בשם האנושות

[ScrewDriver]

בשם האנושות

היי חבר'ה!

כבר ממש ממש מזמן שלא כתבתי כאן, כבר לא בטוח שאתם זוכרים, או שלא בטוח שכל מי שנמצא כאן כעת היה גם בזמנו... מכל מקום, בזמנו כתבתי תחת השם Jabberwock ועכשיו שיניתי כינוי (כי אף אחד לא הבין את משמעותו...) אמנם לקח לי המון זמן לבוא עם סיפור חדש, אבל כשתקראו אותו, אני מניח שתסלחו לי

רק אזהרה קצרה לפני כן - אם אתם מחפשים להתחרמן על תאורי סקס גראפיים, אמנם יש כאן כמה וכמה כאלו, אך הם מופיעים בתוך עלילה מפורטת, ותצטרכו לקרוא הרבה עד שתגיעו אליהם. כך שאם חירמונים מהירים זה הדבר היחידי שאתם מחפשים, חבל שתבזבזו את זמנכם, עדיף שתקראו את הסיפורים האחרים שלי - על סלאבה או על סופי. אם מנגד, מעניין אתכם סיפור ארוטי קצת שונה, עם הרבה הומור ואבסורד - אתם מוזמנים להנות.

אחת ארבעים וארבע אחר הצהריים זמן מקומי, קואורדינטות: שלושים ושתיים מעלות ושלושים וארבע דקות צפון, שלושים וחמש מעלות ועשרים דקות מזרח. הטמפרטורה מטפסת לאיטה לשיא יומי האופייני לחודש יולי במזרח עמק יזרעאל, של שלושים וחמש נקודה שמונה צלסיוס, מתובלים בשבעים וחמישה אחוזי לחות. נשימותיי הפכו לכבדות יותר, והרגשתי איך זיעתי הופכת את בגדיי לסחבות רטובות אשר חונקות אותי עוד יותר. לא הבאתי בחשבון שלבישת בגדים צמודים אשר מדגישים את חיטובי גופי כל כך טוב, יעלה לי בכזה סבל... גם בלי החום והלחות המעיקים, גם בלי העובדה שכבר שלושה חודשים אינני בבית, גם בלי שני הטרמפים הגרועים שהיו לי הבוקר, המקום הזה נראה לי מבאס ביותר. גם כן הקארל הזה. לאיזה חורים הוא שולח אותי. למה הוא התעקש כל כך שאגיע לכאן? שילך לעזאזל הוא והנתונים הדמוגרפיים שלו, אני נשבעת, כשאני פוגשת אותו פעם הבאה אני הורגת אותו. כבר למדתי היטב כיצד לעצור טרמפים. ניסיון עשיר ביותר שרכשתי. השאלה היא מי עוצר לך. ולמרות שאני מצויידת בעיניים חדות כמו לנשר, ומסוגלת לזהות טיפוסים שונים עוד ממרחק, לפעמים בכל זאת נופלים על המישהו הלא נכון. כשזה קורה, בהחלט יכול להיות לא נעים. אני מחכה כאן כבר כמעט חצי שעה בשרב. בדרך הצרה ושכוחת-האל הזו, המתפתלת בין הקיבוצים, כמעט ולא עוברות מכוניות, אבל גם לשתיים הבודדות שעברו נתתי לעבור על פני. הטיפוסים שהיו שם, קלטתי אותם מיידית, והם לא נראו לי בכלל. כבר התכוונתי לוותר על לתפוס טרמפ, ולחזור לחדרי בקיבוץ הסמוך, כשפתאום אני שומעת רחש של מכונית מתקרבת. כבר מרחוק ראיתי שזו מכונית חדשה, בצבע כחול בהיר, ובתוכה נהג בודד. "יהיה מה שיהיה", אמרתי לעצמי, "כבר סבלתי מספיק בחום הזה. בוא נראה מה הוא שווה." סידרתי את שערי, שמתי את הרגל קדימה, והרמתי את יד ימיני למעלה, כשראשי מושען עליה קמעה, עם חיוך כובש. בשרב האימים הזה, בהחלט לא היה פשוט לחייך, ואולי אני לא מספיק משכנעת? אבל עם יופי כמו שלי, כנראה שזה לא משנה, אף אחד לא יוכל לעמוד בפני כך או כך. זה הרי לא דבר שקורה הרבה, שאישה צעירה המצויידת בגוף מחוטב, פנים עדינות ושיער שחור חלק וגולש כמו שלי, תחכה לטרמפים, במיוחד לא בחור הזה שאני תקועה בו. כך שלא נראה לי שתהיה כאן בעיה. כשהתקרבה המכונית, ראיתי שמדובר ברנו קליאו חדישה, ובתוכה יושב בחור נחמד, לא יותר מבן 25. כמובן שהוא עצר מיידית, ופתח את החלון. הוא נראה טוב. היו לו פנים גבריות, עם משקפי שמש של טייסים, ושיער שחור גלי פרוע במקצת. כשחייך אלי, ראיתי שני טורים של שיניים לבנות וישרות. "היי! לאן צריכה?" -"היי... בבקשה ממך, כל מקום קצת יותר קרוב לציוויליזציה..." -"אני מגיע עד מגדל העמק. מתאים לך?" -"כן, בהחלט." ושוב חייכתי לעברו את חיוכי הכובש, הפעם הוא היה אמיתי. "שרון", אמרתי לעצמי, "את הבחור הזה את משכיבה." נכנסתי פנימה והתיישבתי לידו. קידם אותי משב מבורך של מיזוג אוויר, ולכמה שניות פשוט עצמתי את עיני, קרבתי את פני לחורי המיזוג, והתמכרתי לגל הקור הנהדר, תוך כדי פליטת "אהההההההה...." מתפנק. "נעים המיזוג, הא?" אני שומעת ממנו. -"כן, אין לך מושג עד כמה..." -"בכיף, תהני." הוא נתן גז וזזנו משם. המשכתי לעצום את עיני בניחותא... -"אז מאיפה אתה, מהאזור?" -"מבית השיטה, ואת?" -"אני?... טוב, די מרחוק.... מה מחכה לך במגדל העמק?" -"לסגור עם קניין על חלקי חילוף למחרשות שאנחנו מייצרים. יש לנו ליין חדש עכשיו, ואני מטפל בכל נושא השיווק... ומה בחורה חמודה כמוך איבדה בחור הזה? קשה לי להאמין שאת מפה..." (קיבוצניק אמיתי, סוף סוף, נראה טוב, בריא, סקסי, וגם עושה רושם איכותי, חשבתי לעצמי. אותו אני בהחלט הולכת לבדוק בדיקה מקיפה ויסודית. כנראה שקארל בכל זאת צדק לגבי המקום.) -"אני?... אהמממ... כרגע אני בחופשה מהלימודים, ובדיוק ביקרתי את הדודים שלי..." דיקלמתי את התשובה הסטנדרטית. כמה שהוא לא יהיה חמוד, אסור לתת אף פרט מזהה. המשכנו לנסוע, וכשפקחתי את עיני סוף סוף, שמתי לב שהוא בוחן אותי בעיניו בדקדקנות, עובר אט אט על קימורי גופי המיוזעים. כשראה שאני מסתכלת פתאום הובך, נשך את שפתו והסיט את עיניו. -"זה בסדר, חמוד, אתה יכול להסתכל." -"אהה... לא, לא, סליחה אם זה נראה ככה, באמת, אני סתם בדקתי שאת בסדר..." -"אמרתי, שזה בסדר להסתכל!" המשפט הזה בקע מתוכי בקול חד, בצורה אסרטיביות והחלטית מאוד. כמעט כמו פקודה. לטשתי בו זוג עיניים טורפות. -"אהה.. אוקיי... אם את אומרת..." הוא היה ממש מובך, אבל ראיתי שגם מגורה, וכשראה את המבט הרעב בעיני, הוא גם תפס אומץ. "וואו, שתדעי שבאמת קשה שלא להתסכל עלייך." -"להסתכל עלי?... הממממ... אתה באמת רוצה להסתפק רק בזה? או שאולי יתאים לך משהו קצת יותר מלהסתכל?

