צופית היחידה1
New member
בקר טוב
אלה הדברים שכתבתי הבקר אני גרה על הר שעליו גרים יהודים וערבים בקרבה גדולה (פיזית) אחד לשני. כשהגעתי לכאן הייתי מאוד ימנית. רציתי מאוד שהערבים יעופו מכאן... במשך הזמן התקדמתי בלימוד רוחני בכל מיני מסגרות וזה גרם לי להיות סובלנית יותר ומקבלת את האחר. מילים כמו חסד חמלה אהבה התחילו להיות מובנות לי , וכל הבנה של עולמות הרוח, הסיבה שהנשמות באות לחיים, כל זה הביא אותי לחשיבה אחרת לגמרי. ובהמשך הסדנא של דבורה צביאלי על השלום. אני מסוגלת לראות היום מחבלים בטלויזיה ולהרגיש צער וחמלה . בימים האחרונים הבנתי משהו מאוד מהפכני: ראיתי כתבה על בית ספר יהודי ערבי בירושלים, ופתאום הבנתי שבשביל שלום נצטרך לוותר על כל מה שחשוב לנו עכשיו, נצטרך לוותר על גבורה נצטרך לוותר על צדק. על זיכרון על שלנו, אנחנו .על כל קדושת ההסטוריה ושמירת השואה כמקבעת אותנו בדעות שלנו. נצטרך להסתכל קדימה ולא אחורה לוותר על החשבון ההסטורי.... פשוט להבין שיש כאן בני אדם שכולם רוצים לחיות, כולם רוצים שקט ואושר ולהמנע מסבל. כל אחד מאמין בדרך אחרת וזה ייקח עוד הרבה זמן עד שכולם יבינו את כל זה. בינתיים אני מתחייבת להתחיל בסביבה הקרובה שלי. לוותר על ביקורת, לוותר על צדק להיות בהבנה וחמלה לסובבים אותי. כשהשכן שלי מרעיש כי הוא בונה בית, לזכור שגם אני בניתי והפרעתי לשכנים. כשחמותי מעצבנת אותי לסלוח ולהניח לעניין... וכשיש חתונה בכפר השכן והרעש מחריש אזניים, לחשוב על השמחה שלהם ולשמוח איתם....
אלה הדברים שכתבתי הבקר אני גרה על הר שעליו גרים יהודים וערבים בקרבה גדולה (פיזית) אחד לשני. כשהגעתי לכאן הייתי מאוד ימנית. רציתי מאוד שהערבים יעופו מכאן... במשך הזמן התקדמתי בלימוד רוחני בכל מיני מסגרות וזה גרם לי להיות סובלנית יותר ומקבלת את האחר. מילים כמו חסד חמלה אהבה התחילו להיות מובנות לי , וכל הבנה של עולמות הרוח, הסיבה שהנשמות באות לחיים, כל זה הביא אותי לחשיבה אחרת לגמרי. ובהמשך הסדנא של דבורה צביאלי על השלום. אני מסוגלת לראות היום מחבלים בטלויזיה ולהרגיש צער וחמלה . בימים האחרונים הבנתי משהו מאוד מהפכני: ראיתי כתבה על בית ספר יהודי ערבי בירושלים, ופתאום הבנתי שבשביל שלום נצטרך לוותר על כל מה שחשוב לנו עכשיו, נצטרך לוותר על גבורה נצטרך לוותר על צדק. על זיכרון על שלנו, אנחנו .על כל קדושת ההסטוריה ושמירת השואה כמקבעת אותנו בדעות שלנו. נצטרך להסתכל קדימה ולא אחורה לוותר על החשבון ההסטורי.... פשוט להבין שיש כאן בני אדם שכולם רוצים לחיות, כולם רוצים שקט ואושר ולהמנע מסבל. כל אחד מאמין בדרך אחרת וזה ייקח עוד הרבה זמן עד שכולם יבינו את כל זה. בינתיים אני מתחייבת להתחיל בסביבה הקרובה שלי. לוותר על ביקורת, לוותר על צדק להיות בהבנה וחמלה לסובבים אותי. כשהשכן שלי מרעיש כי הוא בונה בית, לזכור שגם אני בניתי והפרעתי לשכנים. כשחמותי מעצבנת אותי לסלוח ולהניח לעניין... וכשיש חתונה בכפר השכן והרעש מחריש אזניים, לחשוב על השמחה שלהם ולשמוח איתם....
