בפרשת דרכים

[סוסונית קטנה]

בפרשת דרכים

אז הסיפור שלנו שוב בקצרה: בת 32, בעלי בן 34, מנסים להיכנס להריון כבר שלוש שנים. 3 הזרעות, 7 IVF, וסה״כ 12 שליליים . אני עם רזרבה נמוכה, וכנראה שמעבר לזה- מצב הביציות לא משהו בכלל, לא מגיבה לטיפולים, כרגע אני בעיצומו של הטיפול הכי חזק שהיה לי עד כה- וחוץ מלפתח תגובה אלרגית חריפה למנופור כשהעלו לי את המינון- זה לא הזיז לזקיקים היקרים שלי, והם החליטו להיות באותו גודל גם לאחר שבוע.
בכל מקרה- תרומת ביצית היא נושא שהועלה כבר בעבר, ונראה שכרגע אנחנו קרובים להחלטה הזו יותר מתמיד. והראש שלי אומר ככה:
- מבינה שכדי להיות אמא כנראה זו האופציה הטובה ביותר שעומדת מולי.
- אימוץ מבחינתי גם על הפרק, ואני מרגישה שעם אימוץ הייתי מרגישה יותר טוב, כי הרי זה לא יהיה שלי ולא של בעלי, אבל ברור לי לחלוטין שזה ממש לא פייר כלפיי בעלי, ואני כמובן מאוד רוצה שהוא יהיה האבא.
- מבינה שלפחות ככה אני זו שמגדלת את התינוק 9 חודשים בבטן.

ולמרות כל הדברים שאמרתי, ולמרות שרוב הסיכויים שנצטרך ללכת על זה כי כל הדרכים מובילות לשם- כשאני מול ההחלטה הלב שלי נשבר. מעולם לא חשבתי שלא יהיה לי ילד משלי, ואני לא יודעת איך עושים את ההחלטה הזו ומשלימים עם זה, כי אני לא חושבת שאף פעם אני לא אהיה שלמה עם החלטה כזו ב-100%.

אני ממש אשמח לשמוע איך התמודדתן עם ההחלטה הזו, מנסה למצוא את כל הכוחות כרגע ולהיות חיובית, אבל הראש כבר רץ קדימה...

 

[חיוכי אהבה]

תחושות קשות

על פניו את צעירה,

ניסית סבב על בסיס טבעי? להגיע לביצית שלך?
&nbsp
השם שחוזר פה כל הזמן הוא ד"ר בר חווה? הגעת אליו? אולי כדאי ללכת אליו
לפני שאת מוותרת על הביציות שלך...
&nbsp
חיבוק ובהצלחה
&nbsp

 

[סוסונית קטנה]

נכון

שמעתי את השם הרבה מאוד פעמים פה בפורום, ובכלל.
האמת שזרקתי לאוויר את הרעיון של ללכת לחוות דעת שנייה אצלו, לא יודעת ממה אני מפחדת- אולי מהתשובה שלו, אולי אני פשוט כבר ממש רוצה להתקדם הלאה, נמאס לי להיות תקועה במצב הזה...
אבל זה בהחלט הפיתרון כמובן לפני ויתור סופי על ביצית משלי.... מקווה שאיכשהו הסבב הזה יניב באורח פלא תוצאה חיובית, ולא אצטרך להתלבט מה לעשות לגביי ההמשך...

 

[חיוכי אהבה]

אמן

 

[סוסונית קטנה]

תודה

������������

 

[londi81]