" לחשתי בקול מלא תאווה, ועיני התמקדו עמוק בעיניו. -"אני איש של מעשים, את יודעת." -"...I like your attitude" הוא יצא בפניה הראשונה ימינה, ונסענו בדרך עפר בין שדות חקלאיים של כותנה. אחרי כמה מאות מטרים, הגענו למקום מבודד, והוא עצר. הוא התקרב אלי, והחל נושק לי, ואז הפסיק. הוא לקח אותי בידו ונכנסנו למושב האחורי. ידיו גיששו על גופי, חיבקו אותי, והצמידו אותי חזק אליו. הוא ליטף אותי בצידי גופי, וירד מדי פעם לישבני. אני מצידי, התחלתי לשלוח לו ידיים מתחת לחולצה, והרגשתי את מגע שריריו הסקסיים בבטנו. הוא אחז בחולצתי, נאבק קצת עם הזיעה שהדביקה אותה אלי, אבל בסוף הצליח להוריד אותה ממני. אני החזרתי לו את הטובה, והורדתי את חולצתו, חושפת לפני את פלג גופו העליון השרירי, שמשך אותי בטרוף. הוא ניסה להוריד ממני את החזיה, אבל הורדתי את ידיו בכוח שהפתיע אותו. -"עצור שם חמודי! קודם אתה!!!" נבחתי עליו פקודה, ומבלי לחכות לאישור, קפצתי עליו, פתחתי את הג'ינס שלו, ומשכתי אותם חזק למטה. מתחתיהם ראיתי את תחתוני הבוקסר שלו, כשבמרכזם בליטה גדולה. מבלי להתמהמה הורדתי גם אותם, והכלי המפואר והקשה שלו קפץ לקראתי בשמחה. מדדתי אותו בעיני הרנטגן שלי, ועשיתי אנליזה מהירה. אורך... כ-18 וחצי ס"מ, בהחלט סביר... עובי... כמעט חמישה ס"מ, מכובד מאוד... עומד חזק וקשיח, לא מקומט מידי, כמעט ישר כסרגל... כיפה נאה בקצה... אשכים גדולים, יפים... כן, יש לו את זה. בהחלט. 10 מושלם בסולם האיברים. אני הולכת על זה. לפתע הרגשתי איך הוא לופת אותי בשיער ומוריד אותי אל עבר הכלי המפואר אותו מדדתי הרגע. הוא הדביק את הפנים שלי לעבר הזין שלו, ודחף אותו לעבר פי. תפסתי את ידו בחוזקה, הכאבתי לו ממש עד שהרפה ממני, ואז דחפתי אותו בכוח עד שהוא ממש עף הצידה. הוא היה כל כך מופתע מהכוח שלי עד שהסתכל עלי בחשש אמיתי. "ניייראה לך שאני כאן בשביל לשרת אותך????????" צעקתי עליו. "מה אתה חושב, שבאתי הנה לשחק למשחקים? אין לי זמן לזה. אתה עכשיו מזיין אותי, וחזק! אתה שומע???"

 

[ScrewDriver]

המשך...

"ניייראה לך שאני כאן בשביל לשרת אותך????????" צעקתי עליו. "מה אתה חושב, שבאתי הנה לשחק למשחקים? אין לי זמן לזה. אתה עכשיו מזיין אותי, וחזק! אתה שומע???" -"כן... המפקדת..." הוא גמגם בהלם. -"אז עכשיו, תוריד ממני את הכל! ומהר!!! הנה קונדום." הוא ציית לפקודתי, והפשיט אותי במהירות שיא. אהבתי את התנועות הקלילות והחינניות שלו, איך שהוא הסתדר עם בגדיי כל כך בקלות, בהחלט עוד פלוס במאזן שלו, הייתי אומרת 8 בסולם התנועתיות הסקסית. הוא השכיב אותי עליו, והצמיד אותי חזק אליו. מגע הגוף החם שלו עלי ריגש אותי, וגרם לי לרמת החרמנות שלי לעלות עוד יותר. הוא ליטף אותי, על כל גופי... הרגשתי שאני מרחפת... אבל עם זאת, לא נתתי לעצמי להסחף יותר מידי, זכרתי בשביל מה אני פה. -"אני רוצה אותך עכשיו, כנס בי כבר..." -"שום פורפליי, שום דבר מקדים?" הוא ניסה שוב. אני חייבת להעריך את הרגישות שלו והנסיון לפנק אותי, זה יזכה אותו בציון לא רע של 7 בסולם ההתחשבות. תחת נסיבות אחרות הייתי בהחלט מתמסרת לזה, אבל מה לעשות שזה לא מה שאני זקוקה לו עכשיו. -"אמרתי לך, אין לי זמן לזה... אני רוצה כבר להרגיש את הכלי שלך חזק בפנים... קדימה..." הוא התרומם, סידר לי את הרגליים כך שאעמוד על ארבע, והגיע מאחוריי. הוא הלביש את הקונדום בזריזות, תפס אותי ביד אחת חזק בתחת, ובשניה פתח את השפתיים הרטובות מאוד של הכוס שלי. הרגשתי את הקצה של הכלי שלו נדחף קלות לתוכי, מגשש סביב הפתח, ומוצא אותו. בתנועה חלקה אחת, הוא הכניס את כולו פנימה, והרגשתי באחת, איך המוט החם והקשיח שלו ממלא אותי עד הסוף, נוסך בי תחושת עונג עילאית. הוא התחיל לפמפם אותי מאחור, ואני זזתי בהתאמה לתנועותיו. התענגתי על כל כניסה ויציאה שלו, מרגישה את החיכוך הנעים והמבורך של איברו המשתפשף בתוכי. מרגישה אותו נכנס בי... ויוצא... ונכנס... ויוצא.. ונכנס... חזקקק... אחחח... הוא באמת טוב... הוא הגביר מהירות, ואני הגבתי בזריקה חזקה של התחת שלי כלפיו כל פעם, מגבירה את העוצמה של החדירה שלו, מגבירה את הסנסציה המדהימה שהרגשתי... ואנחנו זזים כעת בהתאמה מלאה, כמו יחידה אחת, יצור אחד הנע על גלי התשוקה. אנחנו מגבירים את הקצב עוד יותר, ואני מרגישה את זה מתחיל להגיע. גלים שהולכים וגדלים הבוקעים מתוך חלצי... מרגישה אותם הולכים ומתחזקים לקראת שיא שנראה מבטיח מאוד... מדהים איך אי אפשר להתרגל לתחושה הנפלאה הזו, איך אפשר לחוות אותה כל כך הרבה פעמים וכל פעם מחדש להגיע לגן העדן כשכל הגוף מתפוצץ מתענוג שמיימי. מכיוון שכל פעם זה בכל זאת קצת אחרת... ייתכן וזה האנשים השונים, הפנים הרבות כל כך. ייתכן וזה המקומות. אולי האיברים השונים שבתוכי?... הידיים השונות האוחזות בי? ייתכן וזו התחושה המשוחררת של השלמה עם כך שהמטרה שלך היא להנות מסקס וזהו, ללא כל נקיפות מצפון, ללא כל מחוייבות. ואולי, כמה טריוויאלי, זו העובדה הפשוטה שאני עכשיו מפצה על שנים רבות של בצורת סקס רצינית? אני כל כך מודה לקארל שבחר אותי. אין לי שום זכות לכעוס עליו, רק בזכותו אני חווה את כל זה. כבר שכחתי כמה טוב זה יכול להיות.

אמנם זה לא תמיד כזה חלומי, והבוקר היו לי שתי דוגמאות לכך, אבל כשזה קורה, אחחחח... כל המילים הכי יפות וציוריות שלי כאן לא ידגדגו את קצות הקרסוליים של נחשול האורגזמה האדיר שמציף ומרעיד את כל הגוף... שבעוזו מאיים לקרב אותך עד מוות, ובתומו את נזכרת עד כמה שאת כל כך בחיים. אנחנו עכשיו בקצב שיא. בכל חדירה שלו הולם חזק בתוכי, מוציא מתוכי גניחות חסרות פשר ומלאות ייחום. אני צועקת. הוא צועק. הוא מרביץ לי חזק על התחת. הוא תופס לי חזק בציצי. אני דוחפת אליו חזק חזק את התחת שלי. זה כל כך טוב... אלוהים, זה כל כך טוב..... ובעודו גומר בתוכי, אני מרגישה את תחילת ההתכווצויות המבשרות את בוא האורגזמה שלי... מרגישה את זה בא... סוחף אותי חזק חזק... אני נאנקת מתענוג, מתפתלת, ונופלת שדודה על המושב. הוא יצא, ונפל מתנשף עלי. מה אומר, עם כל מי שהייתי איתו בזמן האחרון, החוויה הזו בהחלט היתה בין המעולות. אני חושבת שזה שווה לפחות ציון 9.5 בסולם הביצועים. את הבחור הזה אני חייבת, פשוט חייבת לשמור לעצמי. אבל לפני שאני מפקיעה אותו, הוא צריך לעבור רק עוד מבחן אחד. הוא עמד לזרוק את הקונדום המשומש החוצה, כשעצרתי בעדו. -"אל תעשה את זה עוד." ולקחתי ממנו את הקונדום. -"בשביל מה את צריכה את זה?" -"שששש... חכה רגע. אני בודקת אם השאירו לי הודעות במשיבון" מול פניו התוהות, הסתובבתי לרגע שלא יראה, פתחתי את התיק שלי והוצאתי את הספרמומטר. הפעלתי אותו למצב on, פתחתי את המכסה שלו, שפכתי לתוכו את תוכן הקונדום, וסגרתי. הזזתי את הסוויץ' האחראי להפעלת המכשיר, ונשמע ממנו זמזום קל, ביחד עם נורית אדומה שנדלקה, שלידה רשומה המילה "בבדיקה". חיכיתי כמה שניות עד לתום הבדיקה, ואז על הצג החלו לזרום הנתונים על זרעו של הבחור: מחלות: איידס - שלילי. צהבת B/C: שלילי. זיבה: שלילי. שחפת: שלילי. וכך עבור עוד מספר רב של מחלות ממחלות שונות, חלקן נפוצות יותר, חלקן כמעט ולא מוכרות. שלילי לכולן. ועכשיו נתוני איכות הזרע: תאים לCC: 556 מיליון. אינדקס מוביליות: גבוה. אינדקס עמידות התאים: בינוני פלוס - גבוה. אידקס איכות זרע משוקלל: 8.3 מתוך 10. וביחד עם אידנקס סקסיות משוקלל של 9.2 שנמדד מקודם, מביא אותו למדד איכות פרטנר סופי של 8.9. מכובד מאוד. אין סיכוי שאני לא שומרת אותו אצלי, הוא הולך איתי, מופקע קלאסי. האם הוא יאהב את הרעיון? לא בטוח, אבל מי הוא שיתנגד? He has no say on the matter. לאחר שסיימתי את הבדיקות, החזרתי את הספרמומטר לתיקי מבלי שיראה, והוצאתי בחשאי את אקדח הסימון. עוד לא פעלתי, אני אחכה שאוכל להפתיעו. שנינו התחלנו להתלבש. אני, המורגלת בהתלבשות זריזה מכל הסטוצים שחוויתי עד כה, השגתי אותו בקצת, ואז עזרתי לו להתארגן גם כן. כשאלביש עליו את החולצה, תהיה זו הזדמנות מצויינת לסמנו. מרוב ההתלהבות שלו, הכל היה אצלו בבלגן. החולצה זרוקה ומקומטת, המכנסיים, עם המכנסונים inside out, מהכיסים שלהם נפלו דברים והתפזרו על הרצפה. ראיתי שם כמה פתקים, וכן את הארנק שלו שהיה פתוח כלפי מטה. שלחתי ידי להרים את הארנק בשבילו, ובעודי מוסרת לו אותו, לשבריר שניה שמתי לב למשהו בתוך הצד הפנימי של הארנק. עצרתי לרגע, מסוקרנת, ובדקתי מה יש שם. עיני חשכו. לא, זה לא יכול לקרות. לאאאאאא!!!!.... לא לאחד כזה מושלם!!!

