בקו האש...

[ויקה1222]

כנראה שלא הסברתי טוב

התכוונתי להגיד שגם אם זה המצב, ההריון הוא של שניהם ואין סיבה שאמא שלו תכעס על אישתו. בכל אופן התפקיד שלו הוא להבהיר את זה.

 

[יפה בוקבסקי]

זה ברור לי ולך אבל יכול להיות וזה הרעיון שהעלתי

שלאמא זה נראה כאילו "תפסו" את הבן שלה או משהו בסגנון.

אגב, אני לחלוטין מסכימה איתך שהוא בחור חלש שמקריב את אישתו בכדי שהוא לא יצטרך לריב או להגיע לאיזה עימות

 

[שושנה אמסלם]

מדהים

מה שכתבת. גם לאחר שהתייחסה אליה לא יפה, מצאה דרך להשאיר את הכל מאחור ולבוא לעזור ולסייע לחמותה. מצדיעה לאנשים האלה!

 

[רוזי וקיידי]

תראי, אישתו לא קדושה...

גם לה יש אופי לא קל...
היא הגיע לישראל עם הבת שלה מנשיאוים קודמים.
בן דודי התייחס לילדה כאל שלו ודודתי גידלה אותה והייתה לה סבתא ב100 אחוז.
הייתי אז קטנה אבל אני מאמינה שמערכת היחסים המורכבת הייתה "בזכות" שתיהן.
&nbsp
אבל כשהיה צריך, הן תמיד היו שם אחת למען השנייה (גם אם לא בחשק).
&nbsp
עדיין יש התנצחויות והערות לפעמים אבל אני דיי בטוחה שהן נהנות מזה

 

[mykal]

לו אני במקומך--

(כותבת בלשון נקבה, אתה תהפוך ללשונך)
הייתי מזמינה את הורי לבית קפה, ומשוחחת איתם ומסבירה להם--
"את האשה שאיתי אני בחרתי כי היא נהדרת בשבילי, אני אוהב אותה כמו בעל שאוהב את אשתו.
אתם לא יכולים למנוע ממני זאת. האהבה אליה איננה במקום האהבה שלי אליכם,
אני בן, ואוהב את הורי, כשיהיו (לא יודעת אם יש) ילדים זה לאיהיה ע"ח האהבה שלי אליה או אליכם.
כמו שאת אוהבת את אבא ואותי, וכמו שאבא אוהב אותך ואותי--וזה לא מתנגש.
אני לא מבקש מכם לאהוב את אשתי--אבל שתכבדו אותה ותתנהגו כך, שיהיה לה מקום נוח בבית שלכם,
אם לא--אני אקפוץ מפעם לפעם לקצת--לא אחגוג איתכם. כי לא אקרע את היחסים בבית."
תראה מה הם מגיבים, ואם הם בוחרים להמשיך בדרכם, זו בחירה שלהם,
אתה תלך לבקר מפעם לפעם, ואשתך תחכה לך בבית. יהיה לה מהלעשות.
גם אם ילדים--אתה תצא איתם לשעה, אל הוריך--ואשתך תנוח בינתיים.

כן, זה ע"ח שבתות וחגים וארועים--מה לעשות. זו בחירה שלהם,
וכדי שלא תתבאס חייתי כך הרבה שנים---ולא נורא בכלל.
אני מעולם לא הייתי במקום שלא התנהגו באופן סביר.
מקוה ששיחה כזו תשנה קצת. וגם תספר לאשתך שזה מה שאתה עושה,
העובדה שאתה איתה--תרכך גם את עמדתה ומקומה הפגוע.

 

[הדסהש1]

דבר ראשון טוב שאתה מודה לבעיה של הוריך...

יש אפשרות שתלך לבקר או הוריך לבד...עד שירגישו
שהתנהגותם גורמת לאשתך לא לבוא אליהם...תהייה בקשר
טלפוני..ותאמר שבחגים וערבי שבת אנו לא הגיע אם לא
תשנו את היחס לאישתי...גם לחמותי היו טענות לגבי...
בעלי היה הולך לבד לוקח את הילדות...עד ששאלה
מדוע אני לא מגיעה...וההבדל היה עצום...

 

[הייתיאביבקיץ]

טוב לרעייתך שיש לה בן זוג תומך. יש לי שתי הצעות

האחת היא לצמצם את הפגישות של אשתך והוריך. אתה יכול לבקר שם עם הבת, בלי רעייתך.
אם אמא שלך תשאל "למה רותי לא באה?" תענה בקצרה "היא מאד נפגעה בביקור האחרון שלנו פה".

