בפעם השניה...

[RONEN504]

בפעם השניה...

בס"ד אני לא כ"כ יודע איך להתחיל... אז פשוט אכתוב כמה שיותר לעניין. אז כך יש לי חברה כבר שלושה וחצי חודשים ואני מאוד... אוהב אותה. אנחנו בני 17 וחצי ועולים לכיתה י"ב. בעזרת ה' אנחנו מתכוונים להתחתן בגיל 21... (הלוואי...). ביננו אנחנו שומרים נגיעה, אבל היא לא שומרת (רק לחיצת יד עם אחרים לא יותר) אבל זה לא כ"כ העניין. היא אומרת לי וגם אני יודע שזה כ"כ קשה לה כל הענייו הזה שלשמור נגיעה... אני כזה א-ו-ה-ב אותה... אני כזה מ-פ-ח-ד עליה... אני כזה ד-ו-א-ג לה... היא פשוט כזו יקרה לי שבלעדיה אהיה כזה עצוב... מניסיון {פעם אחת יצא שנפרדנו, ולאחר 5 חודשי חזרנו... (זה די מורכב)} כשאני מדבר איתה על חתונה אז היא באמת רוצה בזה, אבל בכאב רב היא אומרת שאנו לא יודעים מה צופנים לנו החיים והכל יכול לקרות... אבל אני כ"כ יודע שאם באמת רוצים אין דבר שיוכל למנוע זאת ממנו... (כמו נגיעה, וכל דבר אחר...) פשוט ליהיות יחד באש ובמים... אני כזה מוכן לוותר על הרבה ואולי פשוט על ה-כ-ל כדי ליהיות איתה יחד... ושלה יהיה טוב... יש מישהו שיודע על ספר שיוכל לעזור לנו בתור חברים לדעת איך ליהיות יחד בצורה הכי טובה... לנצח... כל ספר פשוט הכל... ??? מה אני אוכל לעשות כדי שתמיד ניהיה יחד...? מה אוכל לעשות בכדי להבטיח זאת שתמיד ניהיה יחד? אני כזה מ-פ-ח-ד שנפרד.........................

 

[tamarhp]

רונן

ענינו לך למטה.. לא צריך שוב.. מספיק להקפיץ את ההודעה. בע"ה יראו את זה בלילה, אז הפורום יחזור לפעילות..

 

[RONEN