לפני היתה תמונה שלו ושל עוד אישה, ושניהם מחזיקים בחום ילדון קטנטן. האיש נשוי, עם ילד!... והרי הוא נראה כל כך צעיר, ללא שום טבעת על האצבע... -"אה, תראי, שלא תביני לא נכון, אנחנו פרודים... באמת, אני לא מהטיפוסים שבוגדים ככה. הנישואין שלנו החזיק מעמד שנה בלבד, אבל גם אם זה היה רק בשביל להביא לי את הילד המקסים הזה, היה שווה." אני לא מאמינה שזה קורה לי, סוף סוף כשאני מוצאת אחד כזה מושלם, למהההההההההההה????? כבר חשבתי לסמנו בכל זאת, אבל בסופו של דבר עלולים לעלות על זה. קארל היה ברור מאוד בהנחיותיו. לא גברים נשואים. לא גברים גרושים, פרודים, אלמנים או רווקים, שיש להם ילדים. לא לקחת אף אחד שמישהו תלוי בו. אוףףףף... איך יכולתי להיות כזו טיפשה, הייתי חייבת לבדוק את כל זה מההתחלה. הייתי כל כך מעוצבנת, עד שפשוט ברחתי מהאוטו בריצה, למול פניו הנדהמות. -"באמת, בייבי, אני נשבע לך שאנחנו פרודים!" הוא צעק לעברי. "אני פנוי מאוד! ורוצה להכיר אותך! את מדהימה!" אבל לא עניתי לו, פשוט ברחתי מהר, מעוצבנת, מתוסכלת, כמעט שבורה. בחור סקסי ויקר שלי, אין לך מושג עד כמה שניצלת.

 

[ScrewDriver]

המשך...

אבל לא עניתי לו, פשוט ברחתי מהר, מעוצבנת, מתוסכלת, כמעט שבורה. בחור סקסי ויקר שלי, אין לך מושג עד כמה שניצלת. כבר הייתי רעבה ועייפה. חזרתי לכביש הראשי, ומשם תפסתי טרמפ (והפעם, לשם הטרמפ) עם איש מבוגר ונחמד לקיבוץ שלי. כמובן ששם אין מציאות, יש שם בעיקר זקנים או משפחות שלמות. לאחר התרעננות קצרה בחדרי, יצאתי לרחרח קצת במזכירות הקיבוץ, לדעת איך אפשר להעביר את הלילה. כבר לא ממש היו לי ציפיות למצוא זיון טוב להערב, כנראה שזה יום שפשוט נועד לכשלונות. הבוקר ניסיתי לספק את ההורמונים הגועשים שלי פעמיים, עם שני בחורים שעצרתי לטרמפ. רק שהבחור הראשון, סבל משפיכה מוקדמת, והשני, למרות שהיה חתיך, אז נו טוב... למרות שאני מודעת לכך שה"גודל לא קובע" - יש גבול עד כמה הוא לא יכול לקבוע! ועם כל הרצון הטוב, מיניאטורה כמו שראיתי, פשוט לא יכולתי לשכנע את עצמי שאני נמשכת לזה. ואז הגיע הקיבוצניק הסקסי והמדהים הזה, מושלם מכל הבחינות - מראה, סקסיות, ביצועים, בריאות... חוץ מהמצב האישי...

אוף. אבל לא אמרתי נואש. היום עוד לא נגמר, ואני חייבת להשיג משהו חיובי עד סופו, לא ייתכן שכל היום ירד לטמיון, קארל לא שם אותי כאן סתם. אני חייבת להרגע. זה יגיע. אני חושבת שיש לי מזל. בקיבוץ הסמוך, מרחק הליכה קצר מכאן - כך התברר לי מהרחרוח - ישנו דיסקוטק קטן. מקום ציד טוב. לאחר ארוחה קצרה, התקדמתי לשם, בניחותא... הגעתי לגבעה סמוכה המשקיפה על הקיבוץ השכן, ואת השעות עד הפתיחה העברתי בתנומה קלה מתחת לעץ העומד בראשה. רציתי לתת לאווירה הפסטורלית של המקום להכנס ולחלחל לתוכי, זה ודאי ישחרר אותי לקראת העבודה המצפה לי הלילה. כשהתעוררתי, הרגשתי מלאת אנרגיה ומרץ לקראת הציד. ניקיתי את עצמי מעט, התחמשתי בבושם הסקסי וצעדתי לעבר הדיסקוטק. כבר הרחק מבחוץ הדהדו הבאסים שבקעו מתוכו, ושמתי לב שקהל היעד ברובו מורכב מבני נוער צעירים. אבל לא נורא. ידוע שגבר מגיע לשיא יכולתו המינית בגיל 19. נכנסתי. למרות שלא היו חסרות שם בנות, שמתי לב שהמון ממבטי הגברברים הופנו לכיווני. שום דבר חדש, אני מורגלת לכך, לטוב ולרע. קארל לא היה בוחר אותי אלמלא כן. קצת קשה להתנהל בטבעיות כשכל כך הרבה עיניים נלטשות לעברי, אך לא היתה לי שום בעיה, עם כך שאלו יהיו צרותיי הגרועות ביותר

. לפתע, אני מזהה מועמד. לא יודעת מה בדיוק גרם לי להתמקד דווקא בו, מכולם - משהו בלתי מוסבר שהוא משדר. אני אוהבת איך שהוא מניע את גופו בחושניות, בהתאמה מושלמת למקצבי הטראנס המהדהדים. אני אוהבת את התסרוקת הפרועה שלו. הוא מביט בי. אני שמה לב. הוא שם לב ששמתי לב, וממשיך להביט. ממשיך להזיז את גופו בקצב, אך עיניו נעולות עלי. הן כל כך יפות. משדרות אלי חרמנות טהורה. כמו שאני אוהבת. אני מתקרבת אליו. הוא ניגש אלי, לאט, ומתחיל לרקוד למולי. אני נותנת בו הפעם מבט רציני יותר. בחור צעיר, לא יותר מ- 18. לפני גיוס. אנחנו ממשיכים לרקוד. הוא מניח עלי את ידו, ואני עליו. אני ממשיכה למדוד אותו. העניינים מתחממים, ואנחנו נצמדים יותר. מרגישה את גופו השרירי מתחת לחולצתו. האם לנסות אותו? תחושה עמומה עמוק בראשי נותנת לי הרגשה לא הכי נוחה. לא יודעת איך להסביר, אני מרגישה שאני צריכה משהו יותר מזה. לילד הזה יש גוף מדהים, ומבט מהפנט, אבל משהו קצת חסר לי פתאום. משהו כמו... בשלות. נפרדתי ממנו. הוא ניסה לעקוב אחרי אך ללא הצלחה. שלום לך ילד, אולי אתה חושב שנדפקת עכשיו, אבל אין לך מושג כמה מזל יש לך. זכית בחיים נורמליים. המשכתי לרקוד לי. קיבלתי הרבה מבטים, ונועזים יותר אף הזמינו אותי, בתנועות, לרקוד עימם. מתוך נימוס, ורצון לזרום עם האווירה, נענתי לחלקם, אך לא שידרתי עניין למשהו מעבר לכך. עדיין לא הגיע המועמד המתאים. היה נחמד, ולאחר שהתעייפתי פרשתי הצידה, הזמנתי קמפארי עם מיץ תפוזים בבר, והצתתי סיגריה. נחתי לי ככה כמה דקות, נותנת לאלכוהול ולסיגריה להחדיר בי רוגע נעים. כבר עמדתי לחזור לרחבה, כשפתאום ראיתי אותו בצד השני של הבר. בניגוד למרבית הגברים, הוא לא שם לב אלי, אלא התרכז בסיגריה שלו ובהה בנקודה לא מוגדרת בתקרה. הוא היה מבוגר יותר, כריש רציני עם הרבה מיילים ימיים עליו, ובהחלט ראיתי בו את הבשלות והמיניות שהיו חסרים לילד הקודם. היו לו פנים עם עצמות בולטות יחסית, מצח חרוש במעט קמטים, עם אף רזה ומעוצב, וארובות עיניים מודגשות מעל לעצמות לחיים גבוהות. התקדמתי לעברו צעד אחר צעד, באיטיות. לא רציתי שישים לב אלי עד שאגיע מולו ואפתיע אותו בסקסיות המתפרצת שלי. אני מתקדמת. צעד. ועוד צעד. הוא עכשיו כבר בשעה תשע ע"פ הכיוון שלי. ככל שאני מתקרבת יותר, אני מנסה להסיט את מבטי יותר ויותר לצדדים, בכדי לא לעורר חשד. אני כעת שלושה מטרים בלבד ממנו, ובעודי מסתכלת הצידה על זוג צמוד, אני עוצרת לעשות הערכת מצב, איך להפתיע אותו בצורה הכי טובה, איך כובשים אחד כזה? אני מגיעה למסקנה שהכי פשוט לקחת את השיטה הבוטה והחצופה ביותר, מה שנקרא brute force. אני פשוט אזמין אותו למשקה, עוד אף אחד בחיים לא סרב לי. מישירה מבטי אליו, מכינה עצמי להתסערות. אני מתחילה ללכת לעברו, ואז… עוצרת. אני פתאום רואה לידו מישהי, שכנראה הצטרפה בשניה שהסתתי את מבטי. בחורה גבוהה, עם שיער בלונדיני מתולתל, וגוף מדהים בתוך חולצת בטן וחצאית עור קצרצרה, וחגורה עבה ופרובוקטיבית. אבל אני יותר יפה. היא מדברת איתו בצחוק מתחנף, עושה לו עיניים מתחנחנות… ופתאום שולחת יד מלטפת לעבר רגלו. ה-ש-ר-מ-ו-ט-ה. איך היא מעזה בכלל???