וזה מביא לעצתי השניה -
בכל פעם שאתה חושב שהוריך אינם בסדר - להגיב מיידית ונקודתית. ובלי להיכנס לדיונים.
אם זה רק מתח - אין ברירה. צריך להשלים.
אבל כשאמא שלך מעירה משהו לא נעים - להגיב במקום.
ואפילו לקחת את אמך לחדר אחר, להגיד משהו כמו "את אמרת לה xxxx וזה מאד פוגע. אני לא יכול להישאר כאן ככה". אתה יכול להחליט אם אתם קמים והולכים על העלבון הראשון, או קודם נותנים אזהרה ורק אז הולכים. אבל בכל מקרה - אמא שלך היא קצת כמו ילד שמשיג תשומת לב, אפילו אם היא שלילית. לא מפריע לה נורא אם מתווכחים, להיפך. היא זכתה לביקור של הבן והנכדה, והיא זכתה לערימת קיטורים לקטר אחרכך על כלתה עם החברות... אז אל תתנו את תשומת הלב השלילית הזאת.

 

[ויקה1222]

לדעתי הוא לא מסוגל לעשות את מה שהצעת

לצאת מהבית של ההורים לאחר שהם השמיעו את העלבון התורן (הראשון או השני או העשירי) דורש אומץ ויכולת לעמוד על שלך ולהתרשמותי מדובר פה בבן אדם חלש שמוכן להקריב את איכות החים של אישתו כדי לא להתמודד עם האמא וכדי שיוכל לקבל שקט ושלווה גם אם מדומים.

 

[שושנה אמסלם]

נחמד מאוד שהבעל מגיע להתייעץ בנוגע לאשתו

לצערי אין פתרונות קסם. יש רק לדבר. ואני מבינה שאתה לא אוהב להתעמת, אבל אם אתה לא תדבר עם אמך, אף אחד לא יעשה את זה במקומך. וכיוון שאתה אוהב את אשתך, מציעה לך להתגבר על החשש הזה ולדבר.
מה תגיד?
בדיוק מה שכתבת לנו. שאתה מאוד אוהב את אשתך ואתה מאוד מאושר איתה.
תשאל את אימא שלך, למה? מה קרה שאחרי החתונה התנהגותה השתנתה? ברר איתה את הסיבות מה מפריע לה. אולי זה משהו פשוט שהיא התביישה להגיד. בכל מקרה אם לא יודעים, איך תגשר?
שב עם אימא שלך ותבוא ממקום של לנסות להבין. תדבר איתה בגובה העיניים. אל תזרוק סיסמאות ואל תתעצבן. בנחת וברוגע. זה בדרך כלל מצליח. וזה לא מריבה.
מאחלת לך המון בהצלחה, ותחזור לעדכן.

 

[חובטת שטיחים]

המלצתי - בקר את הוריך לבד מידי פעם באמצע השבוע

ותסביר להם שלצערך אתה לא יכול להגיע אליהם למפגשים משפחתיים/סופ"ש/חגים עם אישתך כי הם לא נוהגים כלפיה בכבוד. חשוב שתדגיש שזאת החלטה משותפת שלכם ולא החלטה שלה.
אתה כן יכול להזמין אותם אליכם ואם גם אז הם מתנהגים לא לעניין, אז גם זה לא.

 

[ויקה1222]

תודה לאל, סוף סוף תגובה שאני מזדהה איתה

 

[ויקה1222]

בניגוד לחלק מהתגובות

שהספקתי לקרא, אני לא מתפעלת בכלל מאישתך ולא חושבת שהיא אדם נפלא וקדוש שמוכנה לספוג למען שלום בית ובגלל שהיא יודעת שאתה לא אוהב מריבות.
אני חושבת שאתה אדם חלש (בכוונה לא מנסה להשתמש במילה חזקה יותר), שרודה באישתו ולא אוהב אותה. אתה רואה שהיא נתונה להצקות והתעללות ויחד עם זאת, אתה מוכן לראות אותה סופגת עלבונות כי אתה לא אוהב מריבות (מה אתה תינוק?) ומכריח אותה לבוא להורים שלך כשאתה יודע שרע לה והיא סובלת (מה זה בדיוק "באה בכח"? אתה גורר אותה?) למה אתה מרשה לזה לקרות? ואחרי שאתה מעביר אותה את מסע היסורים הזה, אתה עוד אומר שאישתך היא כל עולמך? באמת שאני לא מבינה את זה.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

בין הפטיש לסדן

שב עם הוריך לבד, ללא נוכחות אשתך ותסביר להם את המצב.
נסה להגדיר לאופן מפורש מהם הדברים שלא יעשו, ועל מה אתה לא מוכן להבליג ( הצקות לאשתך זה לא משהו שמקובל)
אני מניחה שאמא שלך אוהבת אותך ורוצה אותך בסביבתך. אם תבהיר לה שאתה מגיע עם אשתך, ואם היא תמשיך לעלוב בה תפחיתו את הביקורים למינימום אם בכלל אז סביר שהיא לפחות תנסה להתחשב.
כאשר מתרחש ארוע מעין זה, ואתה נוכח - תענה אתה ותגיד שזה לא מקובל עליך. אל תשאיר את אישתך לבד בקו האש - תהיה יחד איתה (כמובן כשהיא צודקת).

בהצלחה

 

[אורני30]

בדיוק כמו בעלי :/