אני קצת יותר מבוגרת ממך

עם טיפה פחות סבבים (5) - אבל גם עם רזרבה יחסית נמוכה לגילי ועם המון כשלונות...
יש טווח די רחב לרזרבה נמוכה - אני יכולה רק להעיד על מצבי האישי. שואבים לי ביציות (גם אם במינונים פסיכיים של הורמונים) אבל בסופו של דבר נותר לי תמיד עובר אחד טוב להחזרה. לפי הרופא שלי, כל עוד זה המצב, אין סיבה לא להיות אופטימיים. יש עובר טוב, ואין סיבה לוותר עליו.
אני החלטתי עם עצמי שאני אתן לעצמי עשרה סבבים לפני שאני אעבור לתרומת ביצית - זו החלטה לגמרי שרירותית, אבל אני זקוקה לה כדי להבין שי שלי תוכנית.
אני במקומך כן הייתי הולכת ל חוות דעת שניה, לרופא שמומחה ברזרבה נמוכה - ומחליטה איתו ביחד כמה ניסיונות כדי לעשות לפני שחושבים על תוכנית ב
בלי שום קשר - לי באופן אישי, למרות שהייתי מאוד שמחה שילדתי תהיה מביציתי (במיוחד בגלל שאני עושה שימוש בזרע תורם), ברור לי שיותר חשוב לי שתהיה לי ילדה - ובצוק העיתים - אני אלך גם על מסלול כזה

 

[סוסונית קטנה]

למה הכוונה ״טווח רחב?״

אני די גבולית, fsh 11.9 אם אני לא טועה, דבר שלגילי נחשב גבוה. גם כמו שכתבתי- כנראה שיש אצלי גם משהו גנטי, האיכות של הביציות לא טובה, אני עוד איכשהו מגיבה טוב לטיפולים אצל הרופא הנוכחי, 8-10 ביציות, שמתוכן 3-4 הפריות, שזה באמת מאוד יפה, אבל כפי שכתבתי- הכל נחל כישלון עד כה, הרופא אומר שכנראה הביציות לא טובות, ולכן הן לא מתפתחות . הוא גם אומר שזה עוד יכול לקרות, הכל עניין של זמן, אבל בכל אופן- צעירה יותר אני לא אהיה, וזה יכול לקרות בטיפול הבא, ויכול להיות עוד 10 שנים. לכן ההתלבטות המאוד קשה שלנו עכשיו...

 

[spirt20]

תחליפי רופא

מעל 5 ביציות זאת תגובה תקינה לחלוטין , מעבר לכך ש3-4 עוברים זה מהמם מושלם ואפילו סופר דופר. השאלה מה איכות העוברים המוחזרים? ואם את צעירה והfsh גבוה יש מצב שיש לך אנדו ויש מצב שיש לך הוזל בחצוצרה וטפולות דבוקות כמו אצלי , ומי עלה על זה אחרי טיפולים כושלים כמו אצלך אבל בגיל 27 ולאחר שכבר הרופא דיבר על תרומת ביצית??? לא אחר מבר חווה, עלה על זה נלחם בזמני על שימור פריון והצלחתי להקפיא 3 עוברים, נגשתי לניתוח שבו נכרתה חצוצרה הופרדו הידבקויות בטפולות והוסר נגע אנדו באזור השלפוחית.. עשיתי הפריה ונקלטתי מ2 ביציות בודדות ועובר אחד קטן... היום היא התחפשה בפורים והיא בת שנתיים. אגב גם ההריון ניצל בעצתו כי הורה לי לקחת קלקסן ואספירין למרות שלא היתה אינדיקציה, מבחינתו כמה כימיים הספיקו ואכן הוא שוב פעם צדק כי היה לי בעית שיליה וילדתי בזירוז חירום בשבוע 38, אלמלא האספירין היא כנראה היתה מתה ברחם כי הראש הפסיק להתפתח. מבינה את החששות שלך אבל לא הייתי ניגשת לתרומת ביצית לפני שניסיתם הכל, ובכלל תחשיבי שהייתי נגשת לתרומה הייתי מבזבזת הון ולא נקלטת כי פשוט היתה בעיה מכנית!! היום אגב אחרי שהשתמשנו בכל העוברים ללא הצלחה כבר בר חווה הודיע לי שעלי לעבור בדיקת חצוצרות כי אנדו נשאר לנצח ולפני שאנחנו עוברים תהליך שאיבה צריך לשלול. אל תוותרי הנתונים שלך טובים את צעירה יש עוברים אין סיבה שלא תקלטי, תבדקי את האופציה הזאת או לפחות תשללי כל בעיה מכנית לפני שאת עושה צעד כזה . שיהיה בהצלחה ושתהיי שלמה בכל דרך שתהפוך אותך לאמא

