ברכה לראש השנה

[Fleur]

ברכה לראש השנה

שלום לכם,

שני המנחים שלי לדוקטוראט בארה"ב הם ממוצא יהודי. עם זאת, ממש לא ידוע לי מה הזיקה שלהם למסורת וכו'. האם מקובל שבהתכתבות איתם קרוב לראש השנה אכתוב להם גם משהו כמו "שנה טובה"? מצד שני, לאור העובדה שהם יודעים שאני ישראלית אולי הם יחשבו שזה מוזר שאני לא מאחלת להם את זה? מה דעתכם?

 

[אור302]

לא נראה לי שמישהו יחשוב שזה מוזר לא לאחל

אם הוא עצמו לא מאחל לך. בכל מקרה, אם את רגישה לעניין, הייתי נמנע מליזום איחול כזה משום שזה מסגיר איך את מקטלגת אותם. יש יהודים שלא סובלים שזה מזכירים להם את זה. היה לי מרצה שתיאר במרירות את עינויי ליל הסדר ואמר שהשנה הוא לא מתכוון לחגוג. לא שזה אסון גדול כן לאחל גם אם זה לא מתקבל יפה, אבל היות שכולנו יודעים כמה אנחנו כסטודנטים נוטים לנפח כל מלמול ורמז של המנחים שלנו, הייתי נמנע מכל דבר שעלול להכניס אותנו לספקולציות שאולי אמרנו משהו שאינו במקומו. בכלל, אני מנסה מאוד להימנע מכל רמיזה יהודית למי שאינו רומז קודם שהוא חלק מהעניין. אין לדעת מה אדם רוצה לשכוח או לבטל.

 

[איילונתצ]

אני לא הייתי מעלה את זה אם הם לא היו מעלים

קודם, אבל בכל מקרה לא נראה לי שאף אחת מההתנהגויות תתפרש כמוזרה.

 

[GeJuFan]

אני אישית מוסיפה

כשבוע לפני החגים היהודים (בעיקר פסח, ראש השנה, חנוכה וכיפור) למרות שאינני חוגגת אותם כחגים דתיים (את כיפור בכלל הפסקתי "לחגוג") כי זה חלק ממי שאני כבן אדם.
אף אחד לא אמר לי כלום, אני מניחה שהם מקבלים שאני כיהודייה חוגגת את החגים.

 

[22ק ו ס ם]

אם דיברתם על הנושא, או דנתם בנושאים יהודים

אז אפשר לברך. אם לא, לא הייתי מזכיר.

 

[d a p h n a]

לא הייתי מזכירה...

אלא אם היתה אינדיקציה כלשהיא שהם חוגגים את החגים.

 

[tulkin]

כשאני הייתי בארה"ב

בערך רבע מהסגל במחלקה שלי (אולי יותר, בעצם) היו יהודים. ברכת שנה טובה, והודעת התחשבות ביום כיפור הגיעו באופן רשמי מהמחלקה. אז ברור שנאמרו ונשלחו ברכות שכאלה עם הסגל הרלוונטי גם ברמה האישית.

לולא זה (או לחילופין התייחסות לזה באופן מפורש בתקשורת האישית ביני ובין הסגל), סביר להניח שלא הייתי מזכיר זאת כלל.

 

[Fleur]

תודה רבה לכולם על התשובות! החכמתי

 

[חצישלישרבע]

אני הייתי מברכת, אבל זה כי אני יהודיה

היינו, אני מברכת בשנה טובה את כל הקולגות והבוסים הלא-יהודים שלי, והיו שנים שביום כיפור ניצלתי את ההזדמנות להתנצל בפני אנשים שמעולם לא שמעו על המנהג הזה.
הרי, כשמגיע חג מולד אף אחד לא טורח לברר איתך אם את נוצרית לפני שמאחלים לך merry Christmas, אז למה הפוך זה לא עובד?

 

[d a p h n a]

למען האמת, יש כאן הבדל בין אנגליה לארה"ב.

