בואי נשחק את המשחק שלך
אני די בטוח שמנהלי הפורום ימחקו את ההודעה הזו. קופי פייסט איננו כוס התה שלהם והוא עדיין נחשב להצפה. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- דרום חוקר, הבאת מספר דוגמאות אשר כל אחת ראויה, לענ"ד , לדיון נפרד בפני עצמה. אני אתייחס בקצרה לשתי הדוגמאות הראשונות (ואמליץ לך לעיין בספרו של פרופ' י"ד גילת 'פרקים בהשתלשלות ההלכה'). א. ק"ש - אצל האמוראים עדיין קיימת מחלוקת אי הוי מדרבנן או מדאורייתא, כך שמחלוקות בפרטיה הגיוניות, לפחות לפי שיטה אחת, ואולי גם לפי השיטה השניה (וראה בסעיף הבא). ב. מלאכות שבת - גילת טוען (תוך גיבויים רבים בספרות חז"ל) שהסטאנדרטיזציה של שיעורים במצוות הינה יצירה יחסית מאוחרת, וקדם לה קיום של המצוות לפי שיעור 'ענייני'. למשל, קיימות מצוות שזמנן בלילה מעת החשיכה, אך הקביעה מהו בדיוק זמן הלילה מאוחרת והיא פרי שלי נסיון לקבוע גדרים קבועים, 'מתמטיים', במקום הגדר הטבעי המסור לכאורה לכל אדם (עד שבימינו יהודים חלוקים ביניהם מהו זמן צאה"כ: זמן הגאונים, ר"ת או אולי החזו"א - ואת אף אחד לא ממש מעניין מתי יש שלושה כוכבים). כנ"ל לגבי הסטנדרטיזציה של מלאכות שבת - גילת טוען שהיא תוצאה של תהליך מאוחר שבא דוקא למעט במלאכות האסורות, להעמידן על סל מלאכות סגור ולכמת את שיעורן - בעוד שבעבר נהגו ביתר זהירות ונמנעו ממלאכות רבות נוספות וללא שיעור ברור. ר"ל, בתקופה קדומה אנשים נמנעו מכל מה שנראה כמלאכה - באו חז"ל והעמידום על ל"ט ותולדותיהן דווקא. טענות דומות הוא טוען לגבי שיעורי תורה למשל, בהסתמך על הדעה ששיעורין דרבנן, ודלא כמ"ד דהן הלכה למשה מסיני (ובודאי דלא כהרא"ש שמצריך לסבור שכל שיעורי המצוות הן מסיני - שהרי אחרת לכאורה יש לומר שעד חז"ל לא קיימו את המצוות כשיעורן). ממללא --------------------------------------------------------------------------