בשם האהבה?

[יוני יולי]

בשם האהבה?

פנו אלי בזמן האחרון שני זוגות חברים (פלוס ילדים) בטענה שהם רוצים להתגרש....רוצים לשמוע את דעתי מ"נסיוני"... הטענה המרכזית -אין תשוקה, אין ניצוצות, אין משיכה, אין כמעט מגע מיני....יש הרבה כעסים במערכת אין אהבה-נעלמה. שני הזוגות חולקים זוגיות של כ-8 שנים יחד. נדמה לי שלאחר כל כך הרבה שנים יש שחיקה טבעית , והאם המחשבה שזה לא יקרה בקשר חדש שוב היא נכונה? כל קשר יכול להגיע לנקודה הזו אם לא מתחזקים אותו נכון.... אז בשם האהבה-מה דעתכם בנושא?

 

[רק שיר]

אני טוענת

שגם בפרק ב' זה יתכן - מכיוון שזהו תהליך שחיקה טבעי שקורה לכולנו. ההבדל המהותי בעיני - בין פרק א' לב' , שטווח הזמן שהיינו בין פרק א' לב'- גרם לנו לשינויים עצומים והרהורים, לגבי איך היינו רוצים לשמר את הזוגיות הבאה - וכבר לא עסקנו בטווחים הללו ב - " איזו זוגיות אנחנו רוצים ". כי לא כל החיים הם רצון והתגשמות, אלא גם שימור. אז לנו הגרושים שמתחילים פרק ב' - יש לנו מושגים נרחבים לגבי שימור הזוגיות, והשקעה, ות. לב וכיו"ב. היינו בכל צידי המתרס, אז זווית הראיה היא עצומה ובהירה.

 

[יוני יולי]

שימור, שימור

כן נדמה לי שאת צודקת, אבל יש אנשים מסויימים שכאשר מרגישים שהם צריכים "לשמר".....הם כבר מרגישים שזה לא זה, ואין להם ניצוצות, ואין להם פאקינג ריגושים. זה כמו שאני בזמנו הצעתי לגרוש שנעשה משהו ביחד, שננסה "להציל" את מה שיש והוא בתגובה אמר "שאין לו כוח לעבודה קשה, ושברגע שזה נהיה "עבודה" כבר יצא לו החשק. קפיש? בוקר טוב לך מתוקה ואגב ...אני פנויה

(יו נואו לטלפון...).

 

[רק שיר]

אז הגרוש שלך

היה בפרק א'. כעת הוא בפרק ב'. ואם מתוך ידיעה אין הוא מסוגל לשמר - להשקיע ולא לקחת כמובן מאליו את הזוגיות, אז הוא לא מתאים לזוגיות, או שהזוגיות תתאים לו לטווחים קצרים בלבד. לגבי ריגושים וניצוצות, עם השנים הניצוצות יקבלו גוון אחר- גוון אחר יכול להתפרש בכל מיני צורות. ואין כמו לונה פארק להעצמת הריגושים

 

[יוני יולי]

או

כדור פורח

 

[ramoni1]

בשם האהבה...

נכון שלאורך שנים רבות ביחד ישנו המצב הטיבעי של שחיקה. ולכן בפרק ב" או בפרק א" בחיים אין הבדל בכול מה שקשור לשחיקה ! רק מה ההבדל... הוא הניסיון חיים, ראיה אחרת על "זוגיות" ולכן לא צריך לחשוב "סוף העולם..." צריך לדעת ולקחת בחשבון שניפרדים ונישארים ידידים טובים יותר בהבנה מאשר פרק א" וכמו שאמרת... יש שחיקה בכול קשר לא משנה מתי הוא ולדעתי האישית זוגות עד למשך 10 שנים נישארים יחד, וניפרדים, אבל תלוי באיזה גיל, וטיימינג, כי יש כאלו שנישארים מקורח המציאות.. מקווה שעזרתי במשהו...

 

[יוני יולי]

אני מדברת

על ה "קלות" הבלתי נסבלת של פירוק המשפחה היום.... רמוני אתה לא רואה את זה סביבך? אני כ ן.

