בר מצווה

ואפשר גם להציע פתרון ביניים:

מכיוון שבמסיבה באולם יהיו בני כיתתו, אני משערת ששם יותר חשוב לנער לא להיקלע למבוכה או אי-נוחות.
אולי שהזוגה תבוא לבית הכנסת, תראה נוכחות שם ותוותר על האולם.
 

בדד1

New member
"הבר מצווה" היא של הילד

אבל את ההחלטות צריכים לקחת המבוגרים
 
כשאני חגגתי בת מצווה לילדה זה היה

מותנה בכך שתוזמן משפחה בלבד. לא חברים ולא חברות שלי ושלו.
ככה לא הייתה כל מתיחות והיה הכי נכון לנו.
אני חושבת שצריך לכבד את רצונו של הנער בלבד
 

XמXלה

New member
ובת הזוג שלו היא לא משפחה??

"החברה כבר גרה איתם ומאוד מעורבת בחיי המשפחה"!!

אולי עצם האמירה שלך ש"מותנה בכך שתוזמן משפחה בלבד" בדיוק מתחילה הבעיה והלגיטימציה לדיון על השתתפות כי בן/בת הזוג לא בא טוב בעין של הגרוש/ה.
לא יודעת מה איתך, אבל אם אני אני לא רואה בבן הזוג שלי משפחה, מה אני עושה איתו בכלל?
 


 
אין כללים ברורים ! ומה שמתאים לך , לא חייב

להיות מקובל על מישהו אחר. . בשבילך בן הזוג החדש שלך מהווה חלק בלתי נפרד מהמשפחה , ואילו היא למדיפה לעשות את ההפרדה.
ואל תשכחי שמעורב כאן נער עם דעה ורצונות משלו וצריך להתחשב גם בו.
 

XמXלה

New member
מה לא ברור?

לא מדובר על בת זוג חדשה!! "החברה כבר גרה איתם ומאוד מעורבת בחיי המשפחה".
מה רלוונטי מה גרושתו מעדיפה? אם זה היה תלוי בה, היא היתה מעדיפה שהחברה תעלם לגמרי ולא רק מהבר מצווה.
לגבי הנער, נראה שהוא מוסת קשות ע"י אימו וגם אם בסתר ליבו לא היה אכפת לו שהחברה תבוא - הוא לא יעז לנקוט עמדה חיובית כלפיה.
 
כנראה שלך לא ברור

שהדעה שלי לא חייבת להיות תואמת לדעתך והשתלטנות ההחלטית שלך (כולל הפרשנות על מערכת היחסים במשפחה) על המסיבה ומוזמניה ומבלי להתחשב בבעל השמחה אינם מקובלים עליי בכלל.
 

XמXלה

New member
ממש לא מעניין אותי מה מקובל עליך

אני לא תקפתי אותך ולא ירדתי לפסים אישיים ואת דעתי מותר לי להגיד באיזו דרך שאבחר גם אם היא נחרצת. זהו מהותו של דיון.
 
מהותו של דיון זה לדעת גם

לקבל את דעתו של האחר !
ומשפט כמו : "ממש לא מעניין אותי מה מקובל עליך" אין לו מקום בדיון תרבותי כי זה לא יותר מאשר אגרסיביות חצופה ושתלטנית שהזמינה תגובת נגד שאיתה למרבה הצער לא יכולת להתמודד ולכן ביקשת מהגננת שתמחק אותה.
 
לא. בעיני בת הזוג שלו היא לא משפחה עם כל

הכבוד לה, היא בעצמה צריכה לדעת מתי לקחת צעד אחורה.
זו דעתי.
אגב, ההתניה לחגיגה אצלנו הגיעה משני הצדדים והיינו עסוקים נטו בילדה ולא באי נעימויות כאלה או אחרות
 


תשאלי פעם את ההורים שלי כמה נכדים יש להם,
או לחלופין - תקשיבי לבן של בנזוגי, שהוא לתפישתך לא משפחה שלי, מתגאה איפה סבא שלו (אבא שלי) שירת.
 

XמXלה

New member
ואת הבנזוג אומר לבת שלי שהגֶנים זה ממנו


אולי בדיוק כאן מתחילה הבעיה במורכבות שיש כאלה שלא רואים את הזוג שלהם כמשפחה וכחלק בלתי נפרד.
הסביבה/הילדים מרגישים את זה ונוצרת לגיטימציה לדיון נוכחות של בת/בן הזוג ופתח לבעיות.
אולי אני חריגה... לא יודעת. אבל הבן זוג שלי וילדיו הם חלק בלתי נפרד ממני ומילדיי לכל דבר ועניין ולהיפך.
 
תשאלי את החברות הגרושות שלך

(או את חברייך הגרושים) אם זה ככה גם אצלן ,שהילדים שלהן (במיוחד בני העשרה) מתים על בני זוגן ומתייחסים אליהם כאל אביהם .
 
פספסת אותי עם

"מתים על בני זוגן ומתייחסים אליהם כאל אביהם". בגיל הזה זה ממילא לא תמיד הולך ביחד, לא?
 
כתבתי את זה בחיוך

כי בגיל ההתבגרות יש איזה ציפייה מהנערים שיתייחסו לא יפה אל ההורים שלהם.
 
ואני דווקא ציפיתי

מהורים גרושים שיתייחסו ברגישות ושיתחשבו בדעתם של המתבגרים ויאפשרו להם להחליט .
 
למעלה