הוא שלי!!! אני תופסת עצבים של ממש. או-ווה, היא הולכת לשלם על זה, וביוקר, הזנזונת המחומצנת. למזלי, הכינו אותי בדיוק למקרים כאלו. אני מתקרבת לשניהם. מניחה ידי על גבה, היא מסתובבת אלי, ואני צועקת אליהם, "היי!!! מה שלומכם???" ושניהם תוקעים בי מבט חד, שלה מלא ארס, כאומר, "מה לעזאזל את רוצה מאיתנו, תעופי מכאן 'חת-שתיים ותתני לי להתלבש עליו בשקט, יא חתכת פוסטמה." "אפשר להזמין את שניכם למשקה???" הבחור שם לב במה מדובר, ועושה רושם שהוא נדלק מאוד, לפי המבט הנוצץ בעיניו

. גברים תמיד ידלקו על זה. הוא לא יכול להזיז ממני את עיניו. הבחורה שמה לב לכך, תוקעת בי מבט של שנאה יוקדת

, ואומרת בחוסר סבלנות, "זה בסדר, אנחנו מסתדרים מצויין." -"אוקיי, אין בעיה. אני פה אם תצטרכו אותי!" אני עונה, ולפתע שולחת את ידי לעברו, ומלטפת את סנטרו הגברי בחטף. ומוסיפה קריצה. הוא מסתכל עלי בפה פעור, עיניו מהופנטות עלי, ולפני שהבחורה מספיקה לשלוח לעברי עוד אחד מחיצי הרעל שבעיניה, אני מסתובבת ומסתלקת מהם. אני תופסת לי מקום קצת רחוק מהם, ומחכה. ברור שכבשתי את תשומת ליבו, אי אפשר היה לטעות בכך. הוא עכשיו מת לקום ולחפש אחריי, אבל נשאר איתה מתוך נימוס. תפסתי לי פינה רחוקה, היכן שהם אינם מסוגלים לראותי, והשקפתי משם כיצד הוא תר אחרי בעיניו. לאחר כמה דקות בהם נתתי לו לחפש, הגחתי שוב לכמה שניות מאחורי הבחורה, אל מול עיניו, רוקדת בחושניות ומסתכלת לו ישירות בעיניו. הבחור הזה הולך להיות הזיון שלי להלילה, ושימות העולם.

ובעיקר השרמוטה שאיתו. אני עכשיו מתמקמת היכן שגם הבחורה תראה אותי רוקדת. אני ממשיכה לשמור על קשר עין עם הבחור, שמנסה לעשות עצמו כלא רואה אותי - ללא הצלחה מרובה. עושה רושם שקשה לבחורה לנהל איתו שיחה, וכשהיא רואה אותי שוב, היא מבינה למה. ללא ספק היא עכשיו מקללת אותי נמרצות באוזניו. ואם מקודם היא שלחה בעיניה לעברי חצים של רעל ושנאה, עכשיו מדובר בפצצת אטום של ממש. התכנית מתקדמת יפה. נותר לי רק עוד דבר אחד לעשות. אני מתרחקת

 

[ScrewDriver]

המשך...

התכנית מתקדמת יפה. נותר לי רק עוד דבר אחד לעשות. אני מתרחקת, ומכינה את מה שאני צריכה. כשאני חוזרת, ללא כל פחד אני שוב ניגשת לעבר הבחור, מביטה בעיניה הלא מאמינות של הבחורה, עוברת לעיניו המשתאות, ותוך כדי מבט חושני וארוך בהן, שמה בתוך ידו פתק עם מספר טלפון, בראיה מלאה של הבחורה. אני מחייכת אליה, ומתחילה ללכת מהם. האם זה יעבוד? אני לא מסתובבת לבדוק. לא נותר לי אלא להמשיך ללכת ולקוות שכן. לאחר כעשרה צעדים, אני מגלה לשמחתי שכך קרה. הפיתיון עבד. אני מרגישה דחיפה חזקה בגבי, מסתובבת, ורואה את הבחורה לפני, רואים בעיניה עד כמה היא מתה לרצוח אותי כרגע. היא תופסת לי ביד, ולוקחת אותי אחריה, באגרסיביות של ממש, למקום שקט יחסית. -"תקשיבי לי, חתכת זנזונת מסריחה שכמותך, אני רוצה שתפסיקי להתחיל עם הגבר שלי!!! את שומעת אותי??? הוא שלי!!! חתכת חוצפנית דפוקה, זורקת לו טלפון מול העיניים שלי, תגידי את בסדר?… אני רוצה שתעיפי ת'עיניים שלך ממנו, תעיפי ת'ידיים שלך ממנו, תעיפי ת'כוס המסריח שלך ממנו, ובמיידי! למה אחרת את לא רוצה לדעת מה אני אעשה לך." -"את לא תעיזי לעשות לי כלום", אמרתי בטון שקט ובוטח. רציתי לחמם אותה עד כמה שאפשר, אך עם זאת לא להראות מאיימת מידי, בשביל לגרור אותה לעימות איתי. -"אז כנראה שאת לא ממש מכירה אותי. אני אומרת לך, את לא רוצה להסתבך איתי, מתרוממת שכמותך" קולה נעשה יותר אגרסיבי ומוטרף, ונראה היה שהיא עומדת להתפוצץ עלי. -"יו… איזה פחד. ממש רועדת לי הדיאפרגמה…" -"אני תכף אראה לך מה זה…" וראיתי אותה שולחת לעברי אגרוף, הייתי יכולה לברוח אבל נתתי לה להכות בי בצלעות, והגזמתי את תחושת הכאב. רציתי לגרום לבטחון העצמי שלה לעלות. -"אחח... זה הכאיב! את עוד תשלמי על זה… אמרתי בהלם מעושה. רוצה ללכת עם זה החוצה ונמשיך?" -"סבבה, אני הולכת לקרוע אותך." היא הביטה בי בבוז, ושתינו פילסנו דרכנו החוצה במהירות, לפני שהבחור יוכל לעקוב אחרינו. יצאנו מהדיסקוטק, הלכנו מסביבו עד שמצאנו מקום מבודד. -"עכשיו הלך עלייך, שרמוטה", אני שומעת אותה. "אין כאן אף אחד להגן עלייך. את מתה!" והיא קפצה עלי, מתחילה להכות בי במרץ באגרופיה, ובועטת בי בנעלי העקב השפיציים שלה. "תמותי זזזזזזזבל שכמותך!!!!!!!!!

" היא צרחה. "עד כאן", אמרתי לעצמי. התאפקתי מספיק. כל הסיפור לקח לא יותר מחצי דקה. בעודי מותקפת חזיתית על ידי הלוקה המצווחת הזו, שמרתי על קור רוח, ותוך כדי שחמקתי מהסתערותה, תפסתי אותה בזרועותיה, הרמתי אותה אל על, נתתי לרגליה לבעוט באוויר, וזרקתי אותה בחוזק רב על הקרקע. היא הסתכלה עלי המומה לגמרי

, ולפני שהצליחה להתארגן ולקום, תפסתי והרמתי אותה בחולצה, שוב נתתי לרגליה לפרפר באוויר, הסתכלתי לה בעיניים, וכשראתה את עיני היא חדלה מלזוז, היא היתה בהלם טוטאלי. שוב פעם הטחתי אותה חזק על הקרקע, והיא יללה בכאב. ניגשתי אליה. היא הסתכלה עלי מאובנת מאימה. לא אמרתי דבר. רק בקוליות ובנונשלנטיות הורדתי ממנה את שתי נעלי העקב. הנפתי את הראשונה. טראחחחח… וקברתי את השפיץ שלה בעינה הימנית. ועוד אחת… טראחחחחחח… בשמאלית. ליטרות של דם החלו להנגר מפניה, בעודה מחרחרת את נשימותיה האחרונות. לא אהבתי את המראה המגעיל הזה לפני, אז תפסתי את ראשה, וסובבתי אותו חזק עד ששמעתי את ה"קראק" במפרקת שלה, וסובבתי אותו כלפי מטה אל הקרקע. ""Never mess with Sharon, אמרתי לה, וחזרתי לדיסקוטק. ללא ספק, כמו שחשבתי - האווירה הפסטורלית והשלווה של המקום חלחלה לתוכי עד תום.

