אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בקשר להפלות...
- פותח הנושא Hermione
- פורסם בתאריך
כן, כמובן.
זה מאד מסוכן לקבוע שלאשה הרה יש אחריות על בריאותו של העובר שהיא נושאת ברחמה. זה מאד מסוכן לקבוע שאם היא עשתה בתקופת ההריון דבר מה שהיה ידוע באותו זמן שעשוי להזיק לעובר, והעובר אכן ניזוק, יש לה אחריות על זה. ממש מסוכן. אחר כך, שומו שמיים, עוד אנשים עלולים לצפות שאנשים באמת יגלו אחריות למעשה ידיהם!!! תחשבי, למשל, שאנשים אחרי זה עוד עלולים לצפות מהורים באמת לטפל בילדים שלהם כמו שצריך! מחריד!!! תעזבי אותי ממדרונות חלקלקים. כל החקיקה האנושית מבוססת על גבולות ניידים מאד ומאד לא יציבים בין חירות הפרט לבין הצורך של החברה לקבוע סייגים. כשחירות הפרט מתחילה לפגוע בזכויותיו של פרט אחר, זה המקום להתחיל לבדוק האם החברה לא צריכה לדרוש מהפרט הזה להכיר באחריותו. כשאשה הרה שותה באופן שגרתי אלכוהול (ואני לא מדברת על דברים שהם עוד בגדר סביר, כמו כוסית פעם בשבוע), למרות שידוע לה ששתייה רבה של אלכוהול בהריון עלולה לגרום לנזקים לעובר, ובכלל זה פגיעה בכישוריו השכליים והחושיים, הרי שאין סיבה שהחברה לא תגן על זכויותיו של אותו עובר. מישהו צריך להגן על זכויותיו, לא? והאדם המובן מאליו להגן עליהן - אמא שלו - מסתבר שלא ממש עוסקת בזה... ואני די בטוחה, שהמדרון החלקלק הזה לא היה מעניין אותך אם את היית נולדת עם פגם מוחי בעקבות רשלנות של אמא שלך בזמן ההריון. את בהחלט היית מצפה ממנה להכיר באחריותה על רשלנותה. כל עוד תראי רק את זכויותיה של האם, ולא את זכויותיו של הילד, הראייה שלך תישאר מעוותת. הריון אינו רק שאלה של זכויות האם על גופה, אלא גם שאלה של זכויותיו של אדם (או אדם פוטנציאלי) חסר אונים. לעובר יש זכויות, וחלקן אפילו באות לפני זכותה של האם לעשות מה שרק מתחשק לה.
זה מאד מסוכן לקבוע שלאשה הרה יש אחריות על בריאותו של העובר שהיא נושאת ברחמה. זה מאד מסוכן לקבוע שאם היא עשתה בתקופת ההריון דבר מה שהיה ידוע באותו זמן שעשוי להזיק לעובר, והעובר אכן ניזוק, יש לה אחריות על זה. ממש מסוכן. אחר כך, שומו שמיים, עוד אנשים עלולים לצפות שאנשים באמת יגלו אחריות למעשה ידיהם!!! תחשבי, למשל, שאנשים אחרי זה עוד עלולים לצפות מהורים באמת לטפל בילדים שלהם כמו שצריך! מחריד!!! תעזבי אותי ממדרונות חלקלקים. כל החקיקה האנושית מבוססת על גבולות ניידים מאד ומאד לא יציבים בין חירות הפרט לבין הצורך של החברה לקבוע סייגים. כשחירות הפרט מתחילה לפגוע בזכויותיו של פרט אחר, זה המקום להתחיל לבדוק האם החברה לא צריכה לדרוש מהפרט הזה להכיר באחריותו. כשאשה הרה שותה באופן שגרתי אלכוהול (ואני לא מדברת על דברים שהם עוד בגדר סביר, כמו כוסית פעם בשבוע), למרות שידוע לה ששתייה רבה של אלכוהול בהריון עלולה לגרום לנזקים לעובר, ובכלל זה פגיעה בכישוריו השכליים והחושיים, הרי שאין סיבה שהחברה לא תגן על זכויותיו של אותו עובר. מישהו צריך להגן על זכויותיו, לא? והאדם המובן מאליו להגן עליהן - אמא שלו - מסתבר שלא ממש עוסקת בזה... ואני די בטוחה, שהמדרון החלקלק הזה לא היה מעניין אותך אם את היית נולדת עם פגם מוחי בעקבות רשלנות של אמא שלך בזמן ההריון. את בהחלט היית מצפה ממנה להכיר באחריותה על רשלנותה. כל עוד תראי רק את זכויותיה של האם, ולא את זכויותיו של הילד, הראייה שלך תישאר מעוותת. הריון אינו רק שאלה של זכויות האם על גופה, אלא גם שאלה של זכויותיו של אדם (או אדם פוטנציאלי) חסר אונים. לעובר יש זכויות, וחלקן אפילו באות לפני זכותה של האם לעשות מה שרק מתחשק לה.
