בשם הרזון

[נעיתה]

בשם הרזון

אז זהו שאני רוצה להיות רזה. אז זהו שבשביל להרזות צריך לעשות משהו בנידון. לפני חודשים נרשמתי לחדר כושר, בוא נגיד שחוץ מלהרשם, כולי מלאה במוטיבציה ללכת אבל פשוט לא יוצא לי

אתמול בצהריים היינו בברית במקום מאלף |חוות אלנבי|, כנראה שחולצה קצרה ביום גשום וסגרירי גורמת לצינון, כי בארבע אחר הצהרים כל המעברים נסתמו להם ודיבורי הפך להיות משל הייתי מיס פיגי בכבודה ובעצמה. בשעה 19:00 החלטתי לשנס מותנים, כי הרי יום שלישי פעמים כי טוב, אלך לי לחדר הכושר ואשרוף מעט קלוריות. בשעה 19:25 כבר הייתי אחרי 10 דקות הליכה ב 19:28 אני זוכרת את עצמי מתיישבת על ההליכון ולא מצליחה נושמת, בשעה 19:28 ושלושים שניות סיימתי לנסוע אחרוה בישיבה על ההליכון ליפול ולהתעלף לי בצורה לא נאה לחלוטין. דבר הבא שזכור לי זה רגלים למעלה והרבה טיפוסים עם מגבות על הכתף בוהים בי. התאוששות קלה, והופ הופ הופ הביתה, מקלחת בישיבה אקמול צינון והתרסקות טוטאלית. יאללה בסוף במקום לרדת במשקל עליתי בעוד 7 טונות של נזלת

 

[ברבי28]

את רוצה להיות רזה ??

ומה את עכשיו ?? שואלת בשם כל מאותגרות המשקל

 

[נעיתה]

את כפרה

ונורא כייף לקבל מחמאות, אבל השומן שלי הוא שומן רע מאוד! אני בעודף של 13 קילו, סכרת במשפחה חוגגת והבדיקות שלי יצאו

כך שאני חייבת חייבת להוריד במשקל ולשמור על איזון. אההההההה נזכרתי במשהו... שהחלקתי על ההליכון אחורה הרגשתי משל הייתי רנין, יותר נכון עינב או אולי שפרה או בעצם ליאון.... בקליפ שהם עשו על ההליכונים

 

[יעל של עדי]

הזדהות כפולה

קודם כל, בטח לא התכוונת אבל הצחקת אותי עם התאור שלך של הנסיעה אחורה על ההליכון. מקווה שלא קבלת מכה חזקה מדי ושאת חשה בטוד עכשיו. וההזדהות: קודם כל, הצינון. אגב לא צריך להיות בארוע בחוץ בחולצה קצרה כדי להצטנן, במהלך אתמול הרגשתי איך אט אט הצננת זוחלת ומדביקה אותי. ובלילה היה מוי כיף, כל כמה דקות שיעול וכל השאר. ועכשיו אני עם תה צמוד (מיץ לימון, לימונית, ג'ינג'ר, דבש, כל מה שאומרים שעושה טוב לצננת. כלומר עושה רע לצננת וטוב לגוף). אבל זה לא מנע ממני לצאת לאימון הריצה שלי (הזדהות שניה). הנה, אני יוצאת מהארון. פעם, ממש מזמן דברנו בפורום הזה על ריצה ותחרויות וכו' ואני אמרתי שאני לא רצה. אז NEVER SAY NEVER. ממש בא לי החיידק הזה והתחלתי להפוך את ההליכות שלי לריצות. בהתחלה 100 מטר. במוצ"ש רצתי 3 ק"מ. רצוף. הרגשתי כמו אלופת הארץ. לא צוחקת. ומיום ראשון אני עושה תכנית אימונים שנתן לי חבר של בני הבכור שהוא מדריך טריאתלון ואיש ברזל בעצמו. ואני מרגישה כל כך טוב עם עצמי. באמת. והתכנית היא 10 ק"מ בעין גדי בפברואר, אם אצליח לעמוד בזה ובעתיד, רוצה לרוץ מרתון. כן כן. מקווה לעמוד בזה. כמובן שצריך גם לרזות לצורך כך כי כבד לי לסחוב את עצמי בריצה אבל אני אופטימית. אז בהצלחה לכל הספורטאים ונעיתה, לך במיוחד. את לא ממש זקוקה להורדה במשקל אבל אם זה חשוב לך אז בהצלחה. ובריאות כמובן. יעל

 

[שלומית76]

וואו יעל

קודם כל תרגישי טוב. ושנית ממש עשית לי חשק לרוץ. בקושי הליכות אני מצליחה לעשות (אולי כי זה משעמם?!) אבל הריצה נשמעת מאוד מאתגרת. יש מצב שאנסה בזכותך.. בהצלחה בדרך למטרה שלך!

