ברוכים הנמצאים

[גידי פרידמן]

ברוכים הנמצאים

וואו איזה פחד חמש דקות אני נעדר מהפורום וכבר אני לא מזהה ובטח כבר לא מרגיש שייך כל כך (אני מקווה שתקבלו אותי יפה ולא תעשו לי כואב). מי שדאג לאן נעלמתי אז קצת מיבחנים ובעיקר התחפשתי לחיל מילואים, מה לעשות, לא רציתי אבל אני אזרח שומר חוק (חוץ מזה התלבטתי בין איי סיישל לבהמאס ובסוף החלטתי ללכת על חופשה בצה"ל הישן והמוכר - סוס מנצח לא מחליפים). זו ההזדמנות גם להודות לKNIAPER שעשה חייל כהרגלו בקודש ודאג לפורום כמו שרק הוא יודע (אם הוא מקבל מילואים אני אישית מגיש בשמו ולת"ם לא נראה לי שאני אוכל לעמוד בזה לבד) אז תודה תודה ושוב תודה, עמדתה בזה בגבורה. הייתי רוצה לכתוב משהוא אבל אני מודה שקצת קשה, אולי זה הזמן ובעיקבותיו החלודה ואולי אני סתם חרד שקצת היתנתקתי ועכשיו קשה לי לחזור. לא יודע כל כך הרבה אנשים חדשים ואני כמעט לא מכיר, אני מבטיח לנסות אני מקווה שתעזרו לי, זה פורום תמיכה לא? אז יאללה שיהיה לכולנו אחלה חופש (יש איזה חג עכשיו לא? שהתגייסתי אכלנו אוזני המן-אני משתחרר כולם על מצות מבלבל הסיפור הזה) ואולי אתם ילדים תוכלו לעזור לגידי למצוא את יוסי בתמונה ואת המילים לפורום? בין הפותרים נכונה יוגרל חמץ. גידי

 

[מיכל ט]

שובו של הקמבק

גדעון, טוב לראות אותך על אזרחי חי ובועט. אל תשכח שאתה וניר התחלתם פה את כל הסיפור. (ברקע מתנגן לו השיר בוא הביתה.. אני כבר לא אומר אף מילה) בקיצור חשבתי על זה שבהתחלה אתה וניר עשיתם שירשור הכרות אז אולי כדאי שנציג את עצמנו וככה גם אני אוכל להכיר את האנשים החדשים?

 

[תמיול]

האנשים החדשים../images/Emo98.gif

בתור "האנשים החדשים" רציתי להציג את עצמי וקודם כל ליידע את מקימי הפורום ואת משתתפיו ,שאני נורא נורא שמחה שגיליתי אותכם. אני מאובחנת חדשה יחסית (שנתיים) וכבר גוללתי פה את סיפורי ותלאותיי וזה פשוט נפלא ומנחם לקרוא ולתקשר עם כמותיי. במקרה מצאתי את הפורום לפני שבוע ומאז אני פוקדת אותו רבות. כבר שנתיים שאני מנסה לעכל את הבשורה והצרה הכי גדולה היא שלא היה עם מי לדבר ולשתף (מישהו שמבין וחווה) ולהסביר למי שאין לו את זה ,מאוד מתסכל ומעייף. אז תודה ושיהיה לנו טוב,טוב,טוב. עידכנתי כרטיס אישי לשם הכרת ה"אנשים החדשים".

 

[ל11]

אני חדשה?

אם כן אז אני גם ADD חדשה שאין לה איך להציג את עצמה כרגע. גם אני מאוד שמחה על הפורום הזה שדי עוזר לי להרגיש טוב עם מה שאני בלי לנסות לגלות למה אני ככה "רגשית" כמו הפסיכולוגית שלי.

 

[draush]

גם הוותיקים מוזמנים לרענן

אני גם חדשה באיזוור, וגם אני מאובחנת ADHD טרייה עוד מעט שנה (אובחנתי גם לדיסלקציה לפני כמה שנים) בת 26 וסוף סוף משלימה בגרויות, די בזכות הרטלין. שמחתי מאוד למצוא אותכם אחרי חיפוש ממושך נחמד לשמוע מעוד אנשים במצב דומה וקיבלתי רושם של קבוצה אקטיבית ותומכת, גם אני אשמח להכיר את האנשים של הקהילה, גם הוותיקים. תודה לכם על היותכם.

