בקו האש...

Robi030

New member
בקו האש...

האם זה רק נשים כאן...? או שאפשר לעלות שאלה...? מעניין אותי לשמוע את תגובתכן....
 

Robi030

New member
אנסה להסביר בקצרה משהו סבוך של כמה שנים

אני נשוי מזה 4 שנים לאישה מדהימה שהיא באמת כל עולמי.. מעריץ אותה ולא מפסיק לאהוב.. הבעיה היא כמו שבטח ניחשתן- חמותה (אמא שלי)
בהתחלה הן היו מסתדרות נהדר... אחרי החתונה אמא שלי מה שנקרא התהפכה עליה...הרגישה את ההרגשה הידועה "שלקחו לה את הבן" וכל התנהגותה השתנתה..מאוד כאב לי לראות את זה.. כי אישתי מבליגה המון על אמירות לא במקום מצידה ( גם אבא שלי לא חסר לו) היא באמת מנסה להתקרב אליה ו"להעביר את זה" ואני יודע שכל זה בשבילי כי היא יודעת שאני לא אוהב מריבות.. אך למרות כל הניסיונות תמיד יש מתח באוויר ולאחרונה אישתי כבר התחילה לאבד את הסבלנות (והיא מ-אוד סבלנית במצבים כאלה) והתחילה לענות לה.. אומנם בעדינות אבל הפסיקה לשבת בשקט...
מבין אותה מאוד, העניין הוא שעכשיו אימי רואה אותה כאישה רעה שמה פתאום היא עונה לה... הסברתי לה את המצב ואיפה היא היתה לא בסדר ושהרבה זמן אישתי התעלמה אבל מה לעשות היא בנאדם..... המצב כרגע הוא שאישתי באה להוריי בכוח ומחכה ללכת, אימי לא מנסה לשנות את גישתה.. וכואב לי לשמוע את אישתי על כמה רע לה ושהיא כבר לא אוהבת את המשפחה...וכמובן אני באמצע צריך למצוא פתרונות קסם למצב...
אשמח לשמוע את דעות/עצות/ משהו מניסיון... (אם אפשר בצורה אובייקטיבית ונייטרלית ככל הניתן)
 
הסיפור שלך קצת דומה לסיפור שהיה פה אתמול.....


בכל מקרה אם נתעלם מהדמיון, אם אתה מודע לכך שאישתך היא אישה עדינה ותמימה שאימך פוגעת בה בכוונה כל פעם מחדש ואתה עדיין סוחב את אישתך לשם זה עצוב מאוד
 
אני חושבת שאישתך ברת מזל שבן זוגה נוקט עמדה ומנסה לשפר את

המצב.
&nbsp
אני חושבת שמבין כל המעורבים בעניין, מצבך הכי פחות נעים כי אתה פשוט תקוע בין הפטיש לסדן...
אני חושבת שהאפשרות היחידה היא שאתה תנסה לשוחח עם הוריך שוב.
תגיד לאמך שהיא לא בתחרות עם אשתך ושאתה אוהב ותמיד תאהב אותה!
תסביר להם שאם המצב ימשך כך, לא תוכלו עוד להיפגש ושזה יכאב לך מאוד, ואם יש לכם ילדים, אז לא היית רוצה שיגדלו ללא סבא וסבתא.
תגיד להם שאשתך מרגישה לא רצויה ולא נעים בביתם ומאוד היית רוצה שהמצב ישתנה.
&nbsp
אני יודעת שכבר עשית איתם שיחה וזה לא עזר, פשוט אני לא חושבת שיש משהו נוסף. אפש אולי לנסות טיפול לכולכם.
&nbsp
ולסיכום משהו אופטימי:
דודה שלי, אישה מ-א-ו-ד קשה וחכמה.
במשך שנים עשתה חיים מאוד לא קלים לבת זוגתו ואם ילדיו של בן דודי.
לפני כמה שני היא נפלה ושכבה תקופה ארוכה בבית החולים.
בת זוגתו של בנה הגיע כל יום לבית החולים (לפעמים לבד), בישלה,הלכה איתה וממש נהגה בה כאילו היא אמה.
מאז מערכת היחסים בינהן השתנתה 180 מעלות.
תמיד יש סיכוי לשינוי ושיפור, אל תוותר!
 

Robi030

New member
לא הייתי רוצה לחכות עד שאימי תגיע למצב כזה...

מקווה שזה יהיה לפני..
העניין הוא שיש לנו ילדה בת 4 עוד מעט.. ושהולכים לסבא וסבתא.. היא קולטת מה קורה (ילדה מאוד חכמה) היא רואה את השיח בין האמא שלה לסבתא..
ושואלת את אישתי : "אמא למה את כועסת"? ואם זה יימשך ככה גם הילדה תתחיל להתרחק מהסבתא כי היא עושה לא טוב לאמא שלה..
לעשות שיחה עם ההורים .. אני בנאדם מאוד מופנם שלא אוהב להתעמת.. יכול לזרוק לאמא שלי הערות אבל מפחד להיות תקיף מידי שלא תיפגע..
 