 

[נעיתה]

יויויויו את ../images/Emo47.gif

אז זהו שאם זו לא הייתי אני הייתי נופלת מצחוק. לא קיבלתי מכה חזקה בכלל כי התישבתי על ההליכון, נסעתי אחורה ונזלתי ישירות על הקיר שתמך בי ברגעי הפטאטים. או כמו שאיש שלי אומר: "למה אצלך הכל חייב להיות כל כך דרמטי". אני מקווה מאוד להדבק בחיידק, אני רוצה להאמין שהגוף מתמכר לאדרנלין ואפשר להפסיק לשכנע את התחת לקום מהספה התחת פשוט קם מעצמו|כןבטח|. אני באה לעודד אותך במרתון

 

[מעיין ברכה]

../images/Emo106.gif הלוואי ואהיה בנעליך

(המסריחות מזעה ומקלוריות

) אני משונאי הריצה. בעבר שנאצי ספורט. התחלתי אחרי הלידה של יואבי פילאטיס והליכות וזה היה נפלא. רוצה כבר לחזור ומגדלת בשקט פנטזיה שאולי אולי פעם אצליח לרוץ איזה 100 מטר... גאה בך מאוד ומלאת התפעלות!

 

[מעיין ברכה]

אח, פרויד ../images/Emo6.gif שנאצי ספורט= שנאתי ספורט

 

[ברבי28]

איזה מלכה את !!!

תזכירי לי מתי את הולכת לרוץ, אני רוצה לבוא (לעודד אותך כמובן)

 

[אמאדובה]

../images/Emo47.gif ו../images/Emo207.gif לבקשת עזרה

יעל, קודם כל אני מעריצה אותך. אני לא יכולה לרוץ 2 מטר בלי להתנשף (באופן קבוע אני עושה תחרות עם הבן שלי בדרך לגן, הוא בטח חושב שאני נותנת לו לנצח ואין לו מושג שהוא מנצח אותי על-אמת

) וחוץ מזה - אני מחפשת פעילות ספורטיבית שאני אצליח להתמיד בה. הדרישות: - חייבת להיות פעילות לב-ריאה - לא דורשת ממני להוריד שערות מהרגליים (ע"ע שחייה) - רצוי משהו קבוצתי ולא תחרותי - נשים בלבד (מכל מיני סיבות) הצעות יתקבלו בברכה.

 

[יעל של עדי]

תלוי במקום המגורים

הדבר הראשון שעולה לי זה הליכה. הכי קל להתחיל, אפשר עם מכנסיים ארוכים ותלוי במקום המגורים אולי יש קבוצת הליכה. ואם אין - תקימי. קחי כמה נשים שרוצות ללכת ותתחילו ללכת ביחד. פעם, לפני מליון שנה, גרנו במושב וקבעתי עם חברה ללכת בשעות הבוקר המוקדמות. רבע לשש היינו יוצאות כדי לחזור לפני ההשכמות וכו'. כל בוקר היתי מתעוררת ואומרת לעצמי, אולי אוותר. אבל אז היה לי לא נעים ממנה שתחכה בחוץ, בחושך, בקור. אז קמתי. אצלה זה היה אותו הדבר. המחוייבות בין אנשים חשובה. אפשר גם חוגי ספורט למיניהם שהם עם לב-ריאה כמו קיקבוקסינג, ספינינג לא יודעת מה עוד. זה בקבוצות ואפשר עם טרנינג ארוך. בהצלחה ומחכה לשמוע מה החלטת ואיך מתקדמת. יעל

 

[מיליתו]

ריקודי בטן!!!

אני מאוד נהנית. יש גם עבודת גמישות וכוח, וגם מוזיקה וכיף, וגם פעילות לב-ריאה (אמנם לא כמו הליכה / שחיה, ומאוד תלוי במדריכה, אבל יש). אצלינו בחוג יש רק נשים - לובשים טייץ ארוך או שרוואל, וקושרים מטפחת עם מטבעות מצלצלים על הירכיים. אנחנו גם שמות סדין על הדלת השקופה של הסטודיו להברחת מציצים... דרך אגב - אצלי שערות על הרגלים הם בכלל לא שיקול. אני באה לבריכה - מתפשטת-שוחה-מטעטפת במגבת והולכת ככה למקלחת. אני רוצה לראות מי יבוא לחפש לי שערות על הרגליים...

 

[יעל של עדי]

טוב לא להגזים

אני ממש בתחילת הדרך. ונשבעת לכם שהייתי בין אלה שכשאמרו להם ריצה התגלגלו מצחוק. זה היה כל כך רחוק ממני. וזה מה שהכי מפתיע אותי בכל הענין. כל בני הבית כאן עשו או עושים טריאתלון וכשאומרים לי אולי גם את, אני עדיין צוחקת כל כך. רק מהמחשבה על שחיה במים וכשזה נגמר לעלות על אופניים ולהתחיל לדווש בקור (את רטובה מהים) ואז כשאת חושבת שסיימת את זה אז - לא! עכשיו ריצה. אבל עכשיו אני צוחקת ולא אומרת אין מצב ואין סיכוי כי גם לא היה סיכוי שאני ארוץ. קיצר - יש תקווה לכולם אם אני רצה. אני מהרהרת מה הייתה המורה לספורט שלי מהתיכון אומרת אם הייתה יודעת שאני רצה בהתנדבות. היא בטח הייתה מתה. יעל

