ברכות וסיפור

perhay

New member
ברכות וסיפור

שלום לכולם: שמחתי לקרוא את ההודעה של אילן לגבי התכנית של סיפור סיפורים ברכבת ומאחלת הצלחה בתכנון ובביצוע. זה אחלה רעיון, ואני משוכנעת שאנשי "רכבת ישראל" ישמחו לקנות את ההצעה. מזמן לא כתבתי כאן, והיום קראתי סיפורון שברצוני לחלוק אתכם. יתכן שאתם כבר מכירים אותו. עבורי הוא חדש ומאד מצא חן בעיני. שני חייטים סיפור אירופאי אנונימי. תרגמה מהגרסה הספרדית: פנינה פלמן שני חייטים עבדו בצורה מאומצת אחד מול השני שנים על גבי שנים. מדי פעם שוחחו ביניהם על הא ועל דא. - האם תצא לחופש השנה? – שאל החיט הראשון. - לא – השיב השני לאחר דקה של מחשבה. הם השתתקו ולאחר זמן מה, החייט השני אמר פתאום: - הייתי בחופש לפני עשרים שנה. - היית בחופש לפני עשרים שנה? – שאל הראשון מאד מחופתע. - כן!. החייט הראשון שלא זכר אף העדרות מחברו שאל אותו: - ולאן נסעת? - להודו - להודו? - כן, נסעתי לצוד את הנמר מבנגלה. - נסעת לצוד את הנמר מבנגלה? אתה?! שני האנשים הפסיקו לעבוד והסתכלו אחד על השני. החייט המשיך לספר: - יצאתי עם שחר על פיל מפואר שקבלתי בהשאלה מנסיך. לקחתי עמי ארבעה רובים עם קתות מכסף. ליוותה אותי פמליה של ציידים. הגעתי להר מבודד. פתאום, נמר ענקי, הגדול ביותר שנצפה באזור ההוא, התקרב אלי ושאג שאגה אדירה. הפיל שעליו רכבתי נבהל. הוא עמד על רגליו האחוריות ואני נפלתי בתוך שיחים קוצניים. הנמר התנפל עלי וטרף אותי. - טרף אותך? – שאל בן שיחו שהאזין כל הזמן בתדהמה. - כן, טרף אותי....לגמרי, עד חתיכת הבשר האחרונה. - אבל, מה הינך שח? אף נמר לא טרף אותך! אתה עדיין חי. החייט נטל שוב את החוט ואת המחט והשיב: לזה אתה קורא חיים?! סוף
 
פרי , יופי לראות אותך.

סיפור נחמד, רק משהו בסוף לא נהיר לי. למה התכוון: בלזה אתה קורא חיים? להיותו חייט? או להיותו אולי אומלל?
 
גם לי היה נחמד לקרוא הסיפור../images/Emo51.gif

נראה לי שאם היה כתוב אתה עדיין בחיים זה היה מסתדר טוב יותר עם תשובתו של החייט. הוא רק חי......נמר השגרה טרף את חייו. הוא השאיר את חייו מאחור לפני 20 שנה....בזמן הסיפור הוא - חי ותו לא. ערב טוב לכן, ולכווולנו,
 