 

[סוסונית קטנה]

תודה על התשובה

אז ככה- ניסיתי לקבוע תור לבר חווה, נאמר לי שזה שהתור הקרוב הראשון הוא לספטמבר, שאלתי איל אפשרי לזרז את זה, נאמר לי שאפשר לקבוע לרופא אחר שעובד איתו במקביל, וזה רק להתייעצות הראשונית, אבל את כל הפרוטוקול מרכיב בר חוה, ובינתיים לשלוח להם את כל התיק הרפואי ומה שצריך. אבל היא נתנה לי להבין שהוא לא עושה את השאיפות והחזרות... איך זה עובד אצלו בדיוק? כי האמת שזה ממש מבאס שאני לא אראה בכלל את הרופא שאני מטופלת אצלו

 

[londi81]

הכוונה בטווח רחב זה למשל שה FSH שלך

גבוה יחסית לגילך אבל לא נחשב ל FSH "בעייתי" מהבחינה הזו שהוא לא מעיד על העדר רזרבה שחלתית או קרוב לזה..
את בעצמך מעידה שהביציות נשאבות ושיש הפריות - גם אם מעטות יחסית... יש נשים עם רזרבה שחלתית נמוכה שלא נשאבות להן ביציות או שיש זקיקים בודדים - וברור שאלו שני מצבים קליניים ששונים מהותיים ממצבך.
מה שאני רוצה להגיד זה שלפחות ברוחו של הרופא שלי אבל גם של רופאים אחרים שמומחים ברזרבה שחלתית - בהחלט יש עם מה לעבוד.
ה FSH שלי גבוה יותר, גם אצלי נשאבות הרבה ביציות, ובסוף נשאר עובר שלא נקלט - אבל יש עם מה לעבוד...
בהצלחה!

 

[טוליתי]

השאלה היא אם ניסית הכול

דווקא למי שיש בעיה של איכות עוברים, תוכניות טיפול עם מינון גבוה של הורמונים יכולות להיות לא מועילות ואף משפיעות לרעה על איכות הביציות.
10 ביציות זה מצוין. חלום רטוב של הרבה מהגולשות כאן.
&nbsp
האם ניסית טיפול טבעי?
האם ניסית הורמונים שונים? תוכניות טיפול מגוונות?
יש רופאים הממהרים לשלוח לתרומת ביצית. אני בעד למצות הכול לפני ששוברים את הכלים.
בצדק כתבו לך לפנות לחוות דעת שנייה. כדאי ללכת לרופאים שאינם ממהרים להפנות לתרומה, כך שאם יעלה נושא התרומה תדעי שכנראה זה הפתרון, ולחילופין, אם רופא יחליט להיאבק על הביציות שלך, תדעי שעשית הכול, והלוואי שזה גם יצליח.

 

[סוסונית קטנה]

היי

כתבתי למעלה- אכן ניסיתי להשיג תור לבר חווה, הבנתי שזה לא ממש אפשרי, התורים ארוכים נורא. בינתיים קבעתי בכל מקרה לאחד הרופאים שעובדים איתו, אשמח אבל אם יש המלצות על עוד מישהו

 

[Cuenquitta]

מסכימה עם קודמותי- חוות דעת שנייה

והייתי שוקלת סבב טבעי. יכולה להעיד מניסיוני האישי- גיל דומה לשלך, רזרבה ככה ככה ובעיקר עוברים לא יפים בivf. אף בטא חיובית בטיפולים. בר חוה זיהה מחיצה שאף רופא לא ראה לפני, הסרנו אותה בהיסטרוסקופיה. לאחריה הריתי עם הבן שלי. מאז עוד 3 הריונות ספונטנים( הפלה, כימי ועכשיו באמצע הריון שאני מקווה שימשיך תקין). בשורה תחתונה- כנראה שהורמונים לא עושים טוב לביציות שלי ושהיתה בעיה נוספת שרק בר חוה פתר.

