ברזל לטבעוני

[subatoi]

"בכי חרישי ואכילת בורקס"

כלומר

 

[מיכל תכנון נוף]

זה בכלל לא היה בכי חרישי

מתישהו, בתחילת השירות שלו, כשעוד היה אוכל בשר, בכה לי בטלפונים שהוא רעב.
התלוננתי איפה שצריך ועשיתי הרבה רעש, שלא יתכן שתזונה של לוחמים קרביים שמוצבים במוצב שאינו במרכז תהיה פחמימות פחמימות ופחמימות עם 150 גרם עוף מכובס ועגבניה שמתאימה רק לקומפוסט.
למה מגיע להם אוכל פחות טוב ממי שמשרת בקריה ומגיע בערב לטיפול של אמאל'ה?! למה הם צריכים להיות רעבים, לא בגלל שהם בררנים במזון אלא בגלל שאין מספיק ומה שיש לא מזין?!
לא כל כך עזר.

המוצבים שהוא שירת בהם היו רחוקים מאד ו/או במקומות שלא נגישים לאזרחים. אז גם ביקור הורים בסופ"ש עם צידנית לא בא בחשבון.

כאשר הפך לטבעוני, כל מה שענין את הצבא זה לבזבז לאיזו חיילת ת"ש את הזמן כדי שתבוא אלינו הביתה ותבדוק את המקרר. טמטום בהתגלמותו (במקרר יש עוף, כי יש אצלנו אוכלי בשר בבית, לצערי...).
התזונה שצה"ל סיפק לו, שגם כך היתה עלובה, הפכה לכלום: לחם, תפו"א, אורז וסלט מכובס. אפס חלבונים.

איתו בגדוד היו 6 צמחונים וטבעונים, אבל אף אחד לא חשב לספק להם את התחליפים המזינים שיש לג'ובניקים בקריה... ממש מרתיח.
לו היחס לצמחונים וטבעונים היה עשירית מהיחס שמקבלים שומרי כשרות בד"צ ושומרי שבת בכלל, אז הייתי אומרת "דיינו".
אין יחס. פשוט מתעלמים מה"אנשים שרוצים לסבול ולא לאכול סטייקים".
לא רק במוצבים נידחים, אלא גם בבה"ד 1 - בסיס ענקי ומסודר עם עשרות צוערים צמחונים וטבעוניים - גם שם אין חו"ח שניצל סייטן...

עד היום הוא לא קיבל את תוספת התקציב שמגיעה לו כטבעוני, אבל ברור שהקניות שלו לאוכל כדי לקחת איתו היו עצומות, וחשבון האוכל שלו בהתאמה.
הדבה היחיד שמנחם אותי זה שמחר זה נגמר, החפש"ש שלו מתחיל, והוא יאכל בצורה סדירה ומאוזנת... (עד שירות המילואים הבא

)

 

[subatoi]

הו, הדוגמה עם המש"קית ת"ש היא מצוינת.

מראה כמה הפרוצדורות של הצבא מיושנות. הגיע הזמן שיתקדמו קצת.

אשתמש בדוגמה הזו בעתיד.

 

[מיכל תכנון נוף]

היה לה שאלון מובנה

והיא חויבה למלא אותו. כלומר: לשאול אותי (האמא של החייל) לגבי המנהגים שלו, האידיאולוגיה שלו, והתפריט שלו.
היא הרגישה נבוכה מאד... זה היה ברור.. ובכלל לא הבינה מה אמור לאכול טבעוני... אז ניסיתי לעזור לה לעבור את זה בשלום... עניתי על הכל. הראיתי לה את חלב הסויה והקטניות במזווה, ואת הסייטן והטופו במקרר (הם בכלל שלי, אני צמחונית, ואני אוכלת בבית 7 ימים בשבוע ולא רק אחת לשבועיים...)
היא מילאה את הטופס, וגמרנו.

אבל, זה עצבן אותי!!!

הוא מספיק בוגר כדי להחזיק נשק ולפקד על חיילים, ולסכן את חייו בכל מיני מבצעים, נכון? על זה לא באו לתחקר אותי! אבל הוא לא מספיק בוגר כדי להחליט בעצמו מה הוא אוכל ומה לא?!
מה צריך לערב את ההורים בכלל?!
ואם הייתי אומרת שאני מתנגדת ל"שטויות האלה", ואצלנו או שיאכל סטייקים מדממים או שישאר רעב, אז מה?!

 

[subatoi]

סתם בירוקרטיה.הם עושים את זה גם למילואימניקים

אז את מתפלאת על סדירניקים?
ברור שאין לה מושג, היא רק השליחה. המערכת טיפשה במובן הזה.

 

[מיכל תכנון נוף]

ההגיון לא התגייס לצה"ל

אבל הביוקרטיה והסרבול חתמו קבע ועולים בדרגה כל שנה.

 

[purplegiraff]

אני לא מבינה אין בצבא מרק שעועית?

אפונה וגזר ליד האורז?
מג'דרה?
שעועית לבנה ברוטב עגבניות?
קוסקוס עם ירקות וחומוסים?

הזוי....
אלה דברים בסיסיים ברוב חדרי האוכל הגדולים, לפחות ממה שאני מכירה.

(גילוי נאות- בצבא הייתי מורה חיילת בדירה אז לא אכלתי בחדרי אוכל צבאיים)

 

[מיכל תכנון נוף]

יש... לפעמים. לא בצורה סדירה.

לא דואגים למנה חלבונית צמחונית כל יום. ולכן, אי אפשר לסמוך על זה.

אפונה וגזר משימורים לא ממש מזינים. (לדעתי, עדיף לא לאכול שימורים בכלל, בגלל כל חומרי השימור, וההורמונים שיש בציפוי הלבן הפנימי של הקופסה)
קוסקוס עם ירקות וחומוסים יש, אבל הנוזל של הרוטב הוא מרק עוף לא צמחוני, מה שמשאיר רק את הקוסקוס בלי טעם ובלי ריח... וזה שוב רק פחמימות...

 

[l coyote l]

הבעיה היא לא בחוסר של מנה חלבונית.

חלבונים יש בכל מקום, בכל דבר ולא קשה להשיגם.
הבעיה היא במחסור במזון עשיר בויטמינים ומינרלים (ירקות, ולא רק מלפפון-עגבניה, וקטניות בעיקר). לכן גם סייטן לא יפתור פה את הבעיה, זה נטו חלבון.