וסיפור על מחט חכמה

דנה אוהבת להביט באמא רוקמת פרחים, על מגבות ומפות. חוטים בכל מיני צבעים- הנה יוצאים מהם פרחים. יום אחד אמרה דנה לאמא: תני לי בד, מחט וחוטים צבעוניים, גם אני רוצה לרקום פרחים יפים כמוך. נתנה אמא לדנה ,פיסת בד, מחט וחוטי ריקמה, העבירה דנה את החוט פעם ופעמיים, אך יותר לא הצליחה, החוט הסתבך פתאום. שעה ארוכה טיפלה דנה בחוט הסבוך וחבה בליבה: אמא רקמה במחט חכמה, ולי היא נתנה מחט אחרת, לא חכמה כמו שלה,. כאשר אם לא תהיה בבית אקח את המחט החכמה שלה וארקום בה פרחים. וכך עשתה, כשיצאה אמא לקחה דנה את המחט החכמה שלה והחלה לרקום, לא עבר רגע- והאצבע של דנה נדקרה , עד זוב דם.," אזו מין מחט חוכמנית ודוקרנית את" אמרה דנה למחט וכעסה מאד עליה. חזרה אמא הביתה וראתה כי דנה נרגזת , מה לך דנה? שאלה אמא, רקמתי במחט שלך כי חשבתי שהיא חכמה , ואוכל לרקום בה פרחים יפים כמו שלך, אבל זוהי מחט דוקרנית, הביטי, אמא, היא דקרה אותי.. כל מחט רוקמת יפה כשהיא בידיים חכמות,. אמרה לה אמא, בואי, אלמדך לרקום פרח, קחי את הבד והתחילי לרקום בסבלנות, ובזהירות, הנה כך, ואמא הראתה לדנה איך לעבוד. שעה ארוכה רקמו דנה ואמא ולעת ערב היו להם כבר פרחים צבעוניים ויפים על הבד. שמחה דנה ואמרה:עכשיו אני מבינה, שלא המחט לבדה צריכה להיות חכמה אלה גם הידים צריכות להיות חכמות ולדעת איך לרקום בלי להידקר.
 
../images/Emo51.gifשחרזדה. עד היום לא...

מבינה איך אמא שלי יכולה לתפור עם...אצבעון. לא מבינה, לא מבינה ו...נדקרת חופשי חופשי
. זה בסדר...אמא שלי לא מבינה איך אפשר ...בלי. ככה יצאנו בשיוויון הבנה ואני עם...אצבע מחוררת
נהדרררררררר מה?!
צריך את חכמת המחט כדי לא להפוך האצבע למסננת.... וקשה לי שלא להזכר בשירו של עמיחי: שיר החוט למחט שיר החוט למחט/יהודה עמיחי כמה עמלתי עד שלך חוברתי- יחדיו עכשיו, אל יעודך נקשרתי. בה במידה שאתקצר, עושה את את דרכך יותר מהר. בסוף, בכל זאת תנתקי. אני נשאר בתוך גורל של בד גדול וזר. לנצח שם אהיה כלוא, נואש. ואת-אל חוט אחר, אל בד חדש. שבת
שלום לכווולנו ולכל עם ישראל,
 

הומינר

New member
לשלווה

כמי שמתמצא קצת בנושא, נהניתי מאוד לקרוא וזו פעם ראשונה לקרוא סיפור זה, אימא שלי קראה לו באידישף א-פינגער הוט - יעני כובע של אצבע, אבל אפשר להגיד שזה לא סתם כובע כי אם כובע פלדה, נכון שקשה להתרגל לזה, אבל כאשר מתרגלים לא מבינים כיצד לא עשינו את זה קודם.
 
שלוה , שיר מקסים לא מכירה

ואני , יקירתי , בנעורי , ובאמהותי המתחילה, ביד , מעולם לא אחזתי מחט, היתה זו אימי שאת כל התיקונים עשתה בידיה המיומנות, במהירות בכף יד לקחה מידות, ובמספרים אחזה בידים יציבות, גזיר גזור וכבר סיכות והבגד כמעט מוכן, ועכשיו בחוט ומחט , ולימים היתה מכונת תפירה זינגר, משומשת שניקנתה, והיא תפרה ותפרה. לכולם בגדים הדורים, גם , פיג"מות לילדים ולבעלים, ואת כל הבגדים לחתונה שלי תפרה היא. וכמובן תחפושות לפורים לפי הנחיות שלי. אבל לימים , והיא הזדקנה, אני הפכתי סבתא, התחלתי אני בתיקונים , לבת שלי ולנכדים, אך כמוה לא אהיה.
 

perhay

New member
הי, יונה

קצפתי לביקור קצר. אני רואה שעולים בפורום נושאים מעניינים ואין לי הרבה לתרום בנידון. כרגע אני לו עוסקת ממש בסיפור סיפורים. כל טוב לכל חברי הפורום! שבת שלום!
 
למעלה