נכנסתי פנימה חזרה, ולא התקשתי למצוא את הבחור שלי (כן, שלי!

) היעד כעת נקי מכל תחרות. כששאל מה קרה, סיפרתי לו ששכנעתי את הקרציה בנימוס שיש לה יצורים אחרים להתחבר איתם (למשל, התולעים שבאדמה). הוא סיפר שהוא עם רכב, אז שאלתי אותו מה דעתו שנעזוב את המקום והוא יקפיץ אותי לחדרי. כמובן שהוא לא סרב. כבר באוטו התחלנו להתמזמז. בהתחלה היה לי קשה להכנס למצב רוח, אחרי כל החרא שהמפגרת הזו העבירה אותי. אבל מגע הידיים החסונות שלו, העוצמה והעדינות שהם נגעו בי… איך שהוא פרט על גופי כמו נבל… נראה שגרם לי לשכוח מהכל, ופשוט להתמסר לתענוג… אבל הייתי חייבת זיון אמיתי, כך הרי אמרתי לעצמי, אז הכרחתי את שנינו להתאפק עד שנגיע. זה לא היה קל. אני נזכרת לשאול אותו פתאום, "תגיד, אתה לא נשוי נכון? אין לך ילדים?" -"נראה לך? ממש לא. אני יותר בקטע של לבלות בינתיים…" -"מושלם…", אמרתי, ורווח לי. היה די מבאס לחשוב שהרגתי בן אדם בשביל כלום… לא ייראה טוב בדו"ח הסיכום. אנחנו עכשיו בחדרי. ברגע שהוא סוגר את הדלת, אני כבר לא מתאפקת יותר וקופצת עליו. מורידה ממנו את החולצה, קורעת כמה כפתורים בדרך… עכשיו אני במצברוח קרבי ביותר. אחרי כל התסכולים והעצבים שלי היום, אני כל כך חייבת את זה. אנחנו מפשיטים אחד את השני במהירות. הוא מריח כל כך גברי, נראה לי שהפרומונים שלו פשוט תוכנתו לעבוד עלי. אין לי עכשיו שום מקום לעדינות, אני לוקחת שני זוגות אזיקים, כובלת אותו למיטה, ופשוט טורפת את גופו. הכלי שלו, שכל כך חפצתי בו, שדמיינתי לנגד עיני כל הזמן בדיסקוטק, עכשיו כולו שלי, מתנופף בגאווה, 20 ס"מ של גבריות פועמת, רק שלי. ואני שוכחת מכל ההגבלות ששמתי לעצמי, לא טורחת לעשות חשבונות על הציונים שלו, אלא פשוט לוקחת אותו חזק חזק בפה, ומוצצת. ומוצצת. מתענגת על כל מילימטר שלו, מרגישה אותו פועם חזק בתוכי, בולעת אותו בשקיקה. הוא נאנח מתענוג, אני משתגעת על הטעם שלו. הוא דוחף אותו חזק לפי, מזיז את אגנו למעלה ולמטה בקצב המציצות שלי, ואני מוצצת בשיא הכוח… הוא מגביר את תנועותיו, ואני מגבירה את הוואקום בפה שלי. מרגישה את הכיפה שלו מתנפחת, שומעת אותו נאנח, מתכונן לגמור בפי… ואז, עוצרת. לא נותנת לו. -"נוו… בבקשה!!! תמשיכי!!" אני שומעת ממנו תחינה, אבל אני בשלי. שישתגע קצת. אני אוהבת לראות אותם מיוסרים ומתחננים בשבילי…

אני מביאה קונדום, ומניחה את הספרמומטר בהישג יד. הוא תוקע בי מבט מתחנן, הזין שלו עומד חזק מולי, רעב למגע. אני מחייכת, ועוברת על הרגליים שלו, על בטנו, החזה… מדגדגת… בכל מקום מלבד האיבר הנוקשה. מביאה כעת בד שחור וקושרת אותו על עיניו. הוא זורק את ראשו אחורה, ונותן לי לשלוט בו לגמרי. הזין קצת נשמט בינתיים, אז אני דוחפת לישבנו את האצבע שלי, משחקת איתה שם בפנים, בעדינות, בעודי מלקקת מתחת לכיפתו. מיידית, איברו מתקשה שוב, ומאפשר לי להלביש עליו את הקונדום. בשלב הזה אני כבר כל כך רטובה וחמה, שאין לי סבלנות לחכות, ואני פשוט מפסקת את רגליי, אוחזת בזין, ומתיישבת ישירות עליו. אחחחחחח…. You can never get enough.

הוא נענה לי בתשוקתו, ודוחף לתוכי את איברו עד שכולו מוקף בנרתיק החמים שלי.

 

[ScrewDriver]

המשך...

הוא נענה לי בתשוקתו, ודוחף לתוכי את איברו עד שכולו מוקף בנרתיק החמים שלי. אני מתחילה לרכב עליו, תופסת במותניו בציפורניי תוך כדי, עולה עליו ויורדת, קופצת בחוזקה על זינו, ופשוט אונסת אותו. הוא נאנס בהנאה גדולה, ואני מחזיקה את עצמי עד שאני רואה שהוא עומד לגמור, ואז אני משחררת כל רסן ודופקת אותו בשיא הכוח עד שאני משחררת זעקה, כששרירי הנרתיק שלי מתכווצים באורגזמה חלומית על המוט החם שבתוכי, שכעת פולט את מטענו בפגזים חזקים לתוכי. הלוואי ויכולתי להרגיש אותם, להרגיש את בשרו בבשרי, אבל אסור להסתכן בפעם הראשונה. אבל בכל זאת, חתיכת זיון! הייתי צריכה את זה. כשהוא גומר סופית, אני קמה ממנו, מורידה את הקונדום ובודקת את תוכנו בספרמומטר, בעוד שהוא מחכה לי עם עיניו הקשורות, אין לו מושג מה אני עושה. אני מחכה כמה שניות לתוצאות… בבקשה שיהיה טוב… בבקשה שיהיה טוב… ו… הנה זה בא. שלילי, שלילי, שלילי… כן… יששששש!!! אינדקס איכות זרע משוקלל של 8.0!!!

ועם אינדקס הסקסיות שלו, שעוד לא חישבתי, אבל בטוח גבוה, ועם זה שהוא רווק - סוף סוף יש לי גבר שווה הפקעה! מסתבר שכל הבלאגן היה שווה. בסופו של דבר משהו טוב כן יצא היום. חגגתי את שמחתי בקפיצה על המיטה, צועקת לו, "ישששששש!!! עברת!!!" ומנשקת אותו על כל בטנו, ועוברת למטה אל הזין החמוד שלו. -"עברתי?…הא?…" -"כן! עברת!!!" -"נחמד באמת שאת חולקת איתי את זה, אבל אני יודע שאני טוב, בובה…" כבר עמדתי לפתוח את הקשר מעל עיניו, כשנזכרתי - אני חייבת לסמן אותו עכשיו, ועדיף לנצל את זה שאינו רואה. הבאתי את האקדח, הצמדתי לעבר קרסולו - המקום המוסכם לסימון (אין שם איברים חיוניים, השתל לא מפריע בפעולות יומיומיות, והכי פחות מרגישים אותו שם) - ויריתי. השתל נכנס והטמין עצמו בקרסולו, בקושי משאיר סימן חיצוני על הקרסול. צעקה חנוקה נפלטה ממנו - "איייייי… מה עשית לי???" -"אל תדאג מותק… רק מוודאת שלא תעלם לי…" -"הא?" -"לא משנה… היית עשר, מתוק שלי." זהו! עשיתי את זה עכשיו סופית! תודה לאל. אמנם גבר אחד ליום זה הספק די גרוע, אבל לפחות עשיתי את המיטב מהמצב, אז הרגשתי טוב עם עצמי. אבל כאן לא נגמרו הניסים והנפלאות שלי להלילה.

מסתבר שהגבר הזה היה זיין בהחלט ותיק ומנוסה (לפי המראה שלו - אני לא מופתעת) ובתור אחד שכזה היה לו כושר לא יאומן. דקות בודדות לאחר שגמר בפעם הראשונה, הוא כבר ביקש ממני שוב, ובקלות העמדתי לו שוב. ועכשיו, אחרי שאני יודעת שהזרע שלו נקי, אפשר לחגוג! לא חייבים קונדום!