 

[ramoni1]

רואה מאמי רואה...

אבל מבין שזה כבר לא אסון כול כך נורא יש כאלו שנישארים יותר ויש כאלו קצת פחות, הכי חשוב לישמור על כבוד הדדי אחד כלפי השני ללא האשמות וניבולי פה. מאמי תביני, יש שחיקה בזוגיות, ניגמרת האבה היא לא נישארת לעולמים כמו בדור של הורינו למרות שגם שם קרה את אותו הדבר מה שקורה היום בזוגות, אבל אז זה לא היה מקובל להיתגרש ולכן אנשים נישארו יחד <אבל בשקר אחד גדול, היו מאהאבות> אז מה עדיף.. לפרק את הזוגיות? או ליחיות בשקר, ?

 

[שרשירית]

השאלה היא אם אין משהו באמצע

מדוע הבחירה היא רק בין "לפרק את הזוגיות או לחיות בשקר"? מדוע כשקשה וצריך "לעבוד" הרבה פעמים קל לפרק? בעין הסערה הרבה פעמים לא רואים את הדברים הטובים וקל להיתפס לדברים הרעים. ההבנה שלי לאחר הגירושים היא - אני לא מאמינה שניתן להחיות דברים. ברגע שהם מתים אי אפשר להחיות. החכמה היא לא לתת להם לגווע - רק אז אפשר לשרוד ביחד!

 

[יוני יולי]

"לא לתת להם לגווע"

בגדול מסכימה איתך. אבל שימי לב שהזוגות הצעירים חיים בעיקר במצב של השרדות /התפתחות כלכלית , מה שדורש השקעה מרובה של זמן ואנרגיה מחוץ לבית וברוב הפעמים כשחוזרים הביתה אין כבר כוח לשום דבר חוץ מלרבוץ מול הטלוויזיה.....זה המצב של רוב הזוגות הצעירים פלוס ילדים...אז באמת איך תיווצר במצב הזה אינטימיות.. הלוואי שהייתה נוסחה שמצליחה לא לתת להם לגווע

 

[שרשירית]

היום אנחנו הגרושים מבינים שאין דרך אחרת

אין פשרות! אסור לתת להם לגווע. אנחנו מגיעים היום מהבנה וניסיון שאם נאפשר לזוגיות שלנו להיבלע בתוך הקשיים הכלכליים, הילדים, השיגרה ואלף ואחד קשיים נוספים, פשוט לא תהיה זוגיות. נגיע לאותו המקום שבו אנחנו נמצאים היום - גרושים. אז מאוד קשה להסביר למי שלא חווה גירושים. אבל אנחנו בהחלט יכולים לתקן ולהתאמץ עבורנו בפעם השנייה. תיקראי לי אופטימית חסרת תקנה, תיקראי לי נאיבית, אני את הלקחים שלי מהנישואים-גירושים כבר הפקתי. הפעם השנייה תהיה אחרת לגמרי. כי אין לי שום כוונה להגיע לאותו המקום בפעם השנייה. עשיתי (ואני מדברת רק בשם עצמי, כמובן שיש את הצד השני)הרבה טעויות בזוגיות הראשונה, אני מכה על חטא היום על דברים שלקחתי כמובן מאליו. היום אני מבינה את האקסיומה שאם אני אעשה את מה שעשיתי תמיד - אז תמיד אני אגיע לאן שהגעתי, לאותו המקום בידיוק.