 

[סוסונית קטנה]

היי

טבעי לגמרי? בלי כלום? זה לא יניב הרי רק ביצית אחת במקרה הטוב, או בכלל לא?

 

[bhsf]

אני מצטרפת לנאמר

אני ממש מבינה את הראש שלך, גם אני הייתי ככה, הכי חשוב לי להיות אמא ואם זה יגיד ללכת בדרכים אחרות אז זה מה שיהיה העיקר לא לחכות שנים סתם. אנחנו דרך אגב בגלל זה התחלנו הליך אימוץ כיוון שיום הגעת המסמכים הראשונים הוא היום הקובע בשאלה כמה סמ כבר ממתינים.
אבל.... גם אני בתור מי שפוטנציאל הזקיקים שלה גם בגיל 27 לא היה יותר מ-5 יכולה להעיד שבקושי הגבתי להורמונים, שהחלפתי כמה רופאים אבל בסוף כשהגעתי לאיתי בר חוה הוא ידע להתאים לי תוכניות טיפול שונות וכל פעם לגוון. אני אישית למשל לא מגיבה בכלל למנופור ומונוגון. כשבתל השומר רצו לחזור לי על השימוש בהם פשוט קמתי והלכתי.
ב"ה בר חוה היה שליח טוב לנו והיום כשאני בניסיון לילד נוסף אני רואה שוב את היצירתיות שלו, כל פרוטוקול לא דומה לאחר, עכשיו למשל אני כמו שהציעו בסבב טבעי, ותקשיבי תוצאות השאיבה היו בדיוק כמו סבב שלם של הורמונים.
בסוף בסוף צריך עובר 1 טוב.
וגם לאיכות ביציות יש לבר חוה כל מיני שיטות, כך שלפני שהייתי הולכת לתרומת ביצית בפירוש הייתי הולכת לחווד אצל מי שרזרבה נמוכה היא תחום המומחיות שלו.
מבינה את החושך שאת נמצאת בו כרגע ושולחת לך חיבוקים והצלחה

 

[סוסונית קטנה]

היי

אשמח אם תוכלי להגיד לי אית ההתנהלות מולו מבוצעת, הבנתי שזה לא ממש מולו, והוא לא זה שעושה בפועל את השאובות וההחזרות. זה באמת ככה?

 

[PAND76]

כמעט עשר שנים מבוגרת ממך ובאותו סרט

הרופא הראשון שטיפל בי, הודיע לי שהוא מוותר עלי אחרי בקושי חצי שנה אצלו ושני טיפולים מסכנים. לעולם לא אשכח, איך שמעתי אותו מדבר ביציאת הפציינטיות שלפני (בחורה ואמה), על האושר הגלום בנכדים. כשאני נכנסתי אליו, לא היה כל זכר לרגישות הזו. הפיל עלי דלי של מי קרח, בלי שהיו עמי לא בעל, לא אימא, לא אחות, לא חברה (ועוד ביום ההולדת שלי). צחק עלי בהתנשאות ("שננסה לחזור אחורה בזמן?"), כשהעזתי למחות. וגם לי הלב נשבר, כשהרופא היקר הנוכחי שלנו, הודיע שהוא מוכן להמשיך לעבוד אתנו כל עוד נרצה, בנשימה אחת עם הצעת התרומה ("תרומה", מי ישמע. מקבלים כסף בשביל זה. זה לא פילנתרופיה).

יש גם משברי אמונה, כשאני תוהה למה חברה אחת שבכלל לא אהבה או רצתה ילדים, קיבלה בגילי שניים. למה אחרת שעשתה פעם הפלה יזומה כאילו זו איזו עקירת שן בינה, הביאה אחר כך שלושה. אלה מחשבות רעות. אבל אני לא צבועה. אני מודה בהן ומכירה בהן. הן באות מקושי נפשי, לא כי אני לא אדם מפרגן מטבעי. אלא כי ב Mind שלי, הגיע תורי ואני לא פחות טובה או ראויה מאחרות, להיות אימא.

