קאשי - אל תגידו לי המלא
פזמון: אל תגידו לי זה בא בקלות אני חופר שובר צולל עובר למצוא רק טעות כאן זה לא קל להתאבק על הזכות של ליצור רצון לגמור שום דבר לא מוכן בית א': תגידו עכשיו מתי אני מתחיל להוציא דברים החוצה אני לא רגיל להמתנה - ראש קטן לפני שנה להירדם אנ'לא יכול בלי מסכת הגנה אני כמעט נגנב וכל יום מחדש זה מכה בי לשבור ת'לב של המתח אני לא עוצר מלהמשיך קדימה הוירטואציה נכנסת פנימה, הכל הסתחרר אני קאפייריביה *מה? קאשי מה עם השירים? אתה עדיין עובד לא נגמרות לך המילים?* צודק אני צועק אמא וגם אבא למה לא חינכתם ת'ילד רק לסבבה שבעת אלפיים עצבים מהחום אל הלב ואחר כך למוח מתגלגלים, אךךך כואב אנ'לא נושם ומתפקד בקושי רק לוקח משהו תמיד יושב על הוריד הראשי פזמון: אל תגידו לי זה בא בקלות אני חופר שובר צולל עובר למצוא רק טעות כאן זה לא קל להתאבק על הזכות של ליצור רצון לגמור שום דבר לא מוכן בית ב': המצב יבש, על מחברות אני חורש מקשקש בעטים, משחיט קירות לבנים זו אינפורמציה שחוקה מבפנים זו ריקנות לשמה, זו ראש בעננים אני משתוקק לבמה לא שותק דממה אני מוחק עם רצון כזה לצאת החוצה לנתק ת'שקע שמחבר אותי למעגל של אנשים שאין רקע מסתובבים על גלגל ומחכים לרגע קל רגע, לא פותח ת'פה מה בולע מקדמה מחפש נחמה בתנומה דיי לבטלנות של אומנות פנימית דיי לבטלנות תמידית של נפש יצירתית אךך הימים האלה, משובשים כאלה מלא בדחף ליצירה אך היצר בכלא דוחף עוד טקסט למגירה שלא ניראה לי פלא סגור כמו גולם לקליפה לא אשתחרר במילא