץ ואוהב אותנו. ביום שבת הייתה צעדה וכמובן שפגשנו בפיצה את החבר'ה ממשגב!! היה כל כך כיף לראות אותם!! חשבתי שכבר אבוד לראות אותם אבל התמזל המזל וזה קרה (למרות שלא ישבנו הרבה יחד אבל לא נורא). החלפנו חויות ויצאנו כל אחד לדרכו XP. סוף היום הייתה הטיסה שלנו (12 בלילה) וזה העמיס על עייפות היתר שהייתה לי (כבר שקיות נהיו לי מתחת לעיניים!! >.<). אבל!! הלכתי לישון כשחזרתי הבייתה והשלמתי את כל שעות השינה האבודות XDD. לסיכום: למדתי כמה מילים בפולנית: ניא (עם צירי לא פתח XD)= לא. טאק=כן. פרושה=בבקשה. זינקוייה= תודה

ואפילו למדתי לעבוד עם זלוטי XDDD אל תשכחו להיות גאים ומאושרים עם מה שיש לכם כי באמת לא צריך יותר (כמו שעדי אמרה). תזכרו שיש לכם משפחה שאוהבת אתכם וחברים שיעמדו לצידכם באש ובמים! תהיו יותר סבלניים ותחייכו כמה שיותר כי זה עושה טוב! *וואו איך שהמסע הזה משפיע0_O* אז....לחיי העם הזה העם הזה העם הזה! וכמה טוב שהוא כזה שהוא כזה!! ואת ההמשך אתם מכירים כבר חחח ולמשגבניקים: שתחזרו בשלום ושנשמע ממכם חוויות גם כן =) אוהבת המון!!!!! *נשיקות וחיבוקים* ^________^ נ.ב: אם יש לכם את ההזדמנות לצאת למסע הזה תצאו ואל תפספסו אותה כי זה באמת שווה ללכת ולראות ולדעת יותר. צריך להיות שם כדי להפנים באמת...

 

[EreWind]

תמונות בהמשך =)

 

[dndboy]

../images/Emo103.gif*מוחץ* ^___^

 

[A K I R A]

../images/Emo140.gifברוכות השאוות~! XD../images/Emo192.gif

התגעגענו ;;

 

[Bakura]

../images/Emo96.gif שלום D:~! שמחה שחזרתן :>