ברוכים הנמצאים

ברוכים הנמצאים

שלום לכולם. האמת היא שנחשפתי לפורום בזמן האחרון, אך לא מצאתי את הרצון להשתתף ולהפוך לפעיל יותר. לאחר הכתבה במוסף שב"ק בשבוע האחרון - החלטתי להפוך מצופה למשתתף! אז דבר ראשון: שלום. אני קובי (שם בדוי - אלא מה...) בן 25 נשוי+ מיום עומדי על דעתי, האמנתי שעל אף השאלות הרבות שקיימות בי, למעשה הדת היהודית צודקת. אמרתי לעצמי, נויגרשל וכל החבר'ה מדברים בביטחון כל כך חזק, אין מצב שהם טועים. אני זוכר את עצמי בגיל 18-19 מפקפק באמונה, אבל בכל זמן פונה לאלוהים ומבקש את עזרתו. התחתנתי, עם הזמן התעוררו שאלות נוספות וקשות. הבנתי שהתשובה האולטימטיבית לשאלות באמונה, היא: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", כאילו, נולדת יהודי - אל תתעמק, תאמין! לפני כשנה הפסקתי לקיים מצוות לגמרי! אני כופר לגמרי בדת היהודית. אין לי מושג האם יש אלוהים או אין. ואם יש אלוהים ייתכן והוא שייך לכת האיימיש או שמא להינדים שרוקדים לשמש... כיום אני נשוי לאשה כשרה וצדיקה אב לבת המחונכת שלא לפי אמונתי, אבל פוחד לעשות את הצעד מסיבות רבות. ואיך שאני מרגיש - לא יודע האם בכלל אעשה את הצעד הנכון. אני כיום עובד בעבודה מעולה מרוויח הרבה מאוד כסף בכל קנה מידה וזאת אחת הבעיות, כיון שאם אעזוב אני אשאר ללא גרוש, ללא מקצוע ובעצם בלי כלום. בנוסף, יש לי את אשתי המדהימה והמסורה שאינה יודעת את מצב האמונה של בעלה... וגם בת חמודה ומתוקה שאני מוכן לעשות הכל ואף למות בשבילה ואת המשפחה המורחבת שתנתק כל קשר במקרה שאעזוב את המגזר... מה נעשה? הזמן יגיד את שלו... בכל אופן שמח להכיר...
 

אגס 10

New member
ברוך הבא

מצבך כמצב הרבה כאן. הגעת למקום הנכון,ברוך הבא.
 
../images/Emo245.gif למקומך הטבעי

קום ועשה, השתתף בדיוני הפורום הצג את דעותיך שתף אותנו בלבטיך, זה יעשה טוב לך ולכולנו בעצם. אמרת שיש לך הרבה
, בלי קשר כמובן, אפשר להציע לך חברות?
 
חבל שאתה נשוי/tapuzforum/images/Emo10.gif

עד שיש פה מישו עם כסף הוא תפוס. ואחלה ניק דפקת!
 

yoni13077

New member
ברוך הבא!

מוזמן להנות ולהנות אותנו! הערה קטנה: כתבת שאתה לא יודע אם בכלל אי פעם תעשה את הצעד הנכון. ובכן... אין 'נכון' מוחלט, אם משיקולים שונים (ומובנים מאוד לרבים פה) תחליט להשאר במצב הזה אזי זו גם החלטה נכונה.. בכל אופן אני מאחל לך שתעשה בהחלט את ההחלטה הנכונה יותר עבורך ותמצא את הדרך שהכי תתאים לך.
 
צודק, אבל-

הצעד הנכון בשבילי ובשביל הבת שלי או ילדים אחרים שאולי יהיו, הוא לגדול כפי ה'אני מאמין' שלי. אלא מה, פוחדים לעשות את הצעד כי יש מידי הרבה מה להפסיד. אפי' שבמבט לוגי ואמיתי: לחיות בשקר עד גיל 100 זה ממש לא כיף. אם עושים את הצעד ומורידים את המסכות - לפחות מנסים לצאת מהמצב. לי, כמה חבל - אין אומץ.
 