בארה"ב, או לפחות בעולם האקדמי בארה"ב בערים הגדולות, יש המון מודעות ל-diversity, ומאוד מאוד נדיר שמישהו יברך אותך ב-merry Christmas, אלא אם הוא יודע בודאות שאת נוצריה וגם חוגגת את החג. יאחלו כאן happy holidays או משהו דומה, אבל לא יגידו אוטומית merry Christmas בדיוק בגלל שיכול להיות שאת יהודיה, מוסלמית, או כל דבר אחר.

לעומת זאת, באנגליה קודם כל יש מעט מאוד מודעות ליהודים באופן ספציפי, פשוט כי יש מעט מאוד יהודים (אמנם רובם מרוכזים בלונדון, אז לפעמים זה לא נראה ככה, אבל באמת שיש ממש מעטים).

בנוסף, החברה האנגלית היא חברה שיש לה גישה מאוד מעניינת לנצרות: מצד אחד, כבר יותר ממאה שנה שהיא נמצאת בתהליך חילון מתמיד, שבמסגרתו חלק גדול מהאנשים אינם רואים בעצמם דתיים, לא הולכים לכנסייה, ואף מגדירים את עצמם כאתאיסטים. ומצד שני, מבחינה תרבותית אנגליה היא עדיין מדינה מאוד נוצרית, שרואה את הנצרות כתרבות ה-default. יש לי ידיד שכותב על זה עכשיו דוקטורט, ופשוט מרתק לראות עד כמה הנצרות עדיין תופסת מקום חשוב כל כך בתרבות האנגלית בו בזמן שאנגליה (בניגוד לארה"ב) אינה מדינה דתית.

כשהייתי באנגליה בתקופת חג המולד, הרגשתי מאוד את מה שאת אומרת - שזה ברור לכולם שאת חוגגת את חג המולד, שאף אחד לא טורח לברר איתך אם את חוגגת, ושאפילו אם הם יודעים שאת יהודיה הם לא בהכרח מבינים למה כתוצאה מזה את לא חוגגת את החג.

בארה"ב (או שוב, לפחות בערים הגדולות ובסביבה אקדמית) הם ממש ממש לא לוקחים את זה כמובן מאליו, והם מקפידים - ולו רק מטעמי פוליטיקלי קורקט - שלא להניח שאת חוגגת כל מיני חגים שהם לא בהכרח שלך.

 

[חצישלישרבע]

בהחלט ייתכן

רק הערה, שכמובן לא מגיעה משום בסיס אקדמי אלא רק מהשהות המתמשכת שלנו כאן, זה לא שאנשים מניחים שאני (או כל אדם אחר) חוגגת את חג המולד, אלא שהחג, איכשהו, לא נתפס כנוצרי.
ברור לי שיש גבול עד כמה אפשר לקחת את הטיעון הזה, אבל עבור רוב האנשים החג הוא לא סביב טקס nativity או אלמנט נוצרי. הוא סביב לשבת בבית, לאכול מלא שוקולד, ולפתוח מתנות. מן הסתם המנהגים האלו הם גם ככה בארה"ב אבל באמת שטרם פגשתי מישהו שעבורו החג הזה הוא יותר דתי מ, נניח, thanksgiving האמריקאי.
היינו, עבור רוב האנשים שאני פגשתי, מאחר ואין קישור של ממש בין חג המולד לנוצריות, כאילו גם לא ברור מה קשר היותי יהודיה לכן או לא לחגוג את חג המולד. שוקולד אני אוכלת? מתנות אני אוהבת? מה מסובך?

בכל אופן, לפחות בלונדון, איפה שממילא ה- diversity הוא עצום [אין לי שמץ של מושג מה קורה כשיוצאים מגבולות העיר. באופן כללי בחיים], אתה מאמץ מן גישת happy go lucky שכזו לחגים של אנשים: ממילא יצוץ לך מחר מישהו ממלזיה או מהקונגו או מטורקיה או מטייוואן, כל אחד עם המטען שלו, ויפתיע אותך עם חג אחר.

 

[d a p h n a]

אני בהחלט מסכימה עם ההערה שלך

אחד מהדברים שהידיד שלי מצביע עליהם בדוקטורט שלו, הוא בדיוק איך דברים שהם במהותם נוצריים לא נתפסים כנוצריים אלא כ"תרבותיים" (באותו האופן שבישראל יהודים חילוניים חוגגים, נניח, את ראש השנה, בלי ליחס לו משמעות דתית).