אני מבינה אותך ואני ממש לא מאחלת לאמך להגיע לבית חולים.

המטרה הייתה פשוט להראות לך שלפעמים דברים כן משתנים לטובה, בעצם רציתי לתת לך מעט אופטימיות ולא להפך...
&nbsp
אני לא מציעה שתיהיה תקיף איתה, אולי באמת כדאי ללכת לבית קפה עם הוריך, מקום נטראלי ולנהל שיחה רגועה.
תגיד שהילדה קולטת שמשהו לא בסדר והיא מרגישה את המתח ואתה לא רוצה לחשוף אותה לזה.
תגיד שאתה אוהב אותם ואתה ואשתך רוצי םשהם יהיו חלק מהחיים שלכם אבל אתה רוצה שהמצב ישתנה.
&nbsp
אל תגיד להם שהם לא בסדר (גם את זה נכון) תגיד שלדעתך כל הצדדים חולקים באשמה ואתה רוצה לשנות זאת.
&nbsp
אנמי חושבת שבסופו של דבר תצטרך להתעמת איתם ולדעתי עדיף מוקדם כדי שהעניין לא יתפוצץ...
שיהיה בהצלחה!
 

Robi030

New member
ברור לי שהיתה כוונה טובה..נתת לי דווקא רעיון

אנסה לגרום למצב שבו אישתי תצטרך לעזור לה במשהו, אשלח אותה לבד עם הילדה ... לא יודע עד כמה היא תסכים לזה אבל שווה לנסות..
אמא שלי אישה שאוהבת להתגנדר.. ואישתי אלופה בפאנים ואיפור.. אני חושב שבאירוע הקרוב אדע מה לעשות..

תודה לך ולכולן על העזרה.
 
אין בעד מה...אני רק מקווה שאשתך תסכים ושלא יהיה פיצוץ כלשהו

כשיהיו לבד...
&nbsp
אני חושבת שזה עדיין לא צריך להחליף שיחה עם הוריך....
 

ויקה1222

New member
לא מספיק

מה שאישתך עוברת, אתה גם רוצה לשלוח אותה לעזור לאמא שלך? לא ייאמן. זה מבצע כזה, אמא שלך מעליבה אותה ומקבלת איפור, תמורת שני עלבונות ועקיצה יש פן וכן הלאה. וכל זה בגלל שאתה מנסה להמנע מעימות ולא מוכן להיות גבר ולהפסיק את מה שהולך. אם אישתך תשתף פעולה עם התכניות ההזויה הזו, אולי מגיע לה כל מה שהיא מקבלת. יש גבול לחולשה, גם שלך וגם שלה.
 
אתה אמיתי? תשלח אותה לאפר את אמא שלך?

אל תעלה הצעה כזאת.

אתה לא מבין שלהגיד לאמא שלך שאתה שולח את אשתך לאפר אותה - יבהיר לה שאתה חושב שהיא, האמא, לא מתאפרת מספיק טוב? שזה עוד תחום שאשתך "השתלטה" עליך?

בכל אופן - דבר עם אשתך לפני שאתה יוזם תוכניות משונות שכאלה.
שהיא תביע את דעתה לפני שאתה פונה לאמא שלך
 

dana3334

New member
אני לא חושבת שכדאי. ובכלל אני לא מבינה נשים שלוקחות אחריות

על הורים של הבעל, מטפלות בהם, קונות להם מתנות ליום הולדת במקום הבעל וכו'.
זה בעיני בא ממקום שובניסטי. תפקיד האישה לטפל בכל אדם ובכל מחיר, ולא משנה שהם אפילו לא הוריה - היא מטפלת. אני פשוט לא מבינה את זה.
כמובן שצריך להיות נחמדים, מנומסים, לעזור, אבל לא לקחת אחריות במקום הבעל. אלו ההורים שלו, לא שלה.
אם הייתי אישתך הייתי מתמרמרת מרעיון כזה.
אני מאוד מעריכה ומחבבת את רוזי וקידי וכמעט תמיד מסכימה איתה, אבל הפעם חולקת על דעתה (באהבה...). כשקראתי את הסיפור שלה על "הסוף הטוב" - זה היה נראה לי סוף בכלל לא טוב. לא הייתי רוצה להיות במקום האישה ההיא, וללכת כל יום לטפל בחמותי. כנראה שלאישה ההיא לא איכפת, אבל להרבה נשים זה לא מתאים.
יש בזה פרימיטיביות בעיני, מזכיר לי תרבויות שבהן האישה נועדה לטפל ולא משנה במי, והגבר חי את החיים הטובים. לא אוהבת.
 