מה את חושבת על מקרה
של זוג שיש לו בעייה גנטית כלשהיא, ויודע שיש לילד סיכוי X להיוולד חולה? או אשה בגיל מבוגר שבו עולה הסיכוי למומים מולדים? אני שואלת מתוך עניין ולא כפרובוקציה. אני מסכימה אתך בנושא האחריות לחלוטין לגבי אלכוהול,סמים וכדו´ אבל אין לי תשובה לעצמי אם אני צועדת צעד אחד קדימה ושואלת את השאלות הנ"ל. (אני יודעת שהמקרים לא דומים ואין להשוות וכו´, אבל הדילמה עולה בכל זאת, ומעניינת אותי)
של זוג שיש לו בעייה גנטית כלשהיא, ויודע שיש לילד סיכוי X להיוולד חולה? או אשה בגיל מבוגר שבו עולה הסיכוי למומים מולדים? אני שואלת מתוך עניין ולא כפרובוקציה. אני מסכימה אתך בנושא האחריות לחלוטין לגבי אלכוהול,סמים וכדו´ אבל אין לי תשובה לעצמי אם אני צועדת צעד אחד קדימה ושואלת את השאלות הנ"ל. (אני יודעת שהמקרים לא דומים ואין להשוות וכו´, אבל הדילמה עולה בכל זאת, ומעניינת אותי)
אני חושבת שזו שאלה נורא קשה,
ואני חושבת שכמו הרבה שאלות מוסריות אחרות, גם לה אין תשובות חדות וחלקות. אבל אם ילד כזה היה תובע את הוריו, על זה שהם הביאו אותו לעולם מתוך ידיעה שיש סיכוי גדול שהוא יסבול ממום, יתכן שהייתי תומכת בתביעה שלו - גם אם אני תומכת בזכותם של הורים כאלה להביא ילדים לעולם. למה? כי הורים צריכים ליטול אחריות לתוצאות מעשיהם. ואם הבחירה שלהם היתה לקחת סיכון על חשבון הילד שלהם, הבחירה אולי לגיטימית מוסרית, אבל זה עדיין לא מפחית את האחריות שלהם מהבחירה שהם עשו עבור ילד שלא יכול היה לבחור בעצמו. אני רוצה להדגיש שהדעה שלי בנושא בהחלט לא מוחלטת. אני לא מאמינה שיש תשובות מוחלטות לשאלות מוסריות מהסוג הזה, וגם לי יש דעות שתומכות לכאן ולכאן. מה לעשות, החיים לפעמים מתקילים אותנו עם דברים שאין להם תשובות מוחלטות...
ואני חושבת שכמו הרבה שאלות מוסריות אחרות, גם לה אין תשובות חדות וחלקות. אבל אם ילד כזה היה תובע את הוריו, על זה שהם הביאו אותו לעולם מתוך ידיעה שיש סיכוי גדול שהוא יסבול ממום, יתכן שהייתי תומכת בתביעה שלו - גם אם אני תומכת בזכותם של הורים כאלה להביא ילדים לעולם. למה? כי הורים צריכים ליטול אחריות לתוצאות מעשיהם. ואם הבחירה שלהם היתה לקחת סיכון על חשבון הילד שלהם, הבחירה אולי לגיטימית מוסרית, אבל זה עדיין לא מפחית את האחריות שלהם מהבחירה שהם עשו עבור ילד שלא יכול היה לבחור בעצמו. אני רוצה להדגיש שהדעה שלי בנושא בהחלט לא מוחלטת. אני לא מאמינה שיש תשובות מוחלטות לשאלות מוסריות מהסוג הזה, וגם לי יש דעות שתומכות לכאן ולכאן. מה לעשות, החיים לפעמים מתקילים אותנו עם דברים שאין להם תשובות מוחלטות...
