ScrewDriver
New member
בשם האנושות
היי חבר'ה!
כבר ממש ממש מזמן שלא כתבתי כאן, כבר לא בטוח שאתם זוכרים, או שלא בטוח שכל מי שנמצא כאן כעת היה גם בזמנו... מכל מקום, בזמנו כתבתי תחת השם Jabberwock ועכשיו שיניתי כינוי (כי אף אחד לא הבין את משמעותו...) אמנם לקח לי המון זמן לבוא עם סיפור חדש, אבל כשתקראו אותו, אני מניח שתסלחו לי
רק אזהרה קצרה לפני כן - אם אתם מחפשים להתחרמן על תאורי סקס גראפיים, אמנם יש כאן כמה וכמה כאלו, אך הם מופיעים בתוך עלילה מפורטת, ותצטרכו לקרוא הרבה עד שתגיעו אליהם. כך שאם חירמונים מהירים זה הדבר היחידי שאתם מחפשים, חבל שתבזבזו את זמנכם, עדיף שתקראו את הסיפורים האחרים שלי - על סלאבה או על סופי. אם מנגד, מעניין אתכם סיפור ארוטי קצת שונה, עם הרבה הומור ואבסורד - אתם מוזמנים להנות.
אחת ארבעים וארבע אחר הצהריים זמן מקומי, קואורדינטות: שלושים ושתיים מעלות ושלושים וארבע דקות צפון, שלושים וחמש מעלות ועשרים דקות מזרח. הטמפרטורה מטפסת לאיטה לשיא יומי האופייני לחודש יולי במזרח עמק יזרעאל, של שלושים וחמש נקודה שמונה צלסיוס, מתובלים בשבעים וחמישה אחוזי לחות. נשימותיי הפכו לכבדות יותר, והרגשתי איך זיעתי הופכת את בגדיי לסחבות רטובות אשר חונקות אותי עוד יותר. לא הבאתי בחשבון שלבישת בגדים צמודים אשר מדגישים את חיטובי גופי כל כך טוב, יעלה לי בכזה סבל... גם בלי החום והלחות המעיקים, גם בלי העובדה שכבר שלושה חודשים אינני בבית, גם בלי שני הטרמפים הגרועים שהיו לי הבוקר, המקום הזה נראה לי מבאס ביותר. גם כן הקארל הזה. לאיזה חורים הוא שולח אותי. למה הוא התעקש כל כך שאגיע לכאן? שילך לעזאזל הוא והנתונים הדמוגרפיים שלו, אני נשבעת, כשאני פוגשת אותו פעם הבאה אני הורגת אותו. כבר למדתי היטב כיצד לעצור טרמפים. ניסיון עשיר ביותר שרכשתי. השאלה היא מי עוצר לך. ולמרות שאני מצויידת בעיניים חדות כמו לנשר, ומסוגלת לזהות טיפוסים שונים עוד ממרחק, לפעמים בכל זאת נופלים על המישהו הלא נכון. כשזה קורה, בהחלט יכול להיות לא נעים. אני מחכה כאן כבר כמעט חצי שעה בשרב. בדרך הצרה ושכוחת-האל הזו, המתפתלת בין הקיבוצים, כמעט ולא עוברות מכוניות, אבל גם לשתיים הבודדות שעברו נתתי לעבור על פני. הטיפוסים שהיו שם, קלטתי אותם מיידית, והם לא נראו לי בכלל. כבר התכוונתי לוותר על לתפוס טרמפ, ולחזור לחדרי בקיבוץ הסמוך, כשפתאום אני שומעת רחש של מכונית מתקרבת. כבר מרחוק ראיתי שזו מכונית חדשה, בצבע כחול בהיר, ובתוכה נהג בודד. "יהיה מה שיהיה", אמרתי לעצמי, "כבר סבלתי מספיק בחום הזה. בוא נראה מה הוא שווה." סידרתי את שערי, שמתי את הרגל קדימה, והרמתי את יד ימיני למעלה, כשראשי מושען עליה קמעה, עם חיוך כובש. בשרב האימים הזה, בהחלט לא היה פשוט לחייך, ואולי אני לא מספיק משכנעת? אבל עם יופי כמו שלי, כנראה שזה לא משנה, אף אחד לא יוכל לעמוד בפני כך או כך. זה הרי לא דבר שקורה הרבה, שאישה צעירה המצויידת בגוף מחוטב, פנים עדינות ושיער שחור חלק וגולש כמו שלי, תחכה לטרמפים, במיוחד לא בחור הזה שאני תקועה בו. כך שלא נראה לי שתהיה כאן בעיה. כשהתקרבה המכונית, ראיתי שמדובר ברנו קליאו חדישה, ובתוכה יושב בחור נחמד, לא יותר מבן 25. כמובן שהוא עצר מיידית, ופתח את החלון. הוא נראה טוב. היו לו פנים גבריות, עם משקפי שמש של טייסים, ושיער שחור גלי פרוע במקצת. כשחייך אלי, ראיתי שני טורים של שיניים לבנות וישרות. "היי! לאן צריכה?" -"היי... בבקשה ממך, כל מקום קצת יותר קרוב לציוויליזציה..." -"אני מגיע עד מגדל העמק. מתאים לך?" -"כן, בהחלט." ושוב חייכתי לעברו את חיוכי הכובש, הפעם הוא היה אמיתי. "שרון", אמרתי לעצמי, "את הבחור הזה את משכיבה." נכנסתי פנימה והתיישבתי לידו. קידם אותי משב מבורך של מיזוג אוויר, ולכמה שניות פשוט עצמתי את