בשמת
כמה כללים לגבי שתילה וטפוח של בשמת, מנסיוני האישי בלבד, לא לוקח אחריות. - את רוב רובן של הבשמת אני שותל בכלים במצע שתילה קנוי ומשובח. אם אני שותל במצע שאיננו מנותק (ישר באדמה), כדאי שהאדמה תהיה מבוססת על חמרה ומטויבת היטב בכמות רבה של קומפוסט. מנסיוני, בשמת הנשתלת ישר באדמה לא מצליחה. בקיצור, לשתול רק בכלים בתערובת שתילה. -המקום היחיד שאני רואה שיחי בשמת שמחזיקים לאורך שנים, הוא אצלי בבית, וגם לזה אין לי הסבר. באופן כללי, כדאי להתייחס לבשמת כצמח עונתי או דו שנתי לכל היותר. ערוגה או פיה של בשמת, צריכה חידוש צמחייה מסיבי אחת לתקופה. - באופן כללי, הבשמת, כמו מינים רבים של צמחים, זקוקה לאור רב, ללא קרינה ישירה. לדוגמא: מתחת לעץ, כאשר אני דואג "להרים" את נוף העץ גבוה ככל האפשר ע"י גיזום. מתחת לפרגולה, שוב, ככל שהגג יהיה יותר גבוה, והמקום יותר פתוח לאור - הבשמת תצליח יותר. מאמר מוסגר בנוגע לאור. האור שאנחנו רואים בעין, אינו האור שהצמחים רואים. הם רגישים הרבה יותר מאיתנו לשינויים באור. כאשר אנחנו גוזמים ענף, צריך להתבונן בתוצאה מנקודת ראותו של הצמח. אולי לנו זה נראה שינוי לא מי יודע כמה, אבל הצמחייה תודה לנו. באופן כללי, תמיד טוב להרים נוף של עצים, לעצב שיחים על גזע, ולדלל לדלל לדלל. -בקיץ אני שותל את הבשמת במקומות מוארים ככל האפשר ללא קרינה ישירה, לא חושף אותה לקרינה ישירה יותר משעה ביום (בשיא הקיץ). בחורף אני שותל אותה בשמש מלאה. בעיות - בחורף במקום ללא קרינה ישירה, ההצלחה תלויה בכמות האור, לא תמיד הבשמת תצליח. בקיץ, החום והלחות שוחקים אחוז גבוה של הבשמת, ורבות מהן פשוט לא שורדות את יולי אוגוסט. - רקבון צוואר השורש. בעיה נפוצה אצל הבשמת. חשוב מאוד לא להגזים בהשקייה. ההשקייה הנכונה ביותר היא כמות מים רבה ואח"כ מרווח מספיק ע"מ לתת לשכבת הקרקע העליונה להתייבש. עניין של מיקום ונסיון, קשה לתת פה מספרים. אני רוצה כבר זמן רב לנסות ולשתול בשמת בטוף נקי או בחול ים נקי, ולבדוק מה התוצאות והאם רקבון צוואר השורש מצטמצם. - דישון. הבשמת מגיבה מצוין לדשן. משאבת דישון תמיד מומלצת. למי שאין, לא כדאי לוותר על דישון כימי ידני. כפית של 20-20 לכל עציץ והגמעה של כל העייסק במים. אחת לשבועיים, והתוצאות מובטחות. - קיטום. אין מה לקטום בשמת שהגבעולים שלה רקובים או שהיא דרדלה באופן כללי. כאשר מגיעים לשיח בשמת בריא, שוב, צריך פה ניסיון, רואים שהגבעולים ארוכים מידי, ומתחיל צימוח של עלים בחלק התחתון של הצמח. זה הזמן לקטום באגרסיביות את השיח, בגובה 5-10 ס"מ מעל הקרקע. ההתחדשות היא מהירה, והצמח מתחזק לעוד עונה של פריחה. אלו רב הדברים. ן.