אמא של בנות
New member
שיעור באתיקה ברפואה
מספרים על הרצאה בלימודי רפואה, בנושא אתיקה ברפואה. המרצה שאל את הסטודנטים: "אם הייתם יודעים שהאשה שנבדקה כעת נושאת עובר עם חירשות, הייתם ממליצים לה להפיל או לא?" רוב הסטודנטים ענו בחיוב. אמר המרצה: "מזל טוב, הרגע הרגתם את בטהובן". וכמובן שהורים צריכים לעשות הכל כדי לשמור על העובר שלהם, כמו שהם שומרים על הילד שלהם.
מספרים על הרצאה בלימודי רפואה, בנושא אתיקה ברפואה. המרצה שאל את הסטודנטים: "אם הייתם יודעים שהאשה שנבדקה כעת נושאת עובר עם חירשות, הייתם ממליצים לה להפיל או לא?" רוב הסטודנטים ענו בחיוב. אמר המרצה: "מזל טוב, הרגע הרגתם את בטהובן". וכמובן שהורים צריכים לעשות הכל כדי לשמור על העובר שלהם, כמו שהם שומרים על הילד שלהם.
עם כל הכבוד לבטהובן
זה לא ממש רלוונטי. אנשים עושים את השיקול שלהם, ולא דוגמאות כמו בטהובן הן ההוכחה ששיקול זה או אחר הוא רע או טוב. לאבא שלי יש מחלת עיניים מאד חמורה, שגורמת לו כרגע להיות כמעט עיוור, ובעתיד אפילו אולי עיוור לגמרי. לי יש גם סיכוי (אם כי קלוש) ללקות גם במחלה (אני באמת צריכה להיבדק מתישהו), וכמעט בטוח שאני נשאית, ושיש סיכוי רב שהילדים הזכרים שלי במיוחד ילקו במחלה. אני לא יודעת מה אני אעשה אם יבואו ויגידו לי שלעובר שלי יש את הגן למחלה, אפילו שהנה אבא שלי ועוד אנשים במשפחתו ואולי אפילו אני (מקווה שלא) הם אנשים נפלאים ומתפקדים וכו´.
זה לא ממש רלוונטי. אנשים עושים את השיקול שלהם, ולא דוגמאות כמו בטהובן הן ההוכחה ששיקול זה או אחר הוא רע או טוב. לאבא שלי יש מחלת עיניים מאד חמורה, שגורמת לו כרגע להיות כמעט עיוור, ובעתיד אפילו אולי עיוור לגמרי. לי יש גם סיכוי (אם כי קלוש) ללקות גם במחלה (אני באמת צריכה להיבדק מתישהו), וכמעט בטוח שאני נשאית, ושיש סיכוי רב שהילדים הזכרים שלי במיוחד ילקו במחלה. אני לא יודעת מה אני אעשה אם יבואו ויגידו לי שלעובר שלי יש את הגן למחלה, אפילו שהנה אבא שלי ועוד אנשים במשפחתו ואולי אפילו אני (מקווה שלא) הם אנשים נפלאים ומתפקדים וכו´.
האם את מצטערת שנולדת?-כולל הגן?
האם אבא שלך מצטער שהוא נולד או שהיה מעדיף שלא להיוולד ושלא לחוות את החיים, אלה שהיו לו ואלה שישנם כרגע? מתישהו צפיתי בסרט על אנשים שפיתחו מומים קשים ביותר (גנטיים). כל אחד מהם אמר שהוא רוצה בחייו, יש לו/לה שמחת חיים ורצון לחיות ואילו היתה ניתנת לו הבחירה - היה בוחר להיוולד כפי שהוא. יותר מזה, הם נשאלו אם במידה ויוודע להם שעוברם נושא פגם כמו זה שלהם, כולם ענו שהיו רוצים בילד ומביאים אותו לעולם.
האם אבא שלך מצטער שהוא נולד או שהיה מעדיף שלא להיוולד ושלא לחוות את החיים, אלה שהיו לו ואלה שישנם כרגע? מתישהו צפיתי בסרט על אנשים שפיתחו מומים קשים ביותר (גנטיים). כל אחד מהם אמר שהוא רוצה בחייו, יש לו/לה שמחת חיים ורצון לחיות ואילו היתה ניתנת לו הבחירה - היה בוחר להיוולד כפי שהוא. יותר מזה, הם נשאלו אם במידה ויוודע להם שעוברם נושא פגם כמו זה שלהם, כולם ענו שהיו רוצים בילד ומביאים אותו לעולם.
