בקשת עזרה

[SHELLY205]

בקשת עזרה

קוראים לי רחלי ואני נמצאת בהתלבטות מאוד קשה לגבי העתיד שלי (נשמע קיצוני אבל ככה אני מרגישה) כבר שנתיים שאני מנסה להתקבל לרפואה-שיפור פסיכומטרי, חסיכת כסף ללימודים וכדומה ולפני כחודש קיבלתי את הודעת הקבלה מיוחלת מהטכניון, כמובן שהתגובה הראשונית היתה שמחה וגיל וקפיצות שהזכירו כל מיני חיות אבל לאחר שהמידע התעכל התחילו כל מיני תהיות... אני רוצה ללמוד רפואה- בגלל שזה מעניין אותי, בגלל השליחות והתחושה המדהימה שבעזרת לימוד אתה בסופו של דבר יכול לעשות משהו מאד גדול ולחסוך מאדם כלשהו כאב, להציל את חייו או אפילו להיות שם בזמנים הקשים והכי חשוב אני רוצה ללמוד רפואה כי זו אני וזה המקצוע שבו אני מרגישה שאהיה מסופקת. אם כל זאת אני חושבת שקריירה ומשפחה הולכים יד ביד בחשיבותם (טוב, משפחה קצת יותר) וכן חשובה לי משפחתי העתידית- חוץ מרפואה התקבלתי גם לרפואת שיניים בעברית זוהי אופציה שהולכת יד ביד עם משפחה וגם קשורה לרפואה אבל בעיני היא לא מתקרבת בכלל לסיבות שבגללם בחרתי ברפואה אני לא רואה ברפו"ש שליחות אני רואה בה פשרה, אמנם בשביל דבר לא פחות חשוב כמו משפחה אבל עדיין פשרה... אשמח לשמוע איזושהי עצה בעניין ומה אתם הייתם עושים... בבקשה עיזרו לי

 

[dannykru]

תלכי עם הבחירה הראשונה!

יש אנשים שיש להם משפחה והם רק מתחילים בלימודים.. את גם צעירה וגם אם תקימי משפחה בסוף הלימודים לפני ההתמחות אז זה בסדר גמור.. יש הרבה רופאות שבמהלך התמחויות קשות(כמו קרדיולוגיה) מביאות ילדים לעולם ומצליחות יפה... מצד שני אפשר לבחור בהתמחות יותר קלה, עם שעות עבודה יותר נוחות! בקיצור, לכי על זה...

 

[dafmic]

אין לי תשובות ברורות...

אולי כמה נקודות למחשבה. זו באמת דילמה לא קלה. אני אספר לך סיפור: בזמנו מאוד התלבטתי לגבי רפואה כן-או-לא (רפואת שיניים לא הייתה משהו שחשבתי עליו בכלל). עיקר ההתלבטות נגעה לזה שהרבה לפני שידעתי שאני רוצה להיות רופאה, ידעתי שאני רוצה מאוד להיות אמא (ביום מן הימים, לא כרגע...), ולא כזו שרואה את הילדים שלה רק לשעה פעם ביום (או ביומיים). אחת השיחות שאני יותר זוכרת הייתה עם סטאז'רית דאז, בחודש שמיני. למרות שהיא ניסתה מאוד להראות לי גם את הצדדים השליליים והפחות זוהרים של המקצוע, היה ברור מאוד שהיא מאושרת ומסופקת, ושגם אם זה לא נכון לכל אחד - להיות הורה ורופא/ה ביחד זה אפשרי. נראה היה רק שיש לה התלבטות לגבי ההתמחות - האם לקחת את מה שמעניין אותה באמת (גניקולוגיה, שנחשבת התמחות מאוד תובענית) או משהו קל יותר מבחינת שעות, שפחות קרוב לליבה. למרות כל השיפורים לא צלחתי את הרף לרפואה, אבל כן התקבלתי לרפואת שיניים. אחרי התלבטויות, הבנתי שבעצם כל מה שאני מחפשת ברפואה יש גם ברפואת שיניים, אבל לא הייתי שלמה עם זה. ובדיוק אז פגשתי את אותה בחורה במקרה. הפעם היא הייתה כבר אחרי הלידה ובהתמחות (גניקולוגיה, זו שהיא רצתה), ונראתה הרבה -אבל ממש הרבה- פחות מרוצה מהחיים. התגלגלה לה שיחה, ובה אמרתי לה את זה. היא הסכימה איתי. נראה היה שהיא ממש נקרעת בין הקריירה למשפחה. כשהיא שמעה שאני בסוף הולכת "רק" לרפואת שיניים היא ממש שמחה, ואמרה שזה מקצוע מעולה ושאני לא אצטער על זה. יש עוד זמן, אבל גם לי נראה שאני לא אצטער על זה. כי אני יודעת שאני כן הייתי בוחרת בהתמחות שפחות מעניינת אותי לטובת שעות נוחות יותר לגידול משפחה באופן שאני רוצה, ואם זה להיות, למשל רופאת עיניים תוך עשר שנים או שיניים תוך שש, אז זה לא היה שווה את המאמץ בעיני (אבל לך יש שנה פחות של שיפורים נוספים לעשות, אז זה גם משהו). מצד שני, ברור שיש גם דוגמאות לסיפורי הצלחה של נשים שהצליחו גם לבחור את התתמחות התובענית שרצו וגם להקים משפחה למופת. תראי, אם לאחר בירורים (ממליצה בחום לשוחח עם רופאות ורופאות שיניים, ולהכיר קצת קליניקות ובתי חולים) והסתכלות ומחשבות שלך עם עצמך עדיין לא תצליחי למצוא את הפנים המספקים והדומים בין שני תחומי הרפואה האלו (את מוזמנת לעיין גם במה שכתבנו -אני ואחרים- בנושא זה בקומונה של הרפואנים הירושלמיים לעתיד), ועדיין תראי יותר שליחות ברפואה כללית, גם בהתמחויות עם השעות היותר נוחות, אז לכי על זה! יש מספיק סטודנטים לרפו"ש ואפילו רופאי שיניים ממש, שמתוסכלים מזה שהם לא יכולים להיות רופאים. לך יש את ההזדמנות שהם היו רוצים! את לא חייבת להתפשר (שוב, בהנחה שזה עדיין יראה לך כמו פשרה). מצד שני, אולי תגיעי, בסופו של דבר, למסקנה שגם ברפואת שיניים יש שליחות, אבל שם היא משולבת בתנאים מתאימים יותר, ושתהיי הרבה יותר מתוסכלת אם לא תצליחי להיות עם הילדים שלך בצעד הראשון או ביום הראשון בגן או כשהם חולים מה שלא יהיה, מאשר אם תלכי לרפואת שיניים. אני חושבת שזה מאוד בוגר מצידך לחשוב כ"כ רחוק קדימה, להסתכל לא רק על הזוהר (המוטעה לעיתים) ועל הדברים החיוביים והנפלאים (האמיתיים) שיש ברפואה, ובכלל לשקול ויתור על המטרה שעבדת כ"כ קשה למענה (ועוד לאחר שהשגת אותה), ולכן אני מאמינה שתגיעי להחלטה הנכונה לך. שיהיה בהצלחה!

 

[SHELLY205]

תודה, ממש עזרת לי

בהחלט נתת לי חומר למחשבה