אני חייבת לספר לך משהו
(למרות שלא רצית דיון תאולוגי,אבל זה היה ברור שזה ימשוך כזה ויתלקח כמו אש)
אחרי שנים של ציפייה להרות וטיפולים,הרינו באופן טיבעי ביום ההולדת שלנו (נולדנו אני ובעלי בהפרש יום)עם תאומות זהות..היינו בשוק-- טיבעי,עם תאומות זהות ביום ההולדת שלנו??? אמרנו מייד ישתבח הבורא
ילדתי בשבוע 25 (ביום ההולדת של אבא שלי ושל חמותי) וכל הרבנים התחילו להתקשר,אני מדברת על המקובלים ביותר,והיו תפילות גם באומן,פדיון נפש,פדיון נשמות,תיקון חצות,תיקון בכותל,תיקון באומן,שיעור תהילים בשבת של תלמידי חיידר,יום תפילה מיוחד ערב ראש השנה.....ועוד
ואנחנו כמובן התחזקנו עוד המון -לקחנו על עצמנו תשובה שלמה,ממש חסידות
הן נפטרו בפגייה לאחר כמה חודשים,למרות הכל
התקשרתי למקובלים אחד אחד ושאלתי למה???
וכולם ענו לי "הכל לטובה"
התשובה הזאת מוטטה אותי טוטאלית
כמובן שזרקתי הכל
קל לי יותר לחשוב שזה לא אישי כי עשינו משהו לא בסדר,זה הטבע וכך קרה
קשה לי להאמין שיש אלוהים שנותן לתינוקות ככה למות
ולמה הוא עשה לנו את זה אחרי שנים רבות של ציפייה
את יום ההולדת שלנו לא נחגוג עוד לעולם
גם לא את של אבי ושל חמותי
כשהייתי שומעת סיפורים כאלה על אחרים הייתי אומרת --לך תדע למה זה קרה להם,אבל אני יכולה להגיד לך בפה מלא שנודע לי לא מזמן שכמה חברים קרובים לנו עזבו את הדת לאחר המקרה שלנו וגם כמה מהמשפחה,הם אמרו שאם לנו זה קרה אז אין אלוהים,באמת שאני די צנועה ובחיים לא הייתי אומרת על עצמי,אבל כל מי שפוגש בנו אוהב אותנו מיד...וכן,לנו זה קרה