יששששש… הפעם עליתי עליו ישירות, וכמה שנהנתי מקודם, עכשיו כשהרגשתי את הזין ממש נוגע לי ישירות בתוך הנרתיק, החוויה היתה הרבה יותר מחשמלת. רכבתי עליו שוב, אנסתי אותו שוב, מוציאה עליו את כל האגרסיות שלי, מרגישה איך הכלי הנוקשה הזה מרחיב אותי, פותח אותי שוב, חזק חזק, וכל זה במגע ישיר… ומביא אותי לשיא ששם את הקודם בכיס הקטן. אני חייבת את זה הרבה יותר, זיונים ללא קונדום… אחחח… וזו היתה רק הפעם השניה. לאחר מכן היתה גם פעם שלישית, כשהוא מלמעלה ואני עם הרגליים על כתפיו, ואחר כך פעם רביעית, כששנינו שוכבים על הצד בתנוחת כפיות, והוא מחדיר לי מאחור. בסופו של הלילה הוא עשה את הבלתי ייאמן, וממש התיש אותי. ואז שחררתי אותו לדרכו, כשהוא לא יודע שעוד נפגש שוב…

האיש הזה מקבל בסולם הביצועים 9, ובסולם הכושר, 10. בסך הכל, ציון פרטנר משוקלל של 9.1! הרבה נשים הולכות להיות מאוד אסירות תודה לי. אולי הוא איבד את חרותו, אבל על פי מה שאני מתרשמת ממנו, אני כזו לא בטוחה שהוא יתלונן, כשידע מה מצפה לו. איזה יום. קוראים לי שרון וייסמילר. אני בת 27 שנות כדור הארץ, אך זה לא המקום ממנו אני מגיעה. המקור שלי הוא הירח החמישי של הכוכב דאדאלוס-9c, השייך למערכת פרוקסימה בטא-פריים, 91 שנות אור מכדור הארץ. זהו מוצאם האמיתי של בני האדם, בניגוד לדעה הרווחת בכדור הארץ. לאחר שבני האדם התפתחו ובנו ציוויליזציה לתפארת בירח זה, לפני עשרות מיליוני שנים, התחלנו להתפשט וליישב קולוניות ברחבי שביל החלב. בחלקן יצרנו מושבות-אדם מפותחות, ובחלקן, כדוגמת כדור הארץ, בחרנו לשתול דגימות גנטיקה אנושית ולתת לאבולוציה המקומית לעשות את שלה, מבלי להתערב, בכדי להעשיר את המאגר הגנטי. ההגיון מאחורי ההתיישבות הזו, מעבר למחקר וכיבוש הגלאקסיה, היה לפזר את הגזע על מספיק מקומות רחוקים, כך שאם בקולוניה אחת בני האדם עמדו בפני קטסטרופה (אשר בד"כ היתה תוצר של השמדה-עצמית, ע"פ טבע האדם) - אזי יישארו עוד הרבה מקומות אחרים, בשביל לשמר את המין האנושי. סיבה נוספת, היתה יצירת עתודות משאבים, עבור כוכבים במצוקה - מתי שחסרים משאבים חיוניים בכוכב מסויים, תצא ממנו משלחת לכוכב עם העתודות, העשיר במשאבים אלו, תצטייד שם, ותחזור לכוכב הבית עם המשאבים הנחוצים. וזה המקרה שמביא אותי לכדור הארץ. אני נמצאת כאן במשלחת של חמש-עשרה נשים, הבאות לאסוף (או להפקיע) גברים מכל רחבי תבל, בשביל לשלוח לירח הבית שלי. בכמה המאות האחרונות, הירח נקלע למצוקה של ממש. ריבוי התעשייה הבלתי מבוקר גרם לשרשרת של תופעות שליליות - זיהום הסביבה, שגרם לפגיעה בטבע, שגרם לפגיעה בשרשרת המזון, שגרם לפגיעה חמורה בפוריות הגברים, וביכולתם המינית. הפגיעה הזו היא גנטית, וחשוכת מרפא. בעשרות השנים האחרונות השכילו סוף סוף למתן את הזיהום, אבל נראה שזה מעט מדי ומאוחר מידי. מה שקורה, בינתיים, זה שהירח על סף קטסטרופה כפי שמעולם לא היה. הגזע האנושי מידלדל, וקומץ הגברים הבריאים והפוריים שנשארו, האמורים לחדש את מחזור החיים, מתקשים לעמוד במספר הנשים הרב שצריך להפרות, והם מהווים סיבה למלחמה מתמדת בין הנשים. וכשזה מגיע לרוחות מלחמה, אין דבר גרוע ואכזרי יותר מאישה מתוסכלת מינית ורחמית. תאמינו לי.

במקום להתמקד בהצלת הגזע, המלחמה הזו רק מדרדרת אותנו עמוק יותר לתהום, ומאיימת להשמיד את הירח. אני וארבע-עשר הנשים האחרות במשלחת, נשלחנו בשליחות אמיצה, ומטרתה הצלת ירח הבית שלנו. המשימה שלי - לעבור על פני כל כדור הארץ, להזדיין עם כל גבר שווה שאני רואה, לדרג את ביצועיו, ואם הוא עונה על הקריטריונים - לסמנו בשביל הספינה שתאסוף אותו לפורטל היציאה, בתום המשימה. מפקד המשלחת, קארל, חילק לכל אחת מאיתנו אזורים מסויימים בכדור הארץ, אשר הנתונים הדמוגרפיים שלהם מצביעים על כך ששם יימצאו הגברים הכי בריאים וסקסיים. באופן זה קיבלתי, בין היתר, את שבדיה, סיביר, דרום צרפת, איטליה, וישראל. ובישראל, למשל, נאמר לי מפורשות להתרכז בעיקר בתל אביב, ואזור הקיבוצים, שם קארל הניח שיש את הריכוז הכי גדול של גברים שווים. מצפים מכל אחת מאיתנו הספק של כמאתיים גברים במשך שלושת חודשי המשימה. אני שמחה לומר שעמדתי בזה בכבוד ואף יותר, וככל הנראה אקבל על זה בונוס מיוחד עם שובי הביתה.

 

[ScrewDriver]

המשך...

אני שמחה לומר שעמדתי בזה בכבוד ואף יותר, וככל הנראה אקבל על זה בונוס מיוחד עם שובי הביתה. הגברים המיועדים, אשר הפקענו מכדור הארץ, יישלחו לירח הבית דרך הפורטל, הממוקם במשולש בין איי ברמודה, פורטו-ריקו ומיאמי. המסע עורך כשבועיים, ועובר דרך מעבר 8B-צפון ברצף המרחב-זמן. כשיגיעו לירח הבית, הם יעברו לבידוד של כחודשיים, בו ירגילו אותם באופן הדרגתי לאורחות החיים בירח החדש. לכל אחד יוצמדו עשר נשים, אשר ישרתו אותו אישית, יסבירו אודות ביתם החדש ומנהגיו, וידריכו וייאמנו אותו בשלל פעולות חשובות, לרבות אמנות ההזדווגות בירח הבית, הכרת המנהגים והנורמות המיניות, וסיפוק צרכי הנשים המקומיות בצורה המקסימלית. דגש יושם על הזדווגות רבת-משתתפות - שהיא הדרך המקובלת להזדווגות בירח הבית, בשל המחסור הרב בגברים, והרצון לפצות על כך ולספק מספר רב של נשים בו זמנית. לצורך הקליטה והלמידה הנעימה, הנשים הנ"ל נבחרות להיות היפות והמושכות ביותר שניתן למצוא בירח הבית. בתום תקופת הבידוד, הגברים יצאו לעולם ויחלו במלאכת הקודש של ההפריה והסיפוק של הנשים המקומיות. זהו יהיה תפקידם השוטף, ובזה יוכרחו לעבוד, עד הגיל בו יאבדו את כושר הגברא. בשביל לדחות את הגיל הזה עד כמה שאפשר, יינתן להם אוכל מהמשובחים שיש, מנוחה סדירה, בידור, ועומס-זיונים של לא יותר משש פעמים בשבוע. הקטע שמעציב אותי בכל זה, זה שאין להם כל בחירה בעניין, ואין להם חיים משלהם. למרות התנאים הטובים, הם נועדו בעצם להיות עבדי המין שלנו. אבל, כשהירח בכזו סכנה, הפעולות הנחוצות להשרדות הגזע, באות מעל לשיקולים המוסריים. הפקעת הגברים מכדור הארץ, עבור ירח הבית, החלה לפני כמאה שנים, אולם רק לאחרונה, בגלל המשבר המחריף בירח הבית, היא קיבלה תאוצה, וניתן לנו אישור לעשותה בכזה היקף רחב. אך עדיין משתדלים לעשות זאת בצורה הכי פחות מורגשת שניתן. בשנת 1945 ע"פ מניין כדור הארץ, קרתה שערורייה - טייסת קרב של חיל האוויר האמריקאי, עברה באיזור פורטל היציאה ליד ברמודה. המפקדת של המשלחת שבזמנו נשלחה לכדור הארץ, לא יכלה להתאפק מרוב חרמנות, אל מול קבוצת הטייסים הצעירים והסקסיים שבמטוסים שבאו למולה, ופתחה את הפורטל. כל הטייסת נעלמה בתוכו, והועברה לירח הבית, וכך גם מטוס הסיור שבא לחקור את העלמותה. המקרה עורר הד תקשורתי גדול בכדור הארץ, ובעקבותיו העיפו את המפקדת הנ"ל לכל הרוחות. לאחר שקרו מקרים דומה עם עוד כמה מפקדות, הוחלט לאחרונה שרק גברים יוכלו להיות מפקדי משלחת. אמנם קרו מאז בכל זאת כמה פתיחות לא מתוכננות של הפורטל שבעקבותיו נעלמו אנשי כדור הארץ, אך זה קרה כתוצאה מבאגים במערכת, שבשנים האחרונות עושה רושם שתוקנו. לפני השינה, פתחתי את הלפ-טופ שלי והתחלתי לכתוב. דו"ח יומי: 55 להקפה השלישית של הירח, שנת 435199943, מניין פרוקסימה בטא-פריים 15 ביולי, שנת 2004, מניין כדור הארץ אל: רס"ן קארל אנדרסון, מפקד משלחת 77-5442 לכדור הארץ מאת: סגן שרון וייסמילר, שליחת איסוף גברים מספר 6, משלחת 77-5442 לכדור הארץ מיקום: עמק יזרעאל, ישראל, כדוה"א הנדון: עדכון הספק משימה כמות גברים שנוסו היום: 4 מתוכם סומנו: 1 אורגזמות ברמה 6 ומעלה בסולם קים-קטרל: 5 נזק סביבתי יומי: 1 בן אדם הרוג (נקבה) נזק סביבתי כולל מתחילת המשימה: 2 בני אדם הרוגים (נקבות), 4 פצועות קל, 1 חדר מלון מכוסח, 1 מכונית דפוקה, 15 זכוכיות שבורות. סטטוס פיזי: עייפות מצטברת מכל השהיה, אך מוכנה למשימתי האחרונה מחר לחצתי על "send" והדו"ח נשלח. פרשתי למיטה. עלי לנוח היטב לקראת המשימה האחרונה, אך התובענית-מאוד שמצפה לי מחר. תוך דקות ספורות נרדמתי לשינה מתוקה.

