בקבוק?

zimes

New member
כן - גם לי קשה לומר -

אולי תהיה לי הערכה כשיהיו ליילדים בגיל זה.
 

נעה גל

New member
חצי נחמה

אני מכירה ילד שעד גיל שש באופן קבוע שתה בבוקר מטרנה (מול "הופ"), אמא שלו היתה (ועודנה) הבחורה הכי סובלנית שאני מכירה. בשנה האחרונה הוא החל מעצמו לצמצם את השתייה מהבקבוק ועכשיו הוא מבקש ממש לעיתים רחוקות (והיא נענית תמיד). אחותו בת השלוש הפסיקה מעצמה לשתות מטרנה בבקבוק לפני שנה.
 

אפרתש

New member
לא וכן

או כן ולא. לפי הבנתי, יש שתי בעיות עם שתית הדיסה - 1. עלול להיות מצב שהבקבוק בא כדי לענות על צורך של מציצה או צמא. אבל הוא מביא קצת יותר מדי קלוריות שלא באמת נחוצות. (כלומר - אם הילד זקוק להירגע, עדיף עם מים). (זה נושא רגיש אצלי, העמסת קלוריות על ילדים, כך שאולי אני נזהרת מדי). 2. יכול להיות שיש איזשהו נזק לשיניים, בהזרקת החומר הזה ישר אל תוך השיניים. אני בהחלט מסכימה עם לאה, שלא כדאי לבצע "גמילה כפויה". שינה מחוץ לבית זה מאורע מסעיר גם כך, לא כדאי להלחיץ עם ויתור על הרגל שמלווה אותו (כמעט) כל ימי חייו.
 
גמילה

אני לא רואה שום סיבה ללחץ אם מדובר רק בבקבוק אחד ביום. אישית אני בעד גמילה שבאה מהילד ולא גמילה כפויה. את בני הבכור גמלתי ממוצץ בגיל 3 מיוזמתי ואני יודעת שעשיתי טעות גדולה, התוצאה של הגמילה הלא מוצלחת היתה כסיסת ציפרניים כפיצוי על העדרות המוצץ. האחים שלו נגמלו ביזמתם בסביבות גיל 5 (חבל שצריך לעשות שגיאות על הראשון כדי ללמוד...) לגבי הנופש - הייתי לוקחת איתי את הדיסה, אבל מכינה אותה רק אם יש בקשה מפורשת מהילד ולא ביזמה שלך.
 

כרמית מ.

New member
לגבי בקבוק במקום אחר

אני יודעת מילדי, שהרבה מההרגלים הם מעין "טקסים" שמחוברים למקום. מקום מסוים שמזכיר להם תמיד לעשות משהו. לכן, הייתי נוקטת בגישה של "לא להציע לא לסרב" בנוגע לבקבוק במקום אחר (נופש וביקור אצל אחרים) - ליידע את המבוגרים שהאפשרות קיימת, לשים לו בתיק, אבל לא לשאול אותו. אם ירצה - יבקש. כך, בגיל שנתיים, נגמלו ילדי מהבקבוק. היינו בנופש, וכיוון שארוחת הבוקר היתה מיד אחרי הקימה, לא הצענו בקבוק, והם לא בקשו (התכנון המקורי היה לתת להם, אבל המציאות הנחתה אחרת). גם בחזרה הביתה לא הצענו להם, ורק אחרי כשבועיים הם פתאום נזכרו לבקש, ואז כבר אמרנו להם שאין (כבר באמת חשבנו שאנחנו אחרי), וזה התקבל ללא בעיות.
 
זה בדיוק מה שאני מקווה שיקרה,

אבל הוא ילד כזה שלבטח ידע מה יש בתיק, כי הוא סקרן גדול, ומאוד עצמאי, ובוודאי יבקש לארוז בעצמו את התיק.
 
לא הייתי שואלת

אם לקחת עימו דיסה לבן הדוד מסיבה מאוד פשוטה: לא היה עולה על דעתי כלל לשלוח אוכל כאשר הוא מתארח אצל בבית חבר/משפחה. זאת כמובן בהנחה שהוא יכול לאכול הרבה דברים אחרים שסביר להניח שלמשפחה יש להציע. גם אצלנו יש טקס של ארוחת בוקר. כל בוקר נפתח עם קערת חלב מלאה עד גדותיה בצ'יריוס. זו הדרישה הקבועה כל בוקר! אבל, כשאנו מתארחים אצל הורי או נופשים בבית מלון- הוא אוכל ממגוון האוכל שמוצע לו שם ללא בעיה. נראה לי שעינין הדייסה קשור יותר לטקסיות של ארוחת בוקר בבית. לגבי עצם הגמילה- אם הוא אוכל מגוון רחב של מזונות במרקמים וטקסטורות ורמת מוצקות מגוונים אז אני לא רואה בכלל איזושהי בעיה בבקבוק אחד ליום. לדעתי, מתישהו הוא יחליט לוותר על הבקבוק מעצמו. לא הייתי לוחצת כלל בכיוון של גמילה. הייתי מנסה להציע לקנות כוס/קערה מיוחדת לדיסה של הבוקר, אם הוא יסרב. לקבל את הסירוב.
 
למעלה