אם את רוצה לדעת את האמת
לפעמים אני מצטערת שנולדתי, אבל לאו דווקא בגלל הגן הספציפי הזה. אני חושבת שההחלטה להביא ילדים לעולם היא תמיד אגואיסטית כי היא אף פעם לא שואלת, לא יכולה לשאול, אם הילד רוצה להיוולד. גם אם מישהו מביא לעולם ילד כי יש לו הרבה אהבה לתת והוא מרגיש שהילד יצא מזה נשכר, זה עדיין קשור להרגשה של ההורה יותר מאשר להרגשה של הילד הפוטנציאלי. השאלה האם אני, בתור בן אדם קיים, שמחה או מצטערת שנולדתי היא לא רלוונטית בעיניי, כי זה אחרי שנים של קיום בלתי הפיך. כשהמדובר בעובר, נקודת ההשקפה שונה לגמרי.
לפעמים אני מצטערת שנולדתי, אבל לאו דווקא בגלל הגן הספציפי הזה. אני חושבת שההחלטה להביא ילדים לעולם היא תמיד אגואיסטית כי היא אף פעם לא שואלת, לא יכולה לשאול, אם הילד רוצה להיוולד. גם אם מישהו מביא לעולם ילד כי יש לו הרבה אהבה לתת והוא מרגיש שהילד יצא מזה נשכר, זה עדיין קשור להרגשה של ההורה יותר מאשר להרגשה של הילד הפוטנציאלי. השאלה האם אני, בתור בן אדם קיים, שמחה או מצטערת שנולדתי היא לא רלוונטית בעיניי, כי זה אחרי שנים של קיום בלתי הפיך. כשהמדובר בעובר, נקודת ההשקפה שונה לגמרי.
הדוגמה הזו, אני מצטערת לומר, מטופשת
קודם כל, כי בטהובן לא היה חרש מלידה. אבל זה דווקא לא חשוב. מה שחשוב הוא, שבאותה מידה אפשר לומר שכל מי שלא מקפידה להכנס להריון בכל פעם שהיא מקיימת יחסי מין, כל מי שמאונן ומשחית זרעו לשווא, וכולי, מסתכן בהחמצת הגאון הגדול הבא שאולי בדיוק מתפספס בהשפרצה הזו. מילא זה, אבל גם מצווה לקיים יחסי מין מתחילת גיל הפוריות, בהתמדה ובלי אמצעי מניעה, שחס וחלילה לא נאבד ולו גם אחד מהגאונים הפוטנציאליים שאולי חבויים בין הביציות והזרעים שלנו. ולא רק זה, כל מי שלא נותן לילד שלו את מיטב ההזדמנויות ללמוד נגינה, מתמטיקה, שירה, ריצה, קפיצה לגובה ושחמט (בין השאר), אולי מפספס גאון שלא מוצא את דרכו להתבטא בדיוק בתחום הנכון. בקיצור, להסתמך על זה שהיה גאון מוזיקלי אחד, שבמקרה היה חירש, כדי לומר שבכל ילד חירש שנימנע מלהוליד נאבד את הבטהובן הבא, זה ממש, אבל ממש, דבילי. כל ילד שלא נולד, שלא נהרה, שלא הגיע אפילו לשלב יחסי המין, הוא פוטנציאל לא ממומש. אז מה? אף אחד לא אמר שצריך לממש את כל הפוטנציאל הרבייתי של כל העולם. ואגב, ההסתברות לזה שהילד הזה היה "סתם" ילד חירש שגדל לחיות חיים קשים בקרב האוכלוסיה השומעת גבוהה בשיעור שקרוב למאה אחוזים לעומת ההסתברות שהילד הזה היה בטהובן. אני באמת לא חושבת שצריך להביא לעולם הזה מיליוני ילדים שיסבלו ממומים, רק מתוך החשש לפספס בתוכם עוד גאון פוטנציאלי אחד.