קמתי בבוקר בתחושה של התרגשות וציפייה דרוכה. בתור המשימה האחרונה שלי, זוהי הולכת להיות הדובדבן שבקצפת. האמת שהיא בכלל לא היתה בתכנית המקורית, הייתי אמורה לסיימה עכשיו. אבל חשבתי עד כמה מקורית וגאונה אני אראה בירח הבית אחרי דבר שכזה, ושכנעתי את קארל לתת לי ללכת על זה. זה הולך להיות פרוע ביותר, אפילו בסטנדרטים שלי, ולא דומה לשום דבר שעשיתי עד כה.

לקחתי טרמפ עד לתחנת האוטובוס הקרובה, ומשם שני אוטובוסים צפונה, לרמת הגולן. אם קארל כיוון אותי נכון, זה צריך להיות הליכה של כשני קילומטר מתחנת האוטובוס בה ירדתי. לא ממש יכולתי לקחת טרמפים משם, כי ההליכה היתה ברובה בדרך מבודדת. בסופו של דבר הגעתי... למחנה הקטן של גולני. הש"ג עצר אותי, -"אפשר לעזור לך גבירתי?" -"כן, בהחלט. אתה יכול לומר לי אם החייל הזה, מוצב כאן?", והתקרבתי אליו, כביכול בכדי להראות לו תמונה. כשהגעתי למולו, נתתי לו מכת קראטה עדינה על צווארו, מספיק שתהמם אותו למשך הזמן הדרוש. הושבתי אותו על הכסא כך שלא ייראה חשוד, לקחתי ממנו את הגלילון, עברתי למצב טעון ונכנסתי פנימה. התקדמתי לאיטי בין האוהלים, עד שמצאתי את מה שחיפשתי. ברחבה ראיתי סמל מבצע מסדר למחלקה של כ35 חיילים. התקרבתי לשם, והחיילים הנדהמים תקעו בי מבטים משתאים. רק הסמל לא שם לב, והמשיך להרצות להם על המשימות של היום. באתי מאחוריו, וכששם לב אלי סוף סוף, כבר הייתי עם הנשק מכוון הישר אליו. הוא עמד לומר משהו, כשהשתקתי אותו, "שששש… תוריד את הנשק… מייד! כן, כן, להוריד! אני מדברת אליך!!!" ודחפתי לקראתו את הנשק. הוא תקע בי מבט המום, והחל להוריד את הגלילון שלו. "כן… יפה. תצטרף עכשיו למחלקה! שכולם יזרקו את הנשק על הרצפה!!!" כשכולם היו ללא נשקם, הצבעתי לעבר האוהל הקרוב. "עכשיו, כולכם, להכנס כאן לאוהל!" הורתי להם תוך כדי איום מרומז עם הנשק שלי. המומים, לא מוציאים מלה מפיהם, כולם נכנסו. צעקתי "מחלקה יקרה! אני שרון! מעכשיו, אני אהיה המפקדת שלכם!" "ועכשיו, כולם להוריד גם את החגור. זוהי פקודה." הם צייתו והורידו. "ועכשיו, גם את הנעליים. בפקודה!" הם הורידו. "ועכשיו, את החולצה והמכנסיים. בפקודה!" החיילים הביטו בתדהמה אחד על השני, אח"כ עלי, וכשראו שאני רצינית, צייתו והורידו. איזה חתיכים… התחלתי להתגרות מהמראה שנגלה לפני. "אתם יודעים מה, למה שרק אתם תתפשטו, אני לא רוצה להביך אתכם." תוך כדי כך שאני ממשיכה לאיים עליהם עם הגלילון, הורדתי את נעליי, אח"כ את החלק העליון שלי, ואח"כ את מכנסיי. הם תקעו בי מבטים לא מאמינים.

 

[ScrewDriver]

המשך...

תוך כדי כך שאני ממשיכה לאיים עליהם עם הגלילון, הורדתי את נעליי, אח"כ את החלק העליון שלי, ואח"כ את מכנסיי. הם תקעו בי מבטים לא מאמינים. "חייל!!!" צעקתי על זה הקרוב ביותר אלי. "להוריד חולצה ותחתונים! במיידי!!!" הוא ציית בפחד, ולמולי נגלה גופו השרירי והסקסי במלוא הדרו, עם חזק מנופח, בטן מחוטבת וזין ארוך שהחל להראות סימני עמידה. הורדתי מעצמי את החזיה. נשארתי רק עם התחתון והגלילון שבידי. איברו התרומם עוד יותר. "בוא אלי!" אמרתי לו, מחייכת בעקבות השליטה הטוטאלית שיש לי במחלקה. "אתה עכשיו מוריד ממני את התחתון." הוא הסתכל לצדדים, כלא מאמין, לעבר שאר החיילים, שהחלו להתלחש בריגוש ביניהם. הוא תקע בי זוג עיניים המומות. "במיידי!!!!" והוא הוריד לי. הרגשתי כמה אני מוצפת שם למטה, הוא בטוח שם לב. פיסקתי את עצמי מעט, ואמרתי לו, "ועכשיו, תלקק! וכדאי לך לעשות עבודה טובה, אחרת הכדור כאן בדרך אליך." הוא לא השתהה הפעם, אלא ניגש במרץ לעבודה. אחחחחח… זה כזה נעים… ומשכר, להתענג כך כשאת בשליטה טוטאלית… וואו…" התיישבתי, בשביל לאפשר לו ללקק עמוק יותר. הוא עשה את עבודתו נהדר, זה ידוע שכשיש סכנת חיים, היצר המיני מתגבר פלאים… הוא ליקק לי ומצץ את הדגדגן שלי כמו שצריך, ותוך דקה גמרתי, נאנחת, תוך כדי כך שאני תוקעת מבט תשוקתי ומלא חרמנות בכל המחלקה. נראה לי שכבר לא הייתי צריכה את הגלילון, הם כבר ככה שלי. אבל נשארתי איתו ליתר בטחון. "יפה מאוד, חייל." ראיתי שהזין שלו עכשיו כבר עומד זקוף לגמרי למולי. "אני עכשיו אגמול לך על זה." ונתתי לו נשיקה צרפתית לוהטת. "אתה גם תהיה זה שיזיין אותי ראשון. שים קונדום." והראתי לו את חבילת הקונדומים שהנחתי לצידי. "לכולם עכשיו! להוריד חולצה ותחתונים!!! בפקודה!!!" רציתי עכשיו לבדוק את שאר הסחורה. למולי התגלו כל הגברים בשיא סקסיותם, עם גופם החטוב והשרירי.