 

[28איילת]

אני כבר לא כל כך חדשה בפורום

ומרגישה בבית מהרגע הראשון. אובחנתי בגיל 18 (אחרי שהעיפו אותי מ-3! תיכונים) ומאז אני מתאמצת לשרוד בחיי היום יום. בערך כל שנתיים מחליפים לי את התרופות, אה, אובחנתי כ-ADD עם דיכאון כרוני. נורא נחמד להרגיש בבית, ולדעת שגם אם לא מרגישים בדיוק כמוני, יודעים לפחות למה אני מתכוונת. לדעתי אנחנו צריכים לארגן מפגש ב-LIVE, גידי? ניר? מה דעתכם?

 

[freearth10]

אותי עוד לא איבחנו

אני עוד מתקופת האבן, מהתקופה בה עוד לא ידעו להגדיר את המונח לקוי למידה add,adhd. אני add גאה שגידלה דור של לקויי למידה עם כל התוספות. מסתכלת תמיד על הצד הזוהר של הירח, על צילו המואר של ההר. מורה אנגלית לדיסלקטים ומטפלת בקנסיולוגיה חינוכית, ששינתה את כל אורח חיי. נהנית לגלוש כאן, למרות שלא פעם החיצים שנורים לעברי, קצת פוגעים ומשתקים, אבל מוצאת תמיד גם את הדרך חזרה, כי אני מרגישה כל כך שייכת לכאן. מאיה

 

[28איילת]

אגב אני בת 28

ולוקחת תמיד שילובים של שתי תרופות ביחד, כי יש לי גם בעיה חמורה של דיכאון. אני ממש מפחדת מזה שרוצים להחליף לי את התרופות, בעיקר כי ריטלין עשה לי רק רע, ומאפקסור נורא השמנתי. אוף, חבל שאי אפשר ללכת למוסך ולהחליף את השסתום הפגום וזהו זה.

 

[POOH*]

אז גם אני עדיין פה...

ADHD. מאובחנת מלימודי התואר הראשון - בתל חי. מאד שמחתי להצטרף לפורום כשנפתח... בת 26 עוד מעט... נשואה - והחדשות שעדו לא סיפרתי לכם - הן שאני גם מצפה ליורש עצר... [או יורשת, אנחנו עוד לא יודעים..] בכל מקרה ברור לנו שכשהוא יגדל הוא יהיה גם שייך לקהילה... POOH

 

[ל11]

מזל טוב../images/Emo39.gif

 

[kniaper]

../images/Emo24.gifהיי פו, נעלמת לנו

גדול על ה

שבדרך. חדשות טובות זה תמיד נחמד לשמוע ובעיקר אני שמח לראות שאת עוקבת אחרי הנעשה כאן, באמת חסרת.

 

[POOH*]

תודה לכולכם...

ואני אכן עוקבת... פשוט התחלתי לעבוד ושם אין אינטרנט - אז אני פה בעיקר בסופ"ש... אבל לא מפסיקה לעקוב... ושוב תודה לכולכם על הברכות... POOH

 

[28איילת]

מזל טוב פו!!!!../images/Emo140.gif

 

[גידי פרידמן]

מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל

יורש או יורשת לא חשוב העיקר שתהיה בת (סתם בדיחה שתירגמתי לי מפולנית) בכל מקרה כמו שאומרים בכורדית (ואני בכלל עז בוכארית): "פו-בייבי בבית, אור בבית" (כתבתי ספר על איך לקחת משפט קיים ולהרוס אותו עם מינימום שינויים, להשיג בחנויות המובחרות) חוצמזה ניראה לי שיש וירוס באויר כי שלושת אחיי זה עתה ילדו/בהריון ונראה לי שאזמין לי מאסיה מסכה כזו ששמים על הפנים שלא אדבק, אבל באמת פו, שיהיה לך הכי מזל טוב שבעולם ותישתדלי לא להשתעל כשאת גולשת בפורום כי אני עוד רוצה להספיק מספר דברים לפני שאני נהיה אבא. אגב חסידה, יכול להיות שהפרעת קשב נובעת מנחיתה לא טובה של החסידה ופגיעה בריקמת המוח הרגישה של העולל הנולד? ואולי בשנת 7-1975 היו בעיות בביתה"ס לטיסה (לחסידות) ולכן היו המון נחיתות לא מוצלחות? nu shoin: בקשר לשאלתך על בני 7-26, אני מרגיש ריח חריף של קונספרציה, הייתי הולך עם זה ישר לתישקורת, דפקו לנו את כל המחזור, אלוהים סולח-גולני ודיסלקטים לא! מי בעד חיסול הטרור? ...טוב אני אציג את עצמי לא צריך לדחוף. אז אני גידי (פרס ענק למי שינחש את שם המישפחה שלי), אני בן 27 (תיכף 28) ספונטני רגיש בעל...אה לא לזה ת'כוונתם, טוב, אין לי מושג מתי אובחנתי זה היה לפני איזה שנתיים-שלוש ואני כל יום מבין יותר ויותר את המקום שבו אני נמצא מבחינת הפרעת הקשב לכן ניראה לי כאילו אתמול (באופן הסימבולי של המילה כמובן) הייתי עדיין "בבון"=נטול הבנה ומודעות בכלל לכן האיבחון עצמו נראה לי רחוק רחוק כמו אמא של מרקו בערך (נכון תוכנית מפחידה? נראה לי שבגלל זה אני עדיין בחרדות). בימים אלה אני נאבק קשות עם שנה ב' באוניברסיטה שלושה קורסים בלבד בכל סימסטר אחד מהם ללא מיבחן כמובן מה שמביא מיד למסקנה המיתבקשת שאני כבר שלוש שנים במוסד, כנראה במוסד הלא נכון... למה אני מטריח אתכם עם הפרטים המרתקים הללו? בתשובה למתמטיקה שנעשתה על ידי nu shoin, אני באופן אישי כבר מפויס לגבי הגיל שבו אסיים את התואר, תחשוב על זה מהטקס באו"נ אני וההליכון לוקחים טקסי (זקנים לא נוהגים) ישר לבית אבות, בלי להיתעצבן בעבודה, בלי בוס מציק וכל הפקקים האלה בדרך, כן כן, להפרעת קשב יש גם יתרונות! תחשוב חיובי. חוץ מלהילחם במפלצות (הקלסר עם החומר של הקורס) ובתחנות רוח (עבודות להגשה) אשר ביער המכושף (הסיפריה באוניברסיטה) אני מנסה לאזור אומץ ולקבוע תור לפסיכיאטר שכן הדבר מפחיד אפילו יותר מלימודים, תחשבו על זה אנחנו ניפגשים, והוא נותן לי בכתב את מה שאני כבר שנים יודע: "מר פרידמן אני חושש שאתה חולה נפש בעל עבר פסיכי! מקומך אינו בין הבריות אתה מסוכן ביותר לציבור, אני קובע שיש לאשפזך בכפיה!" אז א' למה הוא לא אמר לי את זה לפני שקראו לי לצו 8? וב' איך לעזזל אני אמור למצוא ככה כלה עם עבר שכזה ואיך אני יכול לאכזב ככה את אמא שתמיד האמינה ב"תכשיט" שלה (תכשיט יש לבטא במיבטא פולני כבד)?????? מה שאני מנסה לומר זה שיש כאן בפורום פתיחות רבה (עד מדהימה) והמון אנשים שיכולים כבר להודות בפני עצמם בדברים שאני עדיין מתקשה וזה עוזר לי כל כך |אייקון של גידי מתרגש| וגורם לי גם (לא פחות חשוב) להרגיש שוב בבית(בניגוד לחששות שלי) עם אנשים שמדברים את שפתי. איזה כיף - גידי

 

[תמיול]

אתה מלך +תגובה

ההודעה שלך ממש הצחיקה אותי. אפילו בקול רם .סחטיין! לגבי קונספירציה על המחזור לידה שלנו (גם בת 7-26),אני אישית חולקת עליך . אולי אנחנו הדור שמתעורר ומספיק מבוגר בשביל לדבר על זה ,להפסיק להתבייש ולנסות למצוא פתרונות (יצירתיים יותר או פחות). בכל מקרה ,לי יש הרגשה חזקה מאוד שזה גנטיקה. אבא שלי היפראקטיב שמסרב להכיר בכך (אולי כי הוא בן שישים ובדורו לא היתה בכלל מודעות) ,אחותי הבכורה עם הפרעות קשב חמורות בשילוב נפלא על הפרעות התנהגותיות ושני הילדים שלה עם קשיי קשב קשים .(תקלטו שאני הייתי בתפקיד הבת הנורמלית). יכול גם להיות שיש כאן עניין רגשי שמעלה את זה כל פעם מדור לדור... אז מה הביצה ומה התרנגולת?