קודם כל, כי בטהובן לא היה חרש מלידה. אבל זה דווקא לא חשוב. מה שחשוב הוא, שבאותה מידה אפשר לומר שכל מי שלא מקפידה להכנס להריון בכל פעם שהיא מקיימת יחסי מין, כל מי שמאונן ומשחית זרעו לשווא, וכולי, מסתכן בהחמצת הגאון הגדול הבא שאולי בדיוק מתפספס בהשפרצה הזו. מילא זה, אבל גם מצווה לקיים יחסי מין מתחילת גיל הפוריות, בהתמדה ובלי אמצעי מניעה, שחס וחלילה לא נאבד ולו גם אחד מהגאונים הפוטנציאליים שאולי חבויים בין הביציות והזרעים שלנו. ולא רק זה, כל מי שלא נותן לילד שלו את מיטב ההזדמנויות ללמוד נגינה, מתמטיקה, שירה, ריצה, קפיצה לגובה ושחמט (בין השאר), אולי מפספס גאון שלא מוצא את דרכו להתבטא בדיוק בתחום הנכון. בקיצור, להסתמך על זה שהיה גאון מוזיקלי אחד, שבמקרה היה חירש, כדי לומר שבכל ילד חירש שנימנע מלהוליד נאבד את הבטהובן הבא, זה ממש, אבל ממש, דבילי. כל ילד שלא נולד, שלא נהרה, שלא הגיע אפילו לשלב יחסי המין, הוא פוטנציאל לא ממומש. אז מה? אף אחד לא אמר שצריך לממש את כל הפוטנציאל הרבייתי של כל העולם. ואגב, ההסתברות לזה שהילד הזה היה "סתם" ילד חירש שגדל לחיות חיים קשים בקרב האוכלוסיה השומעת גבוהה בשיעור שקרוב למאה אחוזים לעומת ההסתברות שהילד הזה היה בטהובן. אני באמת לא חושבת שצריך להביא לעולם הזה מיליוני ילדים שיסבלו ממומים, רק מתוך החשש לפספס בתוכם עוד גאון פוטנציאלי אחד.
לאף אחד אין הזכות להמליץ!
עצם השאלה מקוממת! איזו זכות יש למישהו, כולל דוקטורים, פרופסורים ושאר מלומדים או להבדיל בני משפחה מודאגים, להמליץ לאשה לבצע הפלה? מזה פה? בחירה של קורס להשלמת שעות לימוד? אשה אמורה וחייבת להחליט עבור הילד קודם לכל. ואם נשאל את הילד, יש לשער שהוא יבחר בחיים. עצם העובדה שאיננו יכולים לדעת(!!!) מה יקרה בעתידו של הילד, וכל יכולתנו היא בהעלאת חזיונות הזויים ובדרך כלל בדויים, כבר מורידה מעל הפרק את זכותנו להחליט עבור הילד הזה. מאות מקרים מדווחים, בהם נולד ילד פגוע (דאון) והוריו קבלו המלצה חד-משמעית מהצוות הרפואי להעבירו למוסד "ולא להרוס לעצמם את החיים ואת המשפחה" והם על אף זאת לקחו את הילד ומגדלים אותו ושמחים בכל יום. גם הורים מאמצים קיימים, שלוקחים בכוונה תחילה ילדים פגועים ורואים אך בפועלם. יבורכו!
עצם השאלה מקוממת! איזו זכות יש למישהו, כולל דוקטורים, פרופסורים ושאר מלומדים או להבדיל בני משפחה מודאגים, להמליץ לאשה לבצע הפלה? מזה פה? בחירה של קורס להשלמת שעות לימוד? אשה אמורה וחייבת להחליט עבור הילד קודם לכל. ואם נשאל את הילד, יש לשער שהוא יבחר בחיים. עצם העובדה שאיננו יכולים לדעת(!!!) מה יקרה בעתידו של הילד, וכל יכולתנו היא בהעלאת חזיונות הזויים ובדרך כלל בדויים, כבר מורידה מעל הפרק את זכותנו להחליט עבור הילד הזה. מאות מקרים מדווחים, בהם נולד ילד פגוע (דאון) והוריו קבלו המלצה חד-משמעית מהצוות הרפואי להעבירו למוסד "ולא להרוס לעצמם את החיים ואת המשפחה" והם על אף זאת לקחו את הילד ומגדלים אותו ושמחים בכל יום. גם הורים מאמצים קיימים, שלוקחים בכוונה תחילה ילדים פגועים ורואים אך בפועלם. יבורכו!
נוטה להסכים, אבל...