yoni13077

New member
זה מורכב, וכמובן כל מקרה לגופו

ברור שלחיות בשקר עד גיל 100 זה לא ממש כיף, אבל אף אחד לא מונע ממך בגיל 94 לשחק אותה באיזו יציאה בשאלה בסטייל :) וברצינות - במקרים רבים גם האלטרנטיבה לא ממש כיפית.. ציינת כמה וכמה דברים שתפסיד במידה ותעשה צעד בכיוון של יציאה. זה נכון גם לגבי רבים וטובים במצב דומה. עדיין אפשר למזער את הקושי הזה עד כמה שאפשר בכך שניתן יהיה להוריד את המסכות לפחות חלקית, בחלק מהזמן ובחלק מההיבטים. אני מאחל לך שהמצב יאפשר לך שינוי במסכה שאתה עוטה מול אשתך, בעיני זה הקושי המשמעותי ביותר במובן הזה של החיים הכפולים, משמעותי יותר מאשר ההצגה שעושים מול כל העולם..
 
המושג "לחיות בשקר" הא לא בהכרח נכון !!

כל החלטה בחיים, יש לה מחיר. אם תהיה שלם עם דרכך, כולל אם היא השארות לנצח עם המסוה ה'שחור', תרגיש טוב מעצם הידיעה שבחרתי בדרך המיטבית. ואתה מוזמן כמובן לראות מה כתבתי אישית לך .
 
צודק בעיקרון

אבל איזה חרה אתה מרגיש כשאתה צריך להבריד כמה עוגיות בתשעה באב כשאף אחד לא רואה.... אין בושה והרגשת חידלון שדומה לזה.
 
אוקיי, אני צודק בעקרון. ולא בעקרון ?!

אתה עותב "אבל איזה ..א אתה מרגיש ..9 באב..". אתה מערבב דברים: אם העוגיות טעימות לך, וברור לך שהשמים ריקים, אתה נהנה נטו לאכול אותן. כשאתה לא שלם עם משהו שאתה עושה/נמנע מעשותו, אתה משלם על זה מחיר נפשי..
 
גם אם היום אני שלם

זה בבחינת "השלמה" עם המצב. ובן אדם מרגיש שאין לו את הכוחות והוא משלים עם זה. לכן "בעיקרון" אתה צודק. אבל כשמשקללים את השנים הקשות שיבואו - זה קשה במיוחד, זה מרורות בכמויות. והעוגיות ב-9 באב היו באמת טעימות, כמה חבל שלא היה את מי לכבד...
 
זאל תערבב בין 'להשלים', שזה "לבלוע איזושהי צפ

דע" לבין להרגיש שלם, שזה להרגיש בטוח שאתה עושה את מה שבאמת הכי טוב. ובמקרה הזכרת לי את אמרתו הטפשית של הקוצקר.
 
שוטה שבעולם ! שוב לא הבנת

אם אתה שלם עם מעשיך, עם דרכך, פרוש הדבר שברור לך שזה הדבר הטוב ביותר מכל הבחינות שחשובות בעיניך. אף אדם לא יכול להרגיש שלם עם מה שבעיניו הוא טעות או עם מה שבעיניו הוא לא הוגן. עכשו זה ברור ???!!! הכוונתי היתה לקשקוש של מנחם שלֵב שלם זה רע ("אין דבר יותר שבור מאשר לב שלם"), ושגיאה יותר קטנה שלו: לב שבור לא בהכרח הוא מצב נפשי גבוה.
 
אני אסביר שגם אתה תבין, איש חכם!

אדם שלם עם מעשהו אפילו שהוא יודע שהמעשה רע, אבל זה הברירה היחידה. כמו המשל הידוע על אחד ששחה עם בניו בים, וכמעט טבעו וכו' והיה חייב להציל אחד מהם וכו' כל החלטה שיקח, אפי' הטובה והנכונה ביותר שיש תגרום לו לצער ומרירות במשך כל רגע ורגע בימי חייו. לכן, איש חכם. גם אם אתה שלם אם מה שהחלטת, בכל אופן כל ימיך אתה מצטער על כך. וגם אם החלטת שלא לעבור צד, כל ימיך כשיבואו לך רגעים קשים אתה תצטער. הבנת, ברוך?
 
למעלה