ולכולם עמד חזק ללא יוצא מן הכלל. אתה!!! בוא הנה! הוריתי לעוד אחד, שהכלי שלו הרשים אותי הכי הרבה. "בוא, בוא." הוא הגיע אלי. התיישבתי על המיטה לידי, ונשנעתי לאחור, על השמיכות. קראתי לשני החיילים הערומים לבוא גם כן. את הראשון הצבתי כך שישכב עלי, פחות או יותר, ואת השני שיתכופף כך שהזין שלו יהיה אל מול פני. הוריתי לחייל שעלי, "ועכשיו, אתה מזיין אותי! בפקודה!!!" בהתלהבות, הוא ציית לי. הרגשתי את הזין המרשים שלו נכנס בקלות לכוס הרטוב מאוד והמחכה שלי. הוא התחיל לזיין היטב, והתענגתי על כל כניסה ויציאה שלו. הרגשתי כל כך טוב, אבל אסור היה לי ליפול לערפול-חושים. אני חייבת להישאר בשליטה כאן על כולם. אבל לשם כך בדיוק הבאתי את הבחור השני. "תקשיב לי טוב, חייל סקסי שלי", אמרתי למזיין שלי, "כדאי לך לעשות את העבודה טוב מאוד, ולא לנסות כל מיני דברים מצחיקים. שתדע שיש לי הרבה יותר כוח ממך, והפעם זה לא החיים שלך אלא של החבר שלך כאן שתלויים בזה. אתם שומעים, כולכם??? אם אתם זזים, החייל הנחמד עם הזין המדהים הזה שאני אמצוץ לו עכשיו, חוטף את זה!" והראתי לכולם איך אני מכוונת עליו עם הגלילון. בעוד הראשון מזיין אותי, התחלתי למצוץ לשני. ביד אחת חיבקתי את הראשון, והשניה היתה על ההדק של הגלילון, בעודי מקבלת משני הכיוונים. ההרגשה היתה מטריפה. ככל שזה שמעלי זיין אותי חזק יותר, כך מצצתי לשני בתאווה גדולה יותר, ועשה רושם שכולנו נהננו מאוד

. החייל שמצצתי לו, למרות (ואולי בגלל) הנשק שמכוון לעברו, היה מחורמן ביותר. לאחר שהרבצתי כמה מציצות פראיות, פתאום החייל נאנח, תופס בי בשער, ומרביץ גמירה חזקה בתוך גרוני. מצצתי אותו עד שסיים, ולאחר מכן הזזתי אותו הצידה, ובידי הפנויה תפסתי את הספרמומטר שלידי, וירקתי לתוכו את זרעו. שחררתי אותו, ובעוד אני בודקת את תוצאותיו במכשיר, הבחור שעלי הראה שהוא גם כן מתקרב לרגע. האמת שגם אני. הספרמומטר הראה שהכל כשורה עם הראשון, רוקנתי אותו והתמסרתי לבחור שמעלי, תוך כדי כיוון הנשק אליו, כמובן. "קדימה, סקסי שלי. עכשיו אתה גומר. בפקודה!" הוא הגביר את הקצב, והרגשתי את זה אוטוטו מגיע. "קדימה! תפרוק את הנשק חייל שלי, תפרוק אותו בתוך תוכי." אחחח… הנה זה… הנה זה מגיע… "קדימה, חזק יותר. אני רוצה אותך… תגמור, בפקודה, ביחד איתי עכשיו… עכשיו!!!!!" וזה בא. כןןןן... איך שזה בא… הוא הרביץ אנחה אדירה, דחף לתוכי חזק חזק, בשיא הכוח, עמוק פנימה לכוס הרעב שלי, וגמר בתוכי במטחים ארוכים… הרגשתי איך, למרות הכל, אני מאבדת שליטה, מעורפלת מהאורגזמה החלומית ששטפה והדהדה בכל גופי. "באאאאאאנגגגג!!!!!!" מרוב התרגשות וחוסר שליטה, וההתכווצויות הנהדרות בכל הגוף, בטעות נלחצה לי האצבע על ההדק. למרבה המזל, הכדור עף כמה סנטימטרים בודדים מראשו של הבחור שמעלי. היה באמת חבל לאבד כזו סחורה משובחת. "אופס.. סורי!… לא התכוונתי…" אבל מייד תפסתי את עצמי, אני צריכה להראות סמכות ושליטה כאן. תפסתי את הגלילון, והורתי לבחור לצאת ממני. הורדתי ממנו את הקונדום, ושפכתי אותו לספרמומטר. גם הוא בסדר גמור. אח"כ הוריתי לעוד שני חיילים לבוא אלי, ולעשות את אותו התרגיל. כך עבדתי לי בזוגות, בכדי לחסוך זמן… מידי פעם שיניתי תנוחה, למשל להיות על ארבע, כשאני מוצצת מלפנים והשני מחדיר לי מאחור. כך עבדתי על כל המחלקה, ובסיום, הייתי מאוד מותשת, אבל מרוצה ומסופקת בשביל אלף נשים מירח הבית…

לאחר מכן, עברתי עליהם אחד אחד, עם אקדח הסימון. הם לא בדיוק הבינו מה אני עושה להם, אמרתי להם שזה חיסון, והם לא שאלו שאלות. בהחלט בשר משובח יש כאן, כמעט כולם היו טובים מספיק בשביל שאסמנם. למרות שלא ניסיתי את ביצועי אלו שמצצתי להם, מהנסיון הרב שלי, ידעתי לזהות מי ששווה. כשסיימתי, התלבשתי, והורתי לכולם להשאר ערומים ולא לצאת. ברחתי מהאוהל, כשעברתי בש"ג השומר עדיין היה מעולף. השארתי לו את הנשק ש"השאלתי" ממנו, וברחתי משם כל עוד נפשי בי. אני לא מאמינה שעשיתי את זה.

 

[ScrewDriver]

ו... הסוף... ../images/Emo13.gif

השארתי לו את הנשק ש"השאלתי" ממנו, וברחתי משם כל עוד נפשי בי. אני לא מאמינה שעשיתי את זה. דו"ח יומי, וסופי: 56 להקפה השלישית של הירח, שנת 435199943, מניין פרוקסימה בטא-פריים 16 ביולי, שנת 2004, מניין כדור הארץ אל: רס"ן קארל אנדרסון, מפקד משלחת 77-5442 לכדור הארץ מאת: סגן שרון וייסמילר, שליחת איסוף גברים מספר 6, משלחת 77-5442 לכדור הארץ מיקום: רמת הגולן, ישראל, כדוה"א הנדון: עדכון הספק משימה כמות גברים שנוסו היום: 36 מתוכם סומנו: 32 אורגזמות ברמה 6 ומעלה בסולם קים-קטרל: 16 נזק סביבתי יומי: 1 בן אדם פצוע קל, 1 חור כדור באוהל נזק סביבתי כולל מתחילת המשימה: 2 בני אדם הרוגים (נקבות), 5 פצועים קל, 1 חדר מלון מכוסח, 1 מכונית דפוקה, 15 זכוכיות שבורות, 1 חור כדור באוהל סטטוס פיזי: סחוטה לגמרי, עבר עלי יום מתיש ביותר. מתה לחזור לירח הבית ולנוח סוף סוף. פרטי הפעולה היום: ראה קובץ mpeg מצורף. דו"ח מפקד: 56 להקפה השלישית של הירח, שנת 435199943, מניין פרוקסימה בטא-פריים 16 ביולי, שנת 2004, מניין כדור הארץ אל: סגן שרון וייסמילר, שליחת איסוף גברים מספר 6, משלחת 77-5442 לכדור הארץ מאת: רס"ן קארל אנדרסון, מפקד משלחת 77-5442 לכדור הארץ מיקום: פורטל ברמודה, כדוה"א הנדון: הערכת ביצועים סופית שרון! עמדת במשימתך בצורה יוצאת מהכלל. ההספק שלך של 268 גברים הוא מעל ומעבר לציפיות, ואני שמח לבשר לך שאת הגעת ראשונה מבין כל הנשים במשלחת! מספר זה הוא ההספק הטוב ביותר לשליחת-איסוף לכדור הארץ זה 38 שנים. בעקבות הצלחתך יוצאת הדופן, את הולכת לקבל את אות המזדיינת המצטיינת, בשובך הביתה. בנוסף, ויותר חשוב, את תקודמי לדרגת סרן, משכורתך תועלה פי שניים, וידאגו לשים אותך בעדיפות הראשונה, לתמיד, במאגר הנשים הממתינות למגע מיני עם הגברים. מעבר להספקך הנהדר, אני חייב עוד לציין לשבח מיוחד, את פעולתך האחרונה. לא רק שהשגת המון גברים, ומהמשובחים ביותר שיש, אלא גם הדרך המדהימה בה עשית זאת, מהווה דוגמת מופת של דבקות במשימה, אומץ ללא חת, ומסירות יוצאת-דופן לכוכבך. אני הולך לדאוג באופן אישי, שפעולה זו תתועד בכל ספרי ההיסטוריה של מערכת פרוקסימה בטא-פריים, ולנצח תיזכרי בתור האישה שתרמה הכי הרבה להצלת ירח הבית. חללית האיסוף תגיע אלייך תוך 24 שעות, ותאסוף אותך לפורטל. שם נחכה לאיסוף הגברים, וכשיגיעו נחזור איתם הביתה, שם תזכי לכבוד מלכים. שרון, ירח שלם, והאנושות כולה - מודה לך! חייכתי לעצמי. מה לא אעשה בשביל להציל את הבית שלי?

 

[naughtybabe1]

../images/Emo140.gif

well as always you out did yourself and got mr to also read a long story

in hebrew and also to enjoy it but i found only one thing missing

and i will let u alone figure out what it was

i just hope i won't have to wait so long for another story to get me this horny again

naughtybabe

p.s loved the end just what i would have expected from u

 

[ScrewDriver]

let me try and make amends

הסיפור כמובן מוקדש עבור הבייב הכי סקסית בפורום, שמרוב שנכנסתי לתוך הסיפור, בטעות השמטתי בהתחלה...

ואיתך הסליחה הכנה.

 

[naughtybabe1]

../images/Emo9.gif../images/Emo9.gifi forgive u

 

[חולמת עלייך]

זה באמת היה משעשע למדי.

אז קודם כל , כל הכבוד על ההשקעה חוצמזה שהסיפור זורם וקולח . אני אומנם אוהבת סיפורים שבהם מועלות מחשבות ורגשות (לא מדברת רק מהתחום המיני) במינונים הרבה יותר גבוהים , אבל עובדה היא שקראתי עד הסוף בכיף . בקיצור, סיפור שטחי , אבל סבבה (משל היו לוקחים סרט ג'ימס בונד ומשלבים בו סצנות פורנו).