מה עושים במקרים הקיצוניים? כאשר עובר (או פג) סובל ממום שמשמעותו חיים כ"צמח" ללא תפקוד כלשהו, ללא התפתחות מנטלית כלשהיא, ללא תקשורת כלשהיא. האם גם במקרים כאלה תשובתך חד משמעית? (מנקודת ראות ההורים, והרופאים) האם החיים הם תמיד ערך עליון, אפילו אם אין בהם כמעט אף אלמנט מאלה המייחדים בעינינו את ה"אנושיות"?
מה עושים במקרים הקיצוניים? כאשר עובר (או פג) סובל ממום שמשמעותו חיים כ"צמח" ללא תפקוד כלשהו, ללא התפתחות מנטלית כלשהיא, ללא תקשורת כלשהיא. האם גם במקרים כאלה תשובתך חד משמעית? (מנקודת ראות ההורים, והרופאים) האם החיים הם תמיד ערך עליון, אפילו אם אין בהם כמעט אף אלמנט מאלה המייחדים בעינינו את ה"אנושיות"?
סיפור על המלצה
באחד מהריונתיה של רעיתי משום מה החליטה לבצע בדיקה של חלבון עוברי. יום למחרת נקראה בדחיפות לבית החולים לבצע בדיקה נוספת שכן משהו לא בסדר. אשתי בצעה את הבדיקה ולמחרת זומנה למחלקה ליעוץ גנטי לשיחה בה נאמר לה כי אחד הפרמטרים אינו תקין ויתכן כי העובר מת. בוצע אולטרהסאונד בו נראה כי העובר חי. ראש המחלקה אמר לאשתי כי יתכן ולעובר יש אחת מכמה מחלות אשר הקלה שבינהן הינה מונגולואידיות. אשתי נשלחה לביצוע מי שפיר אשר נשלחו למספר מעבדות בארץ ובעולם. לאחר כשבועיים נקראנו אני ורעיתי לשיחה אצל מנהל המחלקה בה הומלץ לנו חד משמעית לבצע הפלה מפני שהעובר סובל מפיגור עמוק. חמי ואני שהננו בעלי השכלה רפואית התחלנו לשאול שאלות והתברר כי מדובר בבדיקה חדשה וכל הילדים שהיו להם תוצאות כאלו הופלו חוץ מ9 מקרים בעולם ואין סטיסטיקה ברורה כמה מקרים יש של false positive (לא יודע איך אומרים זאת בעברית) . מכיוון שביליתי כמה שעות טובות בספריה הרפואית בקריאת חומר על הנושא הצעתי לראש המחלקה מנגנון שמעלה אפשרות לתוצאה שגויה אך נדחיתי בביטול כשההמלצה הינה חד משמעית להפיל. מכיוון שאנו דתיים לא בצענו את ההפלה. כאשר נולד בנינו הוא נלקח מידית לבדיקות (ההריון סומן וחיכו לו) במשך שבוע הקיזו את דמו ודמינו הוא שוחרר רק בבוקרו של יום ברית המילה בתור ילד נורמאלי. לדעתי לא רק שאינו מפגר אלא הינו המוכשר והערמומי מבין כל ילדינו המוגדרים מחוננים.
באחד מהריונתיה של רעיתי משום מה החליטה לבצע בדיקה של חלבון עוברי. יום למחרת נקראה בדחיפות לבית החולים לבצע בדיקה נוספת שכן משהו לא בסדר. אשתי בצעה את הבדיקה ולמחרת זומנה למחלקה ליעוץ גנטי לשיחה בה נאמר לה כי אחד הפרמטרים אינו תקין ויתכן כי העובר מת. בוצע אולטרהסאונד בו נראה כי העובר חי. ראש המחלקה אמר לאשתי כי יתכן ולעובר יש אחת מכמה מחלות אשר הקלה שבינהן הינה מונגולואידיות. אשתי נשלחה לביצוע מי שפיר אשר נשלחו למספר מעבדות בארץ ובעולם. לאחר כשבועיים נקראנו אני ורעיתי לשיחה אצל מנהל המחלקה בה הומלץ לנו חד משמעית לבצע הפלה מפני שהעובר סובל מפיגור עמוק. חמי ואני שהננו בעלי השכלה רפואית התחלנו לשאול שאלות והתברר כי מדובר בבדיקה חדשה וכל הילדים שהיו להם תוצאות כאלו הופלו חוץ מ9 מקרים בעולם ואין סטיסטיקה ברורה כמה מקרים יש של false positive (לא יודע איך אומרים זאת בעברית) . מכיוון שביליתי כמה שעות טובות בספריה הרפואית בקריאת חומר על הנושא הצעתי לראש המחלקה מנגנון שמעלה אפשרות לתוצאה שגויה אך נדחיתי בביטול כשההמלצה הינה חד משמעית להפיל. מכיוון שאנו דתיים לא בצענו את ההפלה. כאשר נולד בנינו הוא נלקח מידית לבדיקות (ההריון סומן וחיכו לו) במשך שבוע הקיזו את דמו ודמינו הוא שוחרר רק בבוקרו של יום ברית המילה בתור ילד נורמאלי. לדעתי לא רק שאינו מפגר אלא הינו המוכשר והערמומי מבין כל ילדינו המוגדרים מחוננים.
גם לאמא שלי המליצו להפיל
את אחי, מ.ה. "כי הוא יהיה מפגר גמור" ולואי על כל המפגרים, להיות ברמה השכלית שלו,והלואי עלי להיות ברמה שלו. יש לנשים היום אשליה שהיות וניתן לבצע הרבה בדיקות בהריון, הן מובטחות מילד פגום. וזה לא כך. יש מספיק ארועים שיכולים לקרות במהלך הלידה ולאחריה שיכולים לפגום בתינוק. מי יתן ואף אחת לא תצטרך להתמודד עם הבעיה הזו.
את אחי, מ.ה. "כי הוא יהיה מפגר גמור" ולואי על כל המפגרים, להיות ברמה השכלית שלו,והלואי עלי להיות ברמה שלו. יש לנשים היום אשליה שהיות וניתן לבצע הרבה בדיקות בהריון, הן מובטחות מילד פגום. וזה לא כך. יש מספיק ארועים שיכולים לקרות במהלך הלידה ולאחריה שיכולים לפגום בתינוק. מי יתן ואף אחת לא תצטרך להתמודד עם הבעיה הזו.
למה לאף אחד אין את הזכות להמליץ???
לאף אחד אין את הזכות להחליט בשביל האשה, זה נכון. אבל להמליץ??? להגיד לה את דעתך? להסביר לה את הקשיים והבעיות? למה לא? מה יש, אשה היא יצור רפה מוחין וחסר יכולת להחליט, שברגע שמישהו ממליץ לה משהו, זהו, נגמר שיקול הדעת שלה? לכל רופא, מתוקף תפקידו, יש הזכות להמליץ להורים לבצע הפלה אם בעובר יש מום קשה. ילדים חולי תסמונת דאון (אם לקחת את דוגמתך הקודמת), פרט לפיגור, סובלים ממספר גדול של מחלות, ובכלל זה מחלות לב, אלצהיימר בגיל צעיר, ושלל הפרעות בכל מערכת אפשרית בגוף. למה להוליד ילד שיצטרך לחיות עם כל זה, ובסוף למות בסבל בגיל צעיר, במקום להוליד ילד בריא? נכון, אחרי שהילד כבר נולד, ואחרי שכבר התקשרו אליו, הורים לא היו מוותרים עליו. אבל זה נכון לגבי כל ילד שהוא. אבל לפני שהילד נולד הוא רק בגדר פוטנציאל. פוטנציאל לאהבה, פוטנציאל לקשר. ואותו פוטנציאל יהיה קיים גם עבור עובר אפשרי אחר שייהרה מביצית אחרת וזרע אחר כמה חודשים מאוחר יותר. אז אני לא אומרת שצריך, בהכרח, להפיל עוברים עם מומים. אני רק אומרת שהטיעון הספציפי שלך לא תקף. אחרי שהילד נולד ונוצרים הקשרים בינו לבין משפחתו, המשפחה לא היתה מוותרת עליו. אבל לפני - הוא רק בגדר פוטנציאל, ואף אחד לא צריך להרגיש מחוייב בגלל פוטנציאל. כי אם אני ארגיש מחוייבת בגלל פוטנציאל, אני גם אתענה על כל הביציות שנתתי להן להשטף מהגוף שלי בכל חודש שלא טרחתי להכנס להריון מתחילת הפוריות שלי ועד היום. כי מי יודע - הרי כל אחת ואחת מאלו היתה יכולה להיות ילד שאני אוהב מאד, ארצה מאד, ואם היו שואלים אותי, הייתי אומרת שלעולם לא הייתי מוותרת עליו, לא? ואגב, אם יש דבר שמתועב בעיני, זה הנטייה הזו לשכנע הורים להשאיר ילדים עם מומים כחבילה שאין חפץ בה. הילד כבר נולד. הוא קיים. הוא חי. יש לו צרכים. יש לו רגשות. איך אפשר להתייחס אליו כאל חפץ מיותר? איך אפשר להשליך ככה ילד יוצא חלציך? איך אפשר ככה לשמוט אחריות על אדם קטן שאתה אחראי להבאתו לעולם?
לאף אחד אין את הזכות להחליט בשביל האשה, זה נכון. אבל להמליץ??? להגיד לה את דעתך? להסביר לה את הקשיים והבעיות? למה לא? מה יש, אשה היא יצור רפה מוחין וחסר יכולת להחליט, שברגע שמישהו ממליץ לה משהו, זהו, נגמר שיקול הדעת שלה? לכל רופא, מתוקף תפקידו, יש הזכות להמליץ להורים לבצע הפלה אם בעובר יש מום קשה. ילדים חולי תסמונת דאון (אם לקחת את דוגמתך הקודמת), פרט לפיגור, סובלים ממספר גדול של מחלות, ובכלל זה מחלות לב, אלצהיימר בגיל צעיר, ושלל הפרעות בכל מערכת אפשרית בגוף. למה להוליד ילד שיצטרך לחיות עם כל זה, ובסוף למות בסבל בגיל צעיר, במקום להוליד ילד בריא? נכון, אחרי שהילד כבר נולד, ואחרי שכבר התקשרו אליו, הורים לא היו מוותרים עליו. אבל זה נכון לגבי כל ילד שהוא. אבל לפני שהילד נולד הוא רק בגדר פוטנציאל. פוטנציאל לאהבה, פוטנציאל לקשר. ואותו פוטנציאל יהיה קיים גם עבור עובר אפשרי אחר שייהרה מביצית אחרת וזרע אחר כמה חודשים מאוחר יותר. אז אני לא אומרת שצריך, בהכרח, להפיל עוברים עם מומים. אני רק אומרת שהטיעון הספציפי שלך לא תקף. אחרי שהילד נולד ונוצרים הקשרים בינו לבין משפחתו, המשפחה לא היתה מוותרת עליו. אבל לפני - הוא רק בגדר פוטנציאל, ואף אחד לא צריך להרגיש מחוייב בגלל פוטנציאל. כי אם אני ארגיש מחוייבת בגלל פוטנציאל, אני גם אתענה על כל הביציות שנתתי להן להשטף מהגוף שלי בכל חודש שלא טרחתי להכנס להריון מתחילת הפוריות שלי ועד היום. כי מי יודע - הרי כל אחת ואחת מאלו היתה יכולה להיות ילד שאני אוהב מאד, ארצה מאד, ואם היו שואלים אותי, הייתי אומרת שלעולם לא הייתי מוותרת עליו, לא? ואגב, אם יש דבר שמתועב בעיני, זה הנטייה הזו לשכנע הורים להשאיר ילדים עם מומים כחבילה שאין חפץ בה. הילד כבר נולד. הוא קיים. הוא חי. יש לו צרכים. יש לו רגשות. איך אפשר להתייחס אליו כאל חפץ מיותר? איך אפשר להשליך ככה ילד יוצא חלציך? איך אפשר ככה לשמוט אחריות על אדם קטן שאתה אחראי להבאתו לעולם?
לרופא יש חובה למסור אינפורמציה.
אני לא חושב שצריכה להיות לו זכות להמליץ פרט למקרה שהאם ביקשה המלצה. אפשר למסור לאישה את העובדות בלי להמליץ לה מה לעשות. רופא מתוקף תפקידו צריך לדווח להורים אם יש לעובר מום קשה ,והוא גם צריך למסור להורים את ההשלכות הצפויות של הפלה ושל אי עשיית הפלה. הרופא לא צריך להמליץ להם מה לעשות פרט למקרה שהאמא ביקשה ממנו המלצה.
אני לא חושב שצריכה להיות לו זכות להמליץ פרט למקרה שהאם ביקשה המלצה. אפשר למסור לאישה את העובדות בלי להמליץ לה מה לעשות. רופא מתוקף תפקידו צריך לדווח להורים אם יש לעובר מום קשה ,והוא גם צריך למסור להורים את ההשלכות הצפויות של הפלה ושל אי עשיית הפלה. הרופא לא צריך להמליץ להם מה לעשות פרט למקרה שהאמא ביקשה ממנו המלצה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.