לא הייתי מוותרת כל כך מהר, בגיל שלך. וזה למרות הנתונים. מה הייתי מציעה? להירשם לאימוץ בשביל הפסיכולוגיה ולפנות לחוו"ד מומחה פוריות נוסף שמתמחה במקרים כמו שלך, שיגיד מה דעתו. לתרומה יש לך זמן לדעתי. במיוחד בגילך.

 

[PAND76]

ועוד משהו ששכחתי להוסיף

כדי להגיע לתרומה, צריך לעבור תהליך פסיכולוגי מסוים. זה לא רק היגיון, של "ניסינו כבר הכל וזה לא עובד וזו האופציה היחידה". זה מצב נפשי שצריך להיות בו, שבו מרגישים שהמחשבה על תרומה, לא מעבירה צמרמורת. שלא מרגישים בגללה, "מקולקלים". שהיא לא פשרה, אלא עוד דרך לאימהות, שרובה ככולה מתחילה בך. שהיא משהו פעוט וזניח לעומת מה שיבוא אחר כך שהחשיבות שלו הפכה להיות גדולה יותר, מגנים ממשיכים.

אני ובעלי, למרות שהזרע יהיה שלו, עדיין לא במקום הנפשי הזה. לכן אנחנו עוד לא שם.

 

[רויאל בלו79]

רגע רגע רגע....

קודם כל לפני שאת מדברת על תרומת ביצית, ה FSH שלך ממש לא נורא והייתי מנסה ללכת על דיקור וצמחי מרפא שיש איתם הצלחות לא מבוטלות.

בגלל שהמצב שלך הוא לא כזה נוראי (בחיי שחשבתי שהרבה יותר נורא), הייתי הולכת גם על בדיקה מקיפה לזרע. כשאני עשיתי את הטיפול השני, אמר לי הרופא שיש לנו בעיה בזרע ובעיה בביצית כי הביציות שלי יצאו לא בשלות... לא דובים ולא יער. עם מיון היה מעולה.
הייתה לי גם חברה שאמרו לה דברים על הביציות שלא נדע - שהן מנוונות, מגורגרות. בסוף בכלל נודע שלבעלה יש בעיה בכלל ויש להם ילד אחרי שהבעיה טופלה.

לפני שהולכים על תרומת ביצית, מנסים את כל האופציות האחרות. גם כדי לא להיכשל סתם בתרומה... כי אם הזרע לא תקין, הכישלון בתרומה הוא צורב יותר בלב ובכיס... וגם כי תרומה עולה לא מעט כסף.

ומעבר מעבר לכל זה - בין אימוץ לתרומת ביצית, האופציה השניה לוקחת בגדול. לא רק בגלל שהוא או היא ידמו לבעלך ויהיו מזרעו, אלא כי את תגדלי אותו בבטן במשך תשעה חודשים והוא יהיה שלך לגמרי חוץ מהקטע הגנטי.

בהצלחה בכל החלטה.

 

[hatalya]

אני חושבת..

אני חושבת שתרומת ביצית זו אפשרות טובה, העובר גדל אצלך בבטן, תוכלי להרגיש את התנועות וזה הדבר הכי מרגש שיש.. כשאני חשבתי שאולי אגיע לזה, חשבתי שאני אעדיף תרומת ביצית על פני פונדקאית למשל. תחפשי בנות שעשו את זה, אני חושבת שכולן מדברות על חיבור מיידי עם העובר. פעם היה פורום בנושא, לא יודעת אם זה פעיל עכשיו. אופציה נוספת היא כמובן להירשם גם לאימוץ. אימוץ מהארץ זו הצלה הכי גדולה שיכולה להיות, הבעיה היא שבארץ אין הרבה אימוץ, יותר משפחות אומנה. בהצלחה!