בקשת עצה....
שלום אנשים... אין לי מושג איך להתחיל לספר את זה. אז ככה: אני בת 21, אחרי צבא, אחרי טיול. יש לי חבר כבר שמונה חודשים. עכשיו הגיע הזמן להחליט מה אני עושה עם עצמי. בעיקרון, אני צריכה להשלים בגרויות, וזה אומר הרבה בגרויות (עזבתי את הלימודים חודשיים לפני הסוף), ומכיוון שחבר שלי מתחיל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, חשבתי גם אני לעבור לשם איתו ללמוד במכינה של האוניברסיטה, שמקנה לי תעודת כניסה לאוניברסיטה. הבעיה עלתה כשהבנתי שיהיה מאוד בעייתי לשלב לימודים במכינה יחד עם השכרת דירה (מדובר ב 7-8 שעות לימודים ביום, עם חלונות באמצע, 5-6 ימים בשבוע). מכיוון שאין לי בסיס כלכלי כרגע (אחרי טיול...) וההורים זאת לא אופציה (אני לא יכולה לבקש מהם לממן אותי כל הזמן), אני נוטה להקפיא את הלימודים, לצאת לעבוד עוד שנה ולחסוך כסף לשנה הבאה. מכיוון שחבר שלי עובר לבאר שבע, והשכירות שם נמוכה מאוד (במיוחד אם אני מתחלקת איתו בשכר הדירה), אני חושבת על לעבור לשם. החשש היחידי שלי הוא מבחינת עבודה - אם באמת אפשר למצוא שם עבודה במשרה מלאה. כשהתייעצתי עם ההורים הם בכלל התעצבנו איך אני מדברת על מעבר עם החבר לפני אירוסים. הם אמרו שהם לא ינדו אותי אבל זה מאוד יפגע בהם ושהם לא רואים את זה בעין יפה בכלל. אבא שלי העלה הצעה להמשיך לגור אצל דודה שלי ביפו ולעבוד בתל אביב (זה מה שעשיתי לפני הטיול), אבל למרות שהיא גרה לבדה, ויש לי חדר משלי, אני מרגישה ממש ממש לא נוח לגור שם. זה חלק מהאופי שלי, לא להרגיש בנוח אצל אף אחד. המקום היחיד בו אני באמת חופשיה הוא אצלי בבית של ההורים, אבל להשאר כאן וללמוד זה לא בא בחשבון (לסוע ללימודים כל יום ולחזור זה מתיש ויעלה בערך כמו שכירת דירה עם החבר, שלא לדבר על השעות המתות בין השיעורים, ואני אפילו לא מתייחסת לעובדה שאני גרה במושב שלצאת ולחזור ממנו כל יום זה בעייתי). גרתי אצל הדודה כ- 8 חודשים שבעצם את רובם העברתי בדירה של חבר שלי בתל אביב - כי זה היה הרבה יותר נעים ונוח. אז מה אתם מציעים? בהתחשב בכל הנתונים, מה הייתם ממליצים לי לעשות?
שלום אנשים... אין לי מושג איך להתחיל לספר את זה. אז ככה: אני בת 21, אחרי צבא, אחרי טיול. יש לי חבר כבר שמונה חודשים. עכשיו הגיע הזמן להחליט מה אני עושה עם עצמי. בעיקרון, אני צריכה להשלים בגרויות, וזה אומר הרבה בגרויות (עזבתי את הלימודים חודשיים לפני הסוף), ומכיוון שחבר שלי מתחיל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, חשבתי גם אני לעבור לשם איתו ללמוד במכינה של האוניברסיטה, שמקנה לי תעודת כניסה לאוניברסיטה. הבעיה עלתה כשהבנתי שיהיה מאוד בעייתי לשלב לימודים במכינה יחד עם השכרת דירה (מדובר ב 7-8 שעות לימודים ביום, עם חלונות באמצע, 5-6 ימים בשבוע). מכיוון שאין לי בסיס כלכלי כרגע (אחרי טיול...) וההורים זאת לא אופציה (אני לא יכולה לבקש מהם לממן אותי כל הזמן), אני נוטה להקפיא את הלימודים, לצאת לעבוד עוד שנה ולחסוך כסף לשנה הבאה. מכיוון שחבר שלי עובר לבאר שבע, והשכירות שם נמוכה מאוד (במיוחד אם אני מתחלקת איתו בשכר הדירה), אני חושבת על לעבור לשם. החשש היחידי שלי הוא מבחינת עבודה - אם באמת אפשר למצוא שם עבודה במשרה מלאה. כשהתייעצתי עם ההורים הם בכלל התעצבנו איך אני מדברת על מעבר עם החבר לפני אירוסים. הם אמרו שהם לא ינדו אותי אבל זה מאוד יפגע בהם ושהם לא רואים את זה בעין יפה בכלל. אבא שלי העלה הצעה להמשיך לגור אצל דודה שלי ביפו ולעבוד בתל אביב (זה מה שעשיתי לפני הטיול), אבל למרות שהיא גרה לבדה, ויש לי חדר משלי, אני מרגישה ממש ממש לא נוח לגור שם. זה חלק מהאופי שלי, לא להרגיש בנוח אצל אף אחד. המקום היחיד בו אני באמת חופשיה הוא אצלי בבית של ההורים, אבל להשאר כאן וללמוד זה לא בא בחשבון (לסוע ללימודים כל יום ולחזור זה מתיש ויעלה בערך כמו שכירת דירה עם החבר, שלא לדבר על השעות המתות בין השיעורים, ואני אפילו לא מתייחסת לעובדה שאני גרה במושב שלצאת ולחזור ממנו כל יום זה בעייתי). גרתי אצל הדודה כ- 8 חודשים שבעצם את רובם העברתי בדירה של חבר שלי בתל אביב - כי זה היה הרבה יותר נעים ונוח. אז מה אתם מציעים? בהתחשב בכל הנתונים, מה הייתם ממליצים לי לעשות?