 

[ramoni1]

כי מה לעשות חומד

יש שחיקה של החיים, האהבה, פירגון, וכו" יש המון פיתוי כול גדול בחוץ, וגם הסטאטסקיות מדברות בעד עצמן. אבל לשאלתך, למה לפרק זוגיות? כי שוב אין רצון לשמר כניראה לשני הצדדים, ומה שנישאר הוא הילדים, והכבוד אחד לשני

 

[שרשירית]

מצטערת, נשמע לי מאוד תבוסתני

הדברים שאתה אומר נשמעים לי מאוד מתאימים למישהו שנמצא בסוף הנישואים הראשונים שלו ולא לגבר גרוש ובוגר שהיה צריך לעבור תהליכים של הבנה, ניתוח המצב שהיה כדי להגיע למסקנות איך לא להגיע לאותו המצב שוב. מאוד קל להרים ידיים ולהגיד זוגיות=גירושים (בסופו של דבר). נכון שכל הקשיים מסביב גורמים לשחיקה, והסטטיסטיקה - האמת שלא חסר תירוצים וזה תירוצים מבחינתי היום. אם אני אגיע לפת לחם ואצטרך לעבוד ב-3 עבודות כדי לפרנס את הבן שלי בכבוד -אעשה זאת. אני בכלל לא אשקול את האפשרות לתת לו למות מרעב. מצטערת על ההקבלה אבל זה בידיוק ככה. אני היום (ושוב מציינת שזה רק היום אחרי תהליכים שעברתי) מבינה שזוגיות=עבודה קשה=הצלחה. חיים=עבודה קשה=הצלחה. עבורי אין דרך אחרת. חומד, מאחלת לך הרבה בהצלחה בפרק ב'. מקווה שתגיע האחת שיהיה לך שווה להתאמץ עבורה, עבורכם.

 

[יוני יולי]

שרשירית

הרבה מהגברים והנשים הגרושים לא במצב כלכלי מזהיר- את יודעת- חד הורית, שכר דירה, מזונות, ועוד, אז בוא נומר שמבחינה חומרית הקשר מעט מאותגר...אז נכון שזה לא הכל ואפשר לשמר את התשוקה והאהבה גם בדרכים אחרות אבל יש כאן מעט קושי.... לא כך?

 

[שרשירית]

../images/Emo10.gif מי כמוני יודעת מה זה קשיים

אבל זה לא מונע ממני לצאת לעבוד ולפרנס את בני בכבוד. ברור שיש קשיים וכגרושים יש הרבה מאוד אבל אני לא מרימה ידיים ואומרת שאני לא יכולה להחזיק את הבן שלי. יש קשיים ואני צריכה להתמודד איתם כי אלו החיים וזו המציאות. כל מה שיש לי להגיד זה שאם תרימי ידיים מראש תגיעי לאותו מקום שכבר הגעת אליו. אם את רוצה לשנות אז תעשי פעולה אחרת שתביא לתוצאה אחרת, לתוצאה הרצויה. בכל מה שקשור לילדים שלנו אנחנו נלחמים בשיניים, אתם הייתם מרימים ידיים לגבי הילדים שלכם? אז למה להרים ידיים לגבי זוגיות?

 

[יוני יולי]

../images/Emo24.gif

 

[אמא בוטנית]

שמת(ן) לב שבקריאה פה הגברים נשמעים

הרבה פחות אופטימיים מאיתנו הנשים?

ואני תוהה - סתם צירוף מקרים או שיש בזה משהו?8-0 מה עשינו להם, מה?

 

[יוני יולי]

רק כדרך אגב

בשני המקרים שהצגתי הנ"ל היוזמות לגרושים הן הנשים...אז אני לא יודעת לגבי הגברים...

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

איך הבנת שאני לא אופטימי?

בכל אופן טעות בידך - אני מאוד אופטימי בקשר לזוגיות הנוכחית שלי, אופטימיות אשר נובעת גם ממכשולים אשר צלחנו בצורה מעוררת הערכה ואשר גרמו לזוגיות שלנו להתחזק. ואני בסה"כ הגבר השני שהגיב כאן

 

[אמא בוטנית]

סליחה סליחה סליחה ../images/Emo140.gif

סתם, אינטואיטיבית כנראה, בקריאה, הודעות התקשרו לי לשרשור אחר שהיה פה לא מזמן... זה עם "כתבי שחR", אני יודעת שהז לא ממש קשור, לא יודעת למה זה מיד התחבר לי. אז אני מושכת את הודעתי (לעת עתה)

היאח הידד לאופטימית