הוא כתב לי שיר אהבה אביבי
ולמרות מחאותי הנמרצות, שלח לי אותו הביתה, כתוב על נייר מבושם באפטרשייב זול. נתקפתי בפרץ צחוק, והתחלתי לחוש כאבים בחזה. השכנים ששמעו אותי נשנקת, היו בטוחים שזה או התקף חרדה או התקף לב. הימורים פשטו בשכונת למשמע יללות האמבולנס. הובהלתי למיון וגם המיון די נבהל. הביאו רופא שמתמחה בחזות. זה דווקא היה חיובי, כי ככה הצלחתי לגוון ולהשחיל, תרתי, קרדיולוג לרשימת המאהבים שלי. קרדיולוג מרוויח כמו גינקולוג, יש לו ידיים עדינות כמו של גינקולוג, אבל הוא מבין פחות בואגינות. שזה דווקא טוב, כי הוא לא מתלונן שנמאס לו לעבוד גם בבית. הקיצר, שמרתי איפשהו את השיר. פיוטי ורגיש זה היה. מלא מטפורות מעולם הצומח והפורח - מה שמעלה את הסברה שאולי לא הייתי זקוקה לקרדיולוג, אלא לאלרגולוג. אני חייבת לרשום לי תזכורת בפאלם למצוא מאהב אלרגולוג. בענין השיר, אנלא יכולה לצטט אותו, כי אפגע בזכויות היוצרים של החמור, ואני, כידוע, שומרת נחרצת על חוקי זכויות יוצרים. אבל אני יכול להבטיח לכם, שכל פעם שיש לי איזה "מפגש" שלא מצליח להתניע, אני ישר מצטט כמה שורות וזה מיד שובר את הקרח ומלהיט את היצרים. אחלה של משחק מקדים שלחת לי, חמוריקו.