ברית אש וברית מילה
ברית אש ו- ברית המילה . שלום לכולם . בראשית = ברית אש , בה ה-שא מעולה לעולה . מנחתו של הבל , בה מודעותנו המשתנה יוצרת עולם מעוצב . אש לעומת שא . דהיינו פעילות בה העתיד היחסי נפגש אם פעילות העבר היחסי . ויוצרים את נקודת ההווה היחסית . נקודת הווה זו שבכל אחד מאתנו נקראת צדיק . ובעבור נקודה זו יש תהליכים יחסיים של מפגשי עבר ועתיד . שחוויתם היא חיינו , מרגע הלידה עד המוות . כאשר נקודת ההווה משיקה למציאות עצמה . וכאילו מקרינה את עצמה לתוך סרט (חיינו) . למגע נקודת ההווה לתוך סרט חיינו , קוראים נשמה . נקודת ההווה יורדת לתוך ממשק המקיף אותה כמרחב מעוצב , ותוך כדי הצטברות ניסיונה במרחב המעוצב , נקודת ההווה לומדת לסובב את המרחב הקיומי היחסי שלה ,כמודעות משתנה , הפועלת כצדיק – נקודת הווה , בתוך הממשק המקיף לה כעולם מעוצב . סיכום ביניים . נקודת הווה בתוך ממשק של מרחב-זמן יחסי , הנקרא גם מרכבה . הרעיון ביהדות הוא להביא את מודעות נקודת ההווה לתוך העולם ולקיימה . כאשר הצעד הראשון לשם כך הוא לאחד את המרחב המעוצב המצטבר של מודעות יחסית (חש) (אבולוציות הסרט ,קארמה ודראמה) אם הממשק המקיף לה כעולם מעוצב (מל) , ויחדיו ישנו כלי משולב , אליו מודעות נקודת ההווה נוגעת (כירידתה של הנשמה ) והיא יכולה לשלב ולהכיל באחדות את נקודת ההווה בתוך הסרט . כלומר יש התחלה של חיבור העבר היחסי אם העתיד היחסי , כנקודת הווה קיומית בתוך הסרט , המעקמת את הסרט על פי רצונה . וזה שלב הידוע כברית מילה . בהבדלה כמובן מראייה של כל הסרט כסרט = נצח או כמרחב של אור או הארה =התאחדות אם הסרט , או זיהוי גלגולים או תקשור אם ישויות מתוך הסרט , או ראיית צבעים הילות וכו` הרעיון הוא להביא את יוצר הסרט לתוך הסרט , כאשר נקודת ההווה נוגעת באופן מוחלט בסרט , כל הסרט מעוצב על פי רצונה , ואז כל מציאות הסרט נקבעת על פי רצון נקודת ההווה או שם ההוויה . וכל שאר הדרכים הם חושך , מבחינה זו שהם שייכים לסרט , והם אינם פעילות קיומית של נקודת ההווה היורדת המכונה אור . דוד היחיד
ברית אש ו- ברית המילה . שלום לכולם . בראשית = ברית אש , בה ה-שא מעולה לעולה . מנחתו של הבל , בה מודעותנו המשתנה יוצרת עולם מעוצב . אש לעומת שא . דהיינו פעילות בה העתיד היחסי נפגש אם פעילות העבר היחסי . ויוצרים את נקודת ההווה היחסית . נקודת הווה זו שבכל אחד מאתנו נקראת צדיק . ובעבור נקודה זו יש תהליכים יחסיים של מפגשי עבר ועתיד . שחוויתם היא חיינו , מרגע הלידה עד המוות . כאשר נקודת ההווה משיקה למציאות עצמה . וכאילו מקרינה את עצמה לתוך סרט (חיינו) . למגע נקודת ההווה לתוך סרט חיינו , קוראים נשמה . נקודת ההווה יורדת לתוך ממשק המקיף אותה כמרחב מעוצב , ותוך כדי הצטברות ניסיונה במרחב המעוצב , נקודת ההווה לומדת לסובב את המרחב הקיומי היחסי שלה ,כמודעות משתנה , הפועלת כצדיק – נקודת הווה , בתוך הממשק המקיף לה כעולם מעוצב . סיכום ביניים . נקודת הווה בתוך ממשק של מרחב-זמן יחסי , הנקרא גם מרכבה . הרעיון ביהדות הוא להביא את מודעות נקודת ההווה לתוך העולם ולקיימה . כאשר הצעד הראשון לשם כך הוא לאחד את המרחב המעוצב המצטבר של מודעות יחסית (חש) (אבולוציות הסרט ,קארמה ודראמה) אם הממשק המקיף לה כעולם מעוצב (מל) , ויחדיו ישנו כלי משולב , אליו מודעות נקודת ההווה נוגעת (כירידתה של הנשמה ) והיא יכולה לשלב ולהכיל באחדות את נקודת ההווה בתוך הסרט . כלומר יש התחלה של חיבור העבר היחסי אם העתיד היחסי , כנקודת הווה קיומית בתוך הסרט , המעקמת את הסרט על פי רצונה . וזה שלב הידוע כברית מילה . בהבדלה כמובן מראייה של כל הסרט כסרט = נצח או כמרחב של אור או הארה =התאחדות אם הסרט , או זיהוי גלגולים או תקשור אם ישויות מתוך הסרט , או ראיית צבעים הילות וכו` הרעיון הוא להביא את יוצר הסרט לתוך הסרט , כאשר נקודת ההווה נוגעת באופן מוחלט בסרט , כל הסרט מעוצב על פי רצונה , ואז כל מציאות הסרט נקבעת על פי רצון נקודת ההווה או שם ההוויה . וכל שאר הדרכים הם חושך , מבחינה זו שהם שייכים לסרט , והם אינם פעילות קיומית של נקודת ההווה היורדת המכונה אור . דוד היחיד