עיני, קרבתי את פני לחורי המיזוג, והתמכרתי לגל הקור הנהדר, תוך כדי פליטת "אהההההההה...." מתפנק. "נעים המיזוג, הא?" אני שומעת ממנו. -"כן, אין לך מושג עד כמה..." -"בכיף, תהני." הוא נתן גז וזזנו משם. המשכתי לעצום את עיני בניחותא... -"אז מאיפה אתה, מהאזור?" -"מבית השיטה, ואת?" -"אני?... טוב, די מרחוק.... מה מחכה לך במגדל העמק?" -"לסגור עם קניין על חלקי חילוף למחרשות שאנחנו מייצרים. יש לנו ליין חדש עכשיו, ואני מטפל בכל נושא השיווק... ומה בחורה חמודה כמוך איבדה בחור הזה? קשה לי להאמין שאת מפה..." (קיבוצניק אמיתי, סוף סוף, נראה טוב, בריא, סקסי, וגם עושה רושם איכותי, חשבתי לעצמי. אותו אני בהחלט הולכת לבדוק בדיקה מקיפה ויסודית. כנראה שקארל בכל זאת צדק לגבי המקום.) -"אני?... אהמממ... כרגע אני בחופשה מהלימודים, ובדיוק ביקרתי את הדודים שלי..." דיקלמתי את התשובה הסטנדרטית. כמה שהוא לא יהיה חמוד, אסור לתת אף פרט מזהה. המשכנו לנסוע, וכשפקחתי את עיני סוף סוף, שמתי לב שהוא בוחן אותי בעיניו בדקדקנות, עובר אט אט על קימורי גופי המיוזעים. כשראה שאני מסתכלת פתאום הובך, נשך את שפתו והסיט את עיניו. -"זה בסדר, חמוד, אתה יכול להסתכל." -"אהה... לא, לא, סליחה אם זה נראה ככה, באמת, אני סתם בדקתי שאת בסדר..." -"אמרתי, שזה בסדר להסתכל!" המשפט הזה בקע מתוכי בקול חד, בצורה אסרטיביות והחלטית מאוד. כמעט כמו פקודה. לטשתי בו זוג עיניים טורפות. -"אהה.. אוקיי... אם את אומרת..." הוא היה ממש מובך, אבל ראיתי שגם מגורה, וכשראה את המבט הרעב בעיני, הוא גם תפס אומץ. "וואו, שתדעי שבאמת קשה שלא להתסכל עלייך." -"להסתכל עלי?... הממממ... אתה באמת רוצה להסתפק רק בזה? או שאולי יתאים לך משהו קצת יותר מלהסתכל?
" לחשתי בקול מלא תאווה, ועיני התמקדו עמוק בעיניו. -"אני איש של מעשים, את יודעת." -"...I like your attitude" הוא יצא בפניה הראשונה ימינה, ונסענו בדרך עפר בין שדות חקלאיים של כותנה. אחרי כמה מאות מטרים, הגענו למקום מבודד, והוא עצר. הוא התקרב אלי, והחל נושק לי, ואז הפסיק. הוא לקח אותי בידו ונכנסנו למושב האחורי. ידיו גיששו על גופי, חיבקו אותי, והצמידו אותי חזק אליו. הוא ליטף אותי בצידי גופי, וירד מדי פעם לישבני. אני מצידי, התחלתי לשלוח לו ידיים מתחת לחולצה, והרגשתי את מגע שריריו הסקסיים בבטנו. הוא אחז בחולצתי, נאבק קצת עם הזיעה שהדביקה אותה אלי, אבל בסוף הצליח להוריד אותה ממני. אני החזרתי לו את הטובה, והורדתי את חולצתו, חושפת לפני את פלג גופו העליון השרירי, שמשך אותי בטרוף. הוא ניסה להוריד ממני את החזיה, אבל הורדתי את ידיו בכוח שהפתיע אותו. -"עצור שם חמודי! קודם אתה!!!" נבחתי עליו פקודה, ומבלי לחכות לאישור, קפצתי עליו, פתחתי את הג'ינס שלו, ומשכתי אותם חזק למטה. מתחתיהם ראיתי את תחתוני הבוקסר שלו, כשבמרכזם בליטה גדולה. מבלי להתמהמה הורדתי גם אותם, והכלי המפואר והקשה שלו קפץ לקראתי בשמחה. מדדתי אותו בעיני הרנטגן שלי, ועשיתי אנליזה מהירה. אורך... כ-18 וחצי ס"מ, בהחלט סביר... עובי... כמעט חמישה ס"מ, מכובד מאוד... עומד חזק וקשיח, לא מקומט מידי, כמעט ישר כסרגל... כיפה נאה בקצה... אשכים גדולים, יפים... כן, יש לו את זה. בהחלט. 10 מושלם בסולם האיברים. אני הולכת על זה. לפתע הרגשתי איך הוא לופת אותי בשיער ומוריד אותי אל עבר הכלי המפואר אותו מדדתי הרגע. הוא הדביק את הפנים שלי לעבר הזין שלו, ודחף אותו לעבר פי. תפסתי את ידו בחוזקה, הכאבתי לו ממש עד שהרפה ממני, ואז דחפתי אותו בכוח עד שהוא ממש עף הצידה. הוא היה כל כך מופתע מהכוח שלי עד שהסתכל עלי בחשש אמיתי. "ניייראה לך שאני כאן בשביל לשרת אותך????????" צעקתי עליו. "מה אתה חושב, שבאתי הנה לשחק למשחקים? אין לי זמן לזה. אתה עכשיו מזיין אותי, וחזק! אתה שומע???"
היי חבר'ה!