 

[ל ג י]

לא התראינו במפגש

כך שאם היית רואה אותי עם כל המשקל העודף שלי לא היית מאמינה להמשך ההודעה. תמיד שנאתי לרוץ. לא רצתי מעולם בשיעורי ספורט. גם לא בצבא. בכלל לא השתגעתי על ספורט. לפני כמה שנים התחלתי ללכת לשיעורי ספינינג באופן קבוע וללוות את החצי לתחרויות הריצה שהוא משתתף בהם. לאט, לאט נדבקתי בחיידק לא ברור והחלטתי לעשות טריאתלון. לא פחות. אני ששוחה רק חזה, אני שלא עליתי על אופניים מגיל 3 ובוודאי שמעולם לא רצתי. בספטבר 2004 התחלתי להתאמן לבד למקצה הספרינט בטריאתלון אילת. אני זוכרת את בוקר התחרות שואלת את עצמי האם השתגעתי סופית ולמה אני פה בכלל. סיימתי את התחרות ותחושת ההישג היתה מ-ד-ה-י-מ-ה (אפילו שסיימתי במספר מקומות ספורים מהסוף. אבל, היי, לא הייתי אחרונה). כל 2005 התאמנתי עם קבוצה והשתתפתי במספר תחרויות. ואז התחתנתי, הגיע האובדן, ההיריון החרדתי, האוצר שכבר בן שנה ושלושה חודשים ושוב אני לא מסודלת לרוץ 100 מטר. אז לרוץ 3 קילומטר רצוף זה הישג מדהים. אני יודעת

מקווה שיום אחד גם אני אחזור לרוץ. שיהיה בהצלחה וברור לי שתשיגי כל יעד שתציבי לעצמך. ל ג י

 

[יעל של עדי]

מאמינה שתצליחי

ומאחלת לך שזה יהיה בקרוב. וואו טריאתלון. איזה יופי. ותודה על הפרגון. יעל

 

[יעל של עדי]

מאמינה שתצליחי

ומאחלת לך שזה יהיה בקרוב. וואו טריאתלון. איזה יופי. ותודה על הפרגון. יעל

 

[mic75]

יעלוש אל תשכחי לקחת אותנו כדי לעודד אותך

אני מעריצה אותך על הכושר אני כבר רחודש וחצי רוצה ללכת למכון כושר אבל זה לא "מסתדר" אההההההההההההההההההההה רגע הינה בחור צעיר שהתעורר לו בכל מקרה המון בהצלחה מיכל

 

[חוה76]

בהצלחה!

על אף שקשה לדמיין גם אני קיבלתי על עצמי באיזשהוא שלב להצטרף לכל בני המשפחה הרצים שלי. בעלי רץ מרתונים שנים עם סיבולת לב ריאה של שור. התחלתי מלרוץ מסביב לבית של ההורים (litteraly) וכל יום הוספתי קצת. המון המון מן היכולת לרוץ קשור ליכולת לווסת את הנשימה באופן תקין. שווה להשקיע הרבה מחשבה על האספקט הזה של הריצה כי זה מאפשר להאריך את הריצות פתאום ב-ה-ר-ב-ה. אחרי שנה כבר רצתי 10 ק"מ בקלות. מאז הייתי במרתון טבריה פעמיים (12 ק"מ) ובמרתון ירושלים עוד איזה 4 (10 ק"מ). מה שכל כך כיף בלרוץ ריצות ארוכות זה שזה מחייב אותך לסוג של מדיטציה כיוון שזה בעצם כל כך משעמם. היום מאד קשה לי לרוץ כי אני לא מסוגלת לנתק את המחשבה שלי ולהביא אותה למקום שקט מספיק ואז נמאס לי מאד מהר. אחרי ההריון הזה (שייגמר תקין טפו טפו) אני אצטרך לחשוב על רעיון חדש שיתפוס אותי ויאתגר אותי להגיע להישגים בעיקר מול עצמי. כל הכבוד על ההתחלה המרשימה, 3 ק"מ זה המון לשלב הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תקחי את ההתקדמות לאט לאט והכי חשוב הוא שתנצלי את הזמן הזה לרגיעה נשימתית ומחשבתית ולא למלחמות עם עצמך. מקווה שלא ברברתי יותר מידי.

 

[שלומית76]

אוי מסכנונת, תרגישי טוב!!

הרגת אותי עם התיאור של הנפילה, נשמע כואב ולא נעים. כנראה שהעמסת על הגוף שלך בזמן לא טוב. מקווה שתרגישי טוב בקרוב.

 

[נעיתה]

טוב נו חכמה גדולה לא יצאתי

אני הבוקר כבר הרבה יותר טוב

האקמול צינון הזה ממש מקל עלי את תוואי הנשימה. אומנם כל כדור בונגילה אבל אכן מחולל שיפור