כמה כללים לגבי שתילה וטפוח של בשמת, מנסיוני האישי בלבד, לא לוקח אחריות. - את רוב רובן של הבשמת אני שותל בכלים במצע שתילה קנוי ומשובח. אם אני שותל במצע שאיננו מנותק (ישר באדמה), כדאי שהאדמה תהיה מבוססת על חמרה ומטויבת היטב בכמות רבה של קומפוסט. מנסיוני, בשמת הנשתלת ישר באדמה לא מצליחה. בקיצור, לשתול רק בכלים בתערובת שתילה. -המקום היחיד שאני רואה שיחי בשמת שמחזיקים לאורך שנים, הוא אצלי בבית, וגם לזה אין לי הסבר. באופן כללי, כדאי להתייחס לבשמת כצמח עונתי או דו שנתי לכל היותר. ערוגה או פיה של בשמת, צריכה חידוש צמחייה מסיבי אחת לתקופה. - באופן כללי, הבשמת, כמו מינים רבים של צמחים, זקוקה לאור רב, ללא קרינה ישירה. לדוגמא: מתחת לעץ, כאשר אני דואג "להרים" את נוף העץ גבוה ככל האפשר ע"י גיזום. מתחת לפרגולה, שוב, ככל שהגג יהיה יותר גבוה, והמקום יותר פתוח לאור - הבשמת תצליח יותר. מאמר מוסגר בנוגע לאור. האור שאנחנו רואים בעין, אינו האור שהצמחים רואים. הם רגישים הרבה יותר מאיתנו לשינויים באור. כאשר אנחנו גוזמים ענף, צריך להתבונן בתוצאה מנקודת ראותו של הצמח. אולי לנו זה נראה שינוי לא מי יודע כמה, אבל הצמחייה תודה לנו. באופן כללי, תמיד טוב להרים נוף של עצים, לעצב שיחים על גזע, ולדלל לדלל לדלל. -בקיץ אני שותל את הבשמת במקומות מוארים ככל האפשר ללא קרינה ישירה, לא חושף אותה לקרינה ישירה יותר משעה ביום (בשיא הקיץ). בחורף אני שותל אותה בשמש מלאה. בעיות - בחורף במקום ללא קרינה ישירה, ההצלחה תלויה בכמות האור, לא תמיד הבשמת תצליח. בקיץ, החום והלחות שוחקים אחוז גבוה של הבשמת, ורבות מהן פשוט לא שורדות את יולי אוגוסט. - רקבון צוואר השורש. בעיה נפוצה אצל הבשמת. חשוב מאוד לא להגזים בהשקייה. ההשקייה הנכונה ביותר היא כמות מים רבה ואח"כ מרווח מספיק ע"מ לתת לשכבת הקרקע העליונה להתייבש. עניין של מיקום ונסיון, קשה לתת פה מספרים. אני רוצה כבר זמן רב לנסות ולשתול בשמת בטוף נקי או בחול ים נקי, ולבדוק מה התוצאות והאם רקבון צוואר השורש מצטמצם. - דישון. הבשמת מגיבה מצוין לדשן. משאבת דישון תמיד מומלצת. למי שאין, לא כדאי לוותר על דישון כימי ידני. כפית של 20-20 לכל עציץ והגמעה של כל העייסק במים. אחת לשבועיים, והתוצאות מובטחות. - קיטום. אין מה לקטום בשמת שהגבעולים שלה רקובים או שהיא דרדלה באופן כללי. כאשר מגיעים לשיח בשמת בריא, שוב, צריך פה ניסיון, רואים שהגבעולים ארוכים מידי, ומתחיל צימוח של עלים בחלק התחתון של הצמח. זה הזמן לקטום באגרסיביות את השיח, בגובה 5-10 ס"מ מעל הקרקע. ההתחדשות היא מהירה, והצמח מתחזק לעוד עונה של פריחה. אלו רב הדברים. ן.
