לפי רוב הדעות, ילד בן 13 יקבע להורים שלו איך
הם יחיו לאחר הגירושין?
באותה מידה היה אפשר גם לא להתגרש - אם אימא קובעת איך הבעל יחיה ישירות או דרך בנה - מה ההבדל לפני או אחרי הגירושין.
חשבתי שמתגרשים מאישה (או מגבר), מה שאומר, שלא רוצים יותר השפעה מבת הזוג הקודמת. והנה כולם בעד לחשק את הבעל בגלל הבן רק כדי לא לפגוע ברגשות האם.
שאלה - למה שהאם, שבטח דואגת לרגשות בנה, לא לבוא לחגיגה כדי למנןע מהילד מבוכה? למה היא מצפה בהכרח שבעלה לשעבר לא יביא את בחירת ליבה שאיתה הוא בחר לחיות וזאת כדי שהבן לא יראה עד כמה שהיא שונאת את בחירת ליבו החדשה ולא ירגיש מסכן.
הרי בכל המשוואה הזו, מי שמפריע לה הכי הרבה ומי שהכי מכערת את האווירה - זו האימא, ובכלל לא משנה האם היא הייתה הצד הנפגע בגירושים או ההיפך (למה בכלל יש דעה מיידית, שאם אם גרה עם הילד, היא בהכרח הנפגעת? תבדקו בכמה אחוזים זה בדיוק ההיפך, ותגלו שהאחוזים גבוהים מאוד).
בכל הדיון, האבא ובת זוגתו החדשה - הם שאמורים לוותר. למה? למה אפילו לא מעמידים כל אפשרות אחרת?
ודרך אגב, ממתי יום הולדת של בן זו רק חגיגיה שלו? ולא חגיגה גם של אביו. ואם זו לא חגיגה של אביו, אז לאימו גם איןו זכויות יתר על החגיגה הזו.
רוב האנשים (גברים ונשים( משליכים על המקרה הזה את הבעיתיות של הגירושין שלהם, אבל הרי זה שגוי - כל גירושין שונים אחד משני ולהגיד בקול נחרץ מה נכון ומה לא, לפי דעתי זה מראה מקובעות לא קטנה שבנושאי משפחתיות ין לא אמור להיות לה מקום.
הם יחיו לאחר הגירושין?
באותה מידה היה אפשר גם לא להתגרש - אם אימא קובעת איך הבעל יחיה ישירות או דרך בנה - מה ההבדל לפני או אחרי הגירושין.
חשבתי שמתגרשים מאישה (או מגבר), מה שאומר, שלא רוצים יותר השפעה מבת הזוג הקודמת. והנה כולם בעד לחשק את הבעל בגלל הבן רק כדי לא לפגוע ברגשות האם.
שאלה - למה שהאם, שבטח דואגת לרגשות בנה, לא לבוא לחגיגה כדי למנןע מהילד מבוכה? למה היא מצפה בהכרח שבעלה לשעבר לא יביא את בחירת ליבה שאיתה הוא בחר לחיות וזאת כדי שהבן לא יראה עד כמה שהיא שונאת את בחירת ליבו החדשה ולא ירגיש מסכן.
הרי בכל המשוואה הזו, מי שמפריע לה הכי הרבה ומי שהכי מכערת את האווירה - זו האימא, ובכלל לא משנה האם היא הייתה הצד הנפגע בגירושים או ההיפך (למה בכלל יש דעה מיידית, שאם אם גרה עם הילד, היא בהכרח הנפגעת? תבדקו בכמה אחוזים זה בדיוק ההיפך, ותגלו שהאחוזים גבוהים מאוד).
בכל הדיון, האבא ובת זוגתו החדשה - הם שאמורים לוותר. למה? למה אפילו לא מעמידים כל אפשרות אחרת?
ודרך אגב, ממתי יום הולדת של בן זו רק חגיגיה שלו? ולא חגיגה גם של אביו. ואם זו לא חגיגה של אביו, אז לאימו גם איןו זכויות יתר על החגיגה הזו.
רוב האנשים (גברים ונשים( משליכים על המקרה הזה את הבעיתיות של הגירושין שלהם, אבל הרי זה שגוי - כל גירושין שונים אחד משני ולהגיד בקול נחרץ מה נכון ומה לא, לפי דעתי זה מראה מקובעות לא קטנה שבנושאי משפחתיות ין לא אמור להיות לה מקום.
