בר מצווה

[drorbar19]

בר מצווה

חבר שלי עורך בעוד שבועיים ברמצווה לבנו הבכור.
ביתכנסת ואח"כ באולם.

רק הוא משלם היות וגרושתו לא יכולה \ מעוניינת להצטרף להוצאה (היא לוקחת את הנער לטיול בארה"ב במקום).
החבר שלי מעוניין להזמין את זוגתו לארוע, אבל חושש מכך שגרושתו תעשה הצגות, וגם חתן בר המצווה לא כל כך מאושר מהרעיון (הוא לא מאוד אוהב את החברה של אבא).
מצד שני, החברה כבר גרה איתם ומאוד מעורבת בחיי המשפחה, וזה יהיה צורם אם היא לא תגיע למסיבה ולבית הכנסת.

מה הייתם עושים?

 

[XמXלה]

שכולם יבלעו צפרדעים לטובת הנער

גם אם הוא לא מתעלף על החברה של אביו, היא חלק מהמשפחה וזה בהחלט יהיה צורם אם היא לא תהיה שם, לא כל שכן אם הוא בעל האירוע.
חוצמיזה, כמי שחגגה בר מצווה (לבדי) לילד לפני פחות מחודש, לא ממש שאלתי את פי הנער (או אביו) לגבי האורחים שאני מזמינה. הוא מזמין חברים שלו ואני מזמינה חברים שלי (ומשפחה כמובן).
באירוע שלי דרו בכפיפה אחת הגרוש שלי ובן זוגי כולל ילדיו והוריו וכולם התנהגו יפה

 

[drorbar19]

"שכולם יבלעו צפרדעים לטובת הנער "

אומר למעשה שהנער בולע צפרדע גדולה בשביל כולם.

הרי אם הוא לא מרגיש בנוח לראות את החברה של אביו ואימו באותו מקום, אז הוא סובל.
לא?

זה לא שהוא בן 5 ולא מודע למתיחות המשפחתית. בגיל 13 די ברור לו שהן לא סובלות אחת את השניה ושהמצב מאוד מלאכותי. די ברור שמי שלא ירגיש בנוח זה הילד.

 

[XמXלה]

חולקת עליך

לא סתם לפרק ב' קוראים משפחה מורכבת. זה אכן מורכב ולא כולם אוהבים את כולם, אבל כולם צריכים לכבד את כולם.
בהנתן העובדות ש:
1. רק הוא משלם היות וגרושתו לא יכולה \ מעוניינת להצטרף להוצאה
2. החברה כבר גרה איתם ומאוד מעורבת בחיי המשפחה

אני חושבת שלא יקרה כלום לנער ולגרושה היקרה אם יעבירו כמה שעות במחיצת בת זוגו של האב שגם אם לא אוהבים אותה, היא בטח לא מפלצת הרי היא מעורבת בחיי המשפחה.

 

[drorbar19]

זו מסיבה של הנער

הוא אמור להיות מאושר ולא במצב של "לא יקרה לו כלום"

 

[אחד פשוט1]

 

[מתולתלת30]

למה?

למה בכלל לקרוא לזה בר מצווה? כשחצי מהמוזמנים בעל השמחה בכלל לא מכיר?
<זו היתה הבעת עמדה אישית, שלי כמובן, לכל אירועי הבר/בת-מצווש, מרובי משתתפים וכל כך מיותרים בעיניי ....>

ולשאלתך
אין קשר בכלל, מי משלם ומי לא משלם על האירוע ...
אם כבר הוחלט לעשות אירוע לילד, כשהמוזמנים זה בני המשפחה המצומצמת והמורחבת, שני ההורים צריכים להיות שם, ואם יש להם בני זוג, גם הם צריכים להיות שם,
או לפחות מוזמנים ....
את ההצגות אפשר לעשות מול המראה בבית לפני היציאה לאירוע, הגיע הזמן להתבגר ולהתנהג כבני אדם אחד לשני, גם אם זוגתו של הגרוש שלך, היא הדבר האחרון שאת רוצה לראות עלי אדמות.

אני בטוחה, שחתן בר המצווה, גם לא מאושר מהרעיון שדודה X תגיע לאירוע ודוד Y, אז?
אם אלו בני משפחה קרובים של אחד ההורים, הם מוזמנים גם אם חתן בר המצווה לא כל כך מאושר מהרעיון,
וזה מחזיר אותי שוב להבעת העמדה האישית שלי למעלה )

 

[XמXלה]

 

[drorbar19]

ראשית

מדובר במסיבה לכיתה שלו ולמשפחה והחברים הקרובים בלבד - כך שהוא מכיר את כולם.

שנית, אני לא חושב שיהיו שם הצגות. זה לא שהן תקללנה אחת את השניה ותתחלנה מלחמה בשיתוף הדודים והסבאים.
אבל תחשבי לרגע - הילד יודע שההורים התגרשו, שאיו אידיליה בינהם (ובאמת שאני עדין במילותי) ושבת הזוג היא "האויב של אמא". די ברור לו שאמא לא סובלת אותה, ואולי אף מאשימה אותה בכל הגרושים.
ברור שהוא אוהב את אמא שלו הרבה יותר מאשר את החברה של אבא, וברור שהוא ירגיש לא נוח מהמעמד בהן הן נפגשות ורואות אחת את השניה (זה לא קרה עד כה).
מבחינתו, עדיף שרק האמא תבוא. גם אז לא יהיה כיף גדול כשהמשפחה של אמא ואבא יחד, אבל זה סביל.

למה בני הזוג צריכים לבוא? (ובכלל לא חשבנו על זה שהאמא תביא את החבר התורן שלה, זה בכלל יהיה כיף)

 

[XמXלה]

הסיפור הזה מריח כניצול רגשי של הילד

מצד אימו. בטח שהוא לא יסבול את החברה של אביו! כי אם הוא יחבב אותה אז הוא יהיה כפוי טובה כלפי אימו (כך היא משדרת לו). איך תהיה לו בכלל ההזדמנות או המקום לחבב את בת הזוג, הרי היא אשמה בצרות של אמא שלו

אוהב את אמא יותר מהחברה? איפה בכלל המקום להשוואה??
האבא לא מביא חברה תורנית, אלא את בת זוגו שמעורבת בחייו.

 

[I C E M A N 7]

שזוגתו תגיע לדפוק נוכחות

רבע שעה ותעוף משם. ושהאימא תדע מזה כמובן.
אפשר לחשוב איזה להיט היסטרי זה מסיבת כיתה של ילדים מחוצ'קנים.
למה לסבך כל דבר.

 

[drorbar19]

תשובה נאה !

 

[I C E M A N 7]

Male minds think alike

שימכור לה את זה כמחווה של מנצחים.
"את ניצחת במלחמה, תני לה את הקרב".
כך הוא ינטרל את מטען האגו.
וחשוב לציין: אחרי המסיבה המחו'צקנת - לפנק, לפנק, לפנק.

 

[מתולתלת30]

למה צריך בכלל למכור מחוות של מנצחים?

למה בכלל להשתמש במונחים של מלחמה וקרב?
גם אם לא התכוונת ברצינות, אלו חלק מהדברים שמשיגים בדיוק את ההפך.

 

[I C E M A N 7]

לא סתם אמרתי Male minds

את כוסית ואת חושבת כמו כוסית.
'למה זה צריך להיות ככה' זה שאלה שלא מובילה לשומקום.
זה ככה, ועם זה צריך לעבוד.
בעיה לא הופכת לפשוטה יותר כשהופכים אותה לעקרונית.
החבר של דרור לא מעוניין לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הוא מעוניין לפתור נקודתית את פלונטר בר המצווה בלי יותר מדי שבבים.

אנחנו הזכרים חושבים כך:
העובדות:
- בר מצווה זה עניין חד פעמי.
- המטען בין הנוכחית לאימא הוא חדש ועל כן זמנית רגיש ונפיץ.
- הזמן ינטרל את המטען הזה באופן טבעי.
- בהדגשה: אין לנו לא את היכולת ולא את הרצון לחנך את המשתתפים בהצגה.

הנחות:
- לילד מעניין תתחת אם הנוכחית (ואפילו האימא

) תהיה או לא תהיה. האינטרס שלו הוא שלא יבאסו לו את המסיבה.
- לנוכחית מעניין תתחת המסיבה הזו. האינטרס שלה הוא אגו בלבד.

הפיתרון: הפרד ומשול.
את האימא אי אפשר להוציא מהמשוואה.
הנוכחית תיאלץ לבלוע את הצפרדע, וביכולתנו להפוך אותה למעדן

 

[מתולתלת30]

למי קראת כוסית??

כמה פלאפלים יש לך?
<ובשבילי רצוי הרבה טחינה מלמעלה

>

השאלה שלי, למה זה צריך להיות ככה, זו שאלה עקרונית, ובאמת שהיא הרבה מעבר למקרה הספציפי של החבר של דרור.
זו שאלה, או סוג של התנהלות אם תרצה, שלצערי הרב, הרבה אנשים נופלים בה, ולדעתי האישית בהחלט אפשר גם אחרת.

ואם נחזור רגע למקרה הספציפי הנדון כאן למעלה, גם כאן, מאמינה שאפשר גם אחרת
כזו אני
אופטימית חסרת תקנה ומחפשת שלום עולמי

 

[מתולתלת30]

עצוב מאוד

שהילד יודע שבת הזוג היא "האוייב של אמא", מן הסתם זה לא מגיע מאבא .. מיותר שהאמא, לא יודעת לשמור לעצמה, את מה שהיא חושבת על הבת זוג של אבא <זה אבל כבר לדיון אחר>.
אמרת שהחברה של האבא כבר גרה איתו, היא חלק בלתי נפרד מהעולם של האבא, והיא נמצאת שם עם האבא גם ברגעי שמחה וגם ברגעי צער <לא עלינו>.
כשאנחנו מתגרשים, אי אפשר לשמור את הילדים בתוך בועה לאורך זמן, הם יצטרכו להתמודד גם עם סיטואציות כאלו, מה שחשוב בכל העסק הזה, שההורים ובני הזוג, מכל הצדדים והמינים,
יתנהגו בצורה בוגרת ויזכרו שהחגיגה היא של הילד, שישימו בצד את כל המשקעים לכמה שעות, תאמין לי שהילד יהיה מאוד מאוד מאושר כשהוא יראה את אמא שלו לוחצת ליד לחברה של אבא,
אומרת שלום מנומס וממשיכה הלאה.
אם לאמא יש חבר תורן, שהילדים עוד לא מכירים, אין לו באמת מה לחפש שם, אם לאמא יש בן זוג שחי איתה והילדים מכירים אותו, אין שום סיבה שגם הוא לא יגיע למסיבה.
אלו חלק מהמורכבויות של הפרקים הבאים שלנו.

 

[וכשאני לעצמי]

קונים סוכריות קשות

כדי שהנוכחית תוכל לזרוק על הגרושה במקרה הצורך
מוציאים צו עיכוב יציאה(זובי שיסעו לארה"ב)
מגישים בקשה מיוחדת לבימ"ש להחזר חצי מההוצאות
רבים עם הגרושה וגם עם החותנת באולם
תופסים את הראש ואומרים "אוי מה עשיתי"

 

[פיסטוק אורגני]

לדעתי , יש מקום לערב ולשתף את הנער בבעייה

שנוצרה ואפילו להשאיר לו את הבחירה בתנאי שהוא יכול להתמודד איתה וכמובן להשתדל שלא להעמיס עליו שלא לצורך את העולם של המבוגרים .
צריך למצוא את האיזון למצוא את האיזון בין הורות טובה ונכונה של זוג אנשים בוגרים (למרות הגירושין) ובין שיתוף נכון של הילד באירוע שלו.

 

[והלאה וכאן]

מה חושבת על העניין זוגתו?

אנחנו חוגגים לבן שלי בר מצווה בקרוב. לא עלה בדעתי שאני צריכה להזמין את האיש שלי לבר המצווה. הוא חי איתנו בבית והוא חלק בלתי נפרד מהכל. כמו גם אשתו של אביו, ילדיהם, הדודים והסבתא מהצד שלה.
לפיכך, אם בת הזוג שלו חיה איתו בבית והיא חלק ממה שהוא מגדיר כמשפחה שלו - הוא לא צריך להזמין אותה. היא חלק מהעניין.
מאידך, מכיוון שהוא "מעוניין להזמין אותה" והאימא "לא מעוניינת לראות אותה", הייתי שואלת את הזוגה מה היא חושבת והאם היא רואה את עצמה באירוע הזה או לא. הייתי גם מכבדת את תשובתה.