 

[28איילת]

אח גידי גידי

כל כך מלחיץ אותי הקטע של להיות הורה לילד עם הפרעת קשב.... לאבא שלי יש והוא היה כ"כ חסר סבלנות איתי, מצד שני מאז האבחון אנחנו מסתדרים נפלא והוא החבר הכי טוב שלי. למרות שעדיין הוא סומך עליי הרבה פחות מאשר שתי האחיות הקטנות שלי.(אתמול מת לי האוטו וכשהתקשרתי אליו הוא שאל: האוטו על פארק? אולי לחצת על הכפתור הלא נכון בשלט? בטח השארת את האורות דלוקים?אההההההה!

)אבל טוב נו, אני בכלל שוקלת לאמץ ילדה סינית, הבנתי שהן מאוד צייתניות.

 

[kniaper]

שלום לכולם קוראים לי kniaper

אני סטודנט נצחי באוניברסיטת חיפה, לפעמים נראה לי שאני יותר עתיק שם מהמבנה עצמו

. בשנתיים האחרונות חל מהפך ביחס שלי לכל תהליך הלמידה כתוצאה מהאבחון והליווי האינטנסיבי של יה"ל שזה המרכז לתמיכה בלקויי למידה באוניברסיטה. אני מקבל מהם המון עזרה בנושאים אקדמיים, ארגון זמן ואפילו תמיכה רגשית באמצעות קבוצת תמיכה ללקויי למידה (שבוארך םלא הייתה מלאה רק בחברה עם ADHD). אני ממש שמח לראות פה את כולכם, לקרוא את הדברים שאתם כותבים בפורום ואלי בפרטי ולראות שהעשייה הקטנה הזו של גידי ושלי מצליחה לגעת ולתרום משהו להתמודדות של כל אחד מיכם וגם לי עצמי. אני לומד מיכם המון ומוצא המון נחמה בדאגה ההדדית שלכם ובאהבה שאתם ממלאים בה את הפורום. תמשיכו להיות נהדרים ניר (תם רואים יש לי גם שם

)

 

[רוצה להיקרא שמוליק]

קצרים במוח - טרי טרי

כן, טרי טרי. לפני איזה שבועיים גיליתי את הפורום הזה, ומאז פעם ביום יומיים אני בודק מה קורה. אני גולש כבר שנים וזה בינתיים הדבר הכי טוב שמצאתי בבלגן המאורגן הזה... אובחנתי עוד בצבא(לפני 4-5 שנים) אבל רק כי רציתי להוריד פרופיל, חוץ מזה לא קרה עם זה כלום. אני אפילו חושב לתבוע את הפסיכיאטר המטומטם הזה, איזה אדיוט. הייתי יכול להתחיל כבר אז לטפל. כך שעדיין לא עברתי אבחון מסודר, יש לי תור לפסיכיאטרית של כללית, ונראה. אני חייב לציין שהפורום הזה ממש נפלא, הזדמנות נהדרת לתקשר עם אנשים מבינים ,תומכים ועוזרים שמשדרים איתי על אותו גל. זהו כרגע, אני הולך לישון. (עם רוטוויילר 50 קילו). לילה טוב לי ולכל בית ישראל.

 

[עיגולים]

גם אני בחדשים

בת 27 , מאובחנת ADD טרייה (חודשיים שלושה).

 

[nu shoin]

שלום... שלום...

חדש או לא, שלום לכולם. אני חושב שזה מצוין שיש פורום שהוא לא רק "הורים של" אלא קודם כל אנחנו, בוגרים עם ADHD. אני מאובחן רשמית בערך חצי שנה אבל בצורה זו או אחרת מודע ומתמודד עם ה ADD מאז שאני זוכר את עצמי. ועדיין, לומד כל יום דבר חדש. אני בן 26, עוד מעט 27, *עדיין* מבלה את זמני במסדרונות האוניברסיטה וסיום התואר עדיין לא נראה באופק (לא יכול שלא להיזכר באליס בארץ המראה שחייבת לרוץ כדי להישאר במקום, קצת אופייני לנו לא?). אגב, שמתם לב שיש כאן הרבה משתתפים בגיל 26-27? צריך לבדוק בהזדמנות מה התפקשש בסביבות 1976

.