mykal

New member
מענין מה שכתבת,

לא נראה לי שזה ענין שובניסטי,
זה נראה אולי משהו ילדותי--של לרצות לרצות (הר' במילה השניה היא בפתח)
של הרצון ל'קנות' אהבה, או מקום.
או סתם תמימות. אני רק רוצה לומר מנסיוני שבד"כ זה לא ממלא את הפונקציה שאתה מצפה לה.
לא תהיי יותר מערכת או מכובדת או אהובה בגלל השקעה כזו.
להפך--זה גורם להקטנה והסתכלות על 'המשקיע' הזה כדמות חלשה שאפשר לנצל ולזרוק.
יש לי חברה--שחמיה (פילוסוף ידוע) כשמישהו עשה לו רע, שאל אותו:
"מתי עשיתי לך טובה שאתה מחזיר לי כך?"
&nbsp
 

mykal

New member
רק למשפט אחד שלך,

ואני מצטטת:"לעשות שיחה עם ההורים .. אני בנאדם מאוד מופנם שלא אוהב להתעמת.. יכול לזרוק לאמא שלי הערות אבל מפחד להיות תקיף מידי שלא תיפגע.."
בכונה הדגשתי את החלק הזה,
אף אחת לא הציעה לך להתעמת, הציעו לשוחח/להסביר/לשכנע,
זה לא עימות--אל תאיים, אל תדבר בגסות, אל תחייב,
בגלל זה הצעתי בחוץ בבית קפה, שם הסביבה מחייבת לשמור על גבולות.
אבל--לא לדבר איתם אלא לזרוק הערות--זו התנצחות והרבה יותר מעומת מאשר שיחה רגילה.

זה שתבקש מאשתך שתיפיף את אמא שלך--מרגיש לי לדרוך על יבלות.
היא עכשיו פגועה, מרגישה דחויה--למה שתרצה ללכת אליה ועוד לבד, ועוד כדי לעשות לה ...

ומהנסיון שלי--האמירה הזו של "לא אתעמת"
זה לותר על מעמדה של אשתך, ולשמור את עצמך טפלון ובסדר מול כולם--
ואני אומרת לך---התוצאה היא הפוכה--אתה מפסיד את כולם.
אל תדחה שיחה רצינית ומבהירה להוריך--על כבודה ומקומה של אשתך בביתם.
הם לא צריכים לאהוב אותה אבל מחויבים בכבודה ומעמדה כאשתך,--אגב--בשבילך יותר מבשבילה.
 

Robi030

New member
מדהים

זה בדיוק המשפט שאישתי אמרה לי לא מזמן "תפסיק להיות מחבת טפלון" ...אין לי מושג במטבח אז נזקקתי לפירוש ...
כן זו באמת בעיה שאצטרך לעבוד עליה ולא רק בנושא הזה... בכל מקום אני לא אוהב להתעמת, לא אוהב להפנות אש אליי.. .יש מקרים שזה טוב ומשרת אותי יופי...ויש מקרים שנוכחתי לדעת שלא כל כך...לפעמים אני מעצבן את עצמי, כאילו מחכה שמישהו "יעשה את העבודה השחורה" ...רואה אנשים מתעמתים ומאוד מעריך את האסרטיביות ואת זה שלא דופקים חשבון לסביבה... כנראה שלאור המצב גם אני אמצא את עצמי בין האנשים האלה..

בכל אופן אנחנו שישי אצל הוריי , אגיע עם גישה אחרת ומבטיח לעדכן.
 

mykal

New member
ראשית הרבה הצלחה,

מחבקת ומחזקת אותך על ההחלטה לשנות גישה,
אבל ממליצה--
1)אל תתעמת.
2)אל תעיר להוריך בנוכחות אשתך והילדה. --זה רק יכניס
את אמא שלך--למצב של עימות.
הכי חשוב--בנחת ובאסרטיביות.
3)או שתקרא להלחדר אחר--או שתאמר לה--אנחנו נלך, כי לא נעים לאשתי.
נבוא פעם אחרת---ואז זו הזדמנות לשיחה.

שיהיה לכם טוב. וכל הכבוד לך.
 

dana3334

New member
שים לב שאתה לא אוהב להתעמת, ולכן אישתך נאלצת לספוג עימותים

מצד אימך שוב ושוב.
אתה לא אוהב להפנות אש אליך, ולכן נותן לאישתך לספוג אש שוב ושוב ושוב.
אני באמת לא אומרת אז זה בשביל לבקר אותך, אלא כדי שתבין את המצב הקיים.
בגלל שאתה לא רוצה להתעמת קצת, אישתך סופגת הרבה עימותים והרבה אש.
האם זה נראה לך הוגן?
בפרט שהיא אישה כל כך נחמדה וטובה כפי שתיארת. האם זה מגיע לה? או שמגיע לה שבעלה יסיט ממנה את האש לכיוונו?
 
יכול להיות שאמא שלך "התהפכה" אחרי החתונה כי הבינה שאישתך כבר

היתה בהריון והיא חושבת שאולי נישאת בגלל זה?
 
אמרתי שהיא נכנסה להריון מרוח הקודש?

את שוכחת שאני לא אמא שלו
אני מנסה לחשוה מה גרם לה להתהפך כלשונו.
יכול להיות שהיא חושבת ואני לא מסכימה עם החשיבה הזו שהבן שלה נפל ברשת כלשהי והתחתן כי היה "חייב"

את לא צריכה לכעוס עלי, אני לא אמא שלו
 
למעלה