ומצד שני, למרות שאני חובבת ידועה של חג המולד על כל נצנציו וחגיגותיו, כולל שכשאני בירושלים אני אוהבת לקפוץ לאחת מהכנסיות לשמוע את המיסה בחצות לעיתים - אני משערת שכולנו די מבינים שעבור מי שאינו נוצרי, די קשה להתייחס לחג המולד כמשהו נטול שיוך דתי

 

[חצישלישרבע]

ברור

 

[calimero and friends]

הדיון שלכם מעניין אותי ברמה האישית

אני חיה פה עם בנזוג אירי, שהוא קתולי בערך כמו שאני יהודיה - זה חלק מסויים מהזהות התרבותית שלנו. אני מבלה את חג המולד איתו ועם אחיו, ושנה שעברה עשינו ערב תפוחים, דבש ויין והזמנו את האחים שלו, והדלקנו כולנו נרות בימים של חנוכה שהיו עם ימי חגמולד.

ממש כמו בישראל, גם פה אצל רוב מי שאני מכירה, החגים (בעצם כמעט ורק חג המולד) הם ימים של אוכל, משפחה ומתנות סמליות (וקישוטים). ואלכוהול.



לגבי ברכות לשנה החדשה, אחרי שנתיים פה במקרה יצא לי לשלוח מייל למנחים בערב ראש השנה, אז כתבתי בסוף שנה טובה עם הסברון קטן. הם בעיקר היו משועשעים. לא חושבת שהייתי מזכירה חגים אחרים, כי זה מסובך מדי.

 

[Philip Jr]

Jesus was a jew you know

אופס, התפלק לי

 

[איילונתצ]

השאלה שלי היא (ואולי אני חורגת פה לכיוון קצת

פילוסופי) עד כמה באמת אנשים שנצרות אינה דתם רואים בחג המולד משהו תרבותי לחלוטין ולא דתי כלל. ואני לא מדברת ברמה של להיות מוזמן לבית של מישהו אחר ולאכול שם שוקולד בכיף, שזה לא בעיה וגם אני הוזמנתי כמה פעמים למסיבות כריסמס והלכתי וגם נהניתי.
אני מתכוונת, כמה מוסלמים ויהודים יש שקונים עץ אשוח ומקשטים אותו ושמים מתחתיו מתנות לילדים ואומרים אחד לשני מרי כריסמס כי זה-לא-נוצרי-בכלל בעינהם?
יש לי קצת הרגשה (וכמובן יכול להיות שזה שונה בלונדון מאשר בניו יורק) שלחגוג חג דתי באופן לא דתי זה משהו שהוא בעצם סוג של "פריבילגיה" של מי שכן משתייך (באיזה אופן תיאורטי לפחות) לדת שממנה בא החג הזה במקור.

 

[d a p h n a]

מסכימה לגמרי.

אם נשים כרגע בצד את מסורת עץ האשוח בשנה האזרחית של יהודים שגדלו בברה"מ לשעבר (שאני יכולה לפתוח עליה דיון שלם בנפרד, אבל נניח אותו כרגע בצד), יש די מעט יהודים שירגישו בנוח לחגוג בעצמם את החג. אני מכירה משפחות מעורבות שבהם מגדלים את הילדים כיהודים, אבל עם חג מולד, כי למרות שההורה הנוצרי מוכן בעקרון שילדיו יגדלו כיהודים, חג המולד חשוב לו. נראה לי לגיטימי. ויש כמובן את הסיפורים הידועים על ה-hannuka bush, אבל בתכל'ס אני חושבת שזה די יוצא דופן, ושרוב היהודים ימנעו מססמני חג מולד מובהקים.

איפה שכן רואים את ההשפעה התרבותית החזקה, לפחות בארה"ב, זו כמובן בעובדה שחנוכה הופך פתאום לחג יהודי נורא משמעותי כאן. חנוכה הוא הרי חג שולי למדי בלוח השנה היהודי. זה לא חג מהתורה, זה אפילו לא חג שאסור לעבוד בו, כולו חגון קטן ודי זניח שהוא אמנם כיף, אבל לא מעבר לזה. אבל בגלל שחנוכה במקרה נוחת לו בצמוד לחג המולד, אז פתאום בתרבות היהודית האמריקאית חנוכה הופך לחג בעל משמעות, חג שנותנים בו מלא מתנות וכו' - וזה כי הוא בעצם מתחרה בחג המולד בתור החג המרכזי של השנה.

וטוב, האמת שבארה"ב יש את הקטע המוזר הזה, שיהודים רבים לא חוגגים את חג המולד - אבל שהם פיתחו את המסורת של סרט ואוכל סיני, כי אלה שני דברים שפתוחים בחג המולד. ואני מכירה הרבה יהודים אמריקאים שהמסורת הזו כל כך חזקה אצלם, שזה כאילו הם בעצם חוגגים את חג המולד, רק במין גרסה יהודית כזו. היו לי כמה מכרים שהיו ממש מופתעים לגלות שאנחנו לא הולכים לסרט ואוכל סיני בחג המולד, אלא שאנחנו פשוט לא מציינים את היום הזה בשום צורה שהיא. כלומר, מבחינתנו זה כמו יום שלישי (או לצורך העניין, כמו כל יום סופ"שי רגיל).

 

[Sonic hedgehog]

האמת היא שאצלינו הבן זוג מאוד רוצה עץ

למרות התנגדות בעבר אני כיום נוטה להסכים מכיוון שהשתכנעתי שזה עניין תרבותי ולא דתי (אולי יהודים לא נוטים לחגוג אבל שלל אנשים לא נוצרים אחרים שחסרי האנטי הנוצרי כן חוגגים, סינים למשל שאצלהם זה חלק מהתרבות האמריקאית וכדו').

 

[חצישלישרבע]

אני מבדילה

לא עולה על דעתי להכניס עץ אשוח הביתה ולחגוג את חג המולד, כם אם אני מאוד אוהבת שוקולד ומתנות. כאן, בניגוד לבארה"ב חנוכה הוא לא חג גדול בכלל ועדיין, כל שנה אנחנו מדליקים נרות ושרים שירים ונהנים מהחיים כי זה חג והוא שלנו.

אבל כלפי חוץ? מה אכפת לי לאחר למישהו merry Christmas אם אני יודעת שזה החג שלו? היו שנים שאפילו השקעתי בכרטיסי ברכה, ובוודאי שמחתי מאוד להשתתף במשחקי secret Santa במשרד. כי זה החג שלהם, והם נהנים ממנו כמו שאני נהנית מהחגים שלי.

ההבדל הגדול בעיני הוא דווקא סביב פסח ופסחא. למרבה המזל לא נהוג לאחל happy Easter, אבל לי זה תמיד מרגיש כאילו ההבדל הוא ממש עצום בין שני החגים, בניגוד לחנוכה וחג המולד, ששניהם בסופו של דבר כוללים (כל אחד מסיבותיו ההסטוריות) אור ודברי מתיקה, שני דברים מאוד רצויים כאן בדצמבר.

 

[d a p h n a]

קודם כל, ברור שלאחל למישהו אחר

merry Christmas, אם את יודעת שהוא חוגג את החג, זה מתבקש. זה בכלל לא קשור לסטטוס שלך כיהודיה, זה קשור ללהיות מנומסת לאנשים אחרים.

שנית, גם אנחנו חוגגים את חנוכה, וזה בכלל לא קשר לארה"ב. גם בארץ חגגנו את חנוכה. זה כי זה חג כיף. וגם כי זה יום ההולדת שלי, מה שבכלל הופך אותו לחג חשוב ביותר

ואגב, דווקא בדיוק דיברתי עם חברה ישראלית מאנגליה שסיפרה לי שבפסח האחרון היא קיבלה מייל ממרצה שהיא עובדת איתו שהיה חתום ב-Happy Easter. היא שקלה לענות לו ב-happy passover אבל החליטה שכנראה הוא אפילו לא ידע על מה היא מדברת.