מחשבותיי בנושא ותגובות לדן, לפדוד ולאיש היין
ראשית, אני בהחלט רואה את עצמי פותח בר וויסקי. אני חושב על הנושא כבר שנתיים ובמסגרת הזו יש לי כמה תובנות בנושא. כמובן שהן תובנות שלי וכולן ברות ויכוח וחלילה לא אמיתות מוחלטות. מפאת השעה והעובדה שאני ממש חייב לכתוב ממ"ן וכלוביס כבר כועס עלי אני אהיה קצר, בתקווה גם ברור.
בגדול, אני מסכים עם חלק ממה שכל אחד כתב פה. בשורה התחתונה, לדעתי יש כמה בעיות שכולן פתירות אבל לא ניתן להתעלם מהן.
אני חושב שיש פער מאוד גדול בין מה שכתבו כאן חלק מהחברים, בעיקר אלו שלא היו ברמנים (או כך נראה), לבין המציאות של הרגלי הבילוי והשתיה בארץ. זה מאוד קל לומר "אני אפתח מקום נישה לאנשים מסוימים והוא יהיה כל כך מגניב שכולם יבואו". האנשים הללו (חובבי וויסקי) אינם מסתובבים בחבורות. יש להם חברים שאוהבים לשתות דברים אחרים או רחמנא ליצלן מעדיפים להוציא כסף על סרטים או צניחה חופשית. בשורה התחתונה להביא קהל זה לא כל כך פשוט וזה נכון לכל מקום. למקום נישה זה עוד יותר קשה. מקום נישה (מכל סוג) מייצר לעצמו לרוב לקוחות קבועים שפוקדים אותו לעיתים פחות מזומנות מאת הבר השכונתי שמתחת לבית, או זה שמושך אליו את שאר החברים שלהם כי יש שם צ'ייסרים של ערק בזול.
אני מאוד מסכים עם דן ועם פדוד ועושה לרגע סינטזה של מה שהם אמרו. השירות במקום כזה חייב להיות חריג. מי שנמצא מאחורי הבר חייב להיות מקצוען שתאוותו היא גם וויסקי וגם להיות ברמן. לא מספיק לאהוב וויסקי. לא מספיק להיות ברמן טוב. לא מספיק לדעת לנהל מקום. במקום שכזה חייבת להיות דמות במרכזו שהיא המקום. דמות שאנשים באים אליה. שאנשים סומכים עליה. האדם הזה חייב לאהוב את העשייה, את המשקה, את המקום ואת האנשים. ואנשים בכלל. החוויה שמקבלים במקום כזה חייבת להיות יותר מדיספליי וויסקי עשיר במחירים נוחים. חייבת להיות מעטפת מיוחדת, חייבים להיות ערכים מוספים - שיביאו גם קהל שלא בא בשביל וויסקי טוב בזול. יש לי כמה וכמה רעיונות בנושא, אני לא מעוניין לשתף אותם. סליחה.
באשר להערתו של פרוטוגוניסט על שכר, סטנדרטים, מציאות וכו' - בגדול אתה צודק אבל תמיד יש חריגים ויוצאים מהכלל.
מה שכתבו חובבי הוויסקי על הברמנים, התרבות, בעלי הברים וכו' נכון בחלקו, אבל סילחו לי - אתם לא דוגמה. אתם רואים את המצב דרך המשקפיים המאוד מסוימות שלכם ומצרים עליו. זה מובן, אבל זו ראיה מוגבלת כי היא אינטרסנטית. גם אני רוצה לטעום כל דבר שגל כותב עליו ב-35 ש"ח למנה. זה לא יחזיק מעמד וזה לא מציאותי.
שורה תחתונה אחרי כל הבלאגן הזה - אני סבור שלפתוח בר וויסקי שכזה בהחלט אפשרי. צריך משוגע אחד שיעשה את זה ויהיה מספיק משוגע ועם כיס מספיק עמוק בשביל לשרוד את השנה הראשונה בה הוא יפסיד כסף (מעבר להשקעה הראשונית) או במקרה הטוב יהיה ברייקאיבן, ולא יוריד סטנדרטים, לא ישנה את האג'נדה ולא יפסיק לחייך כשהוא מגיע למקום שלו ומרים את מתג האורות בארון החשמל. צריך פדוד של וויסקי - לא רק אחד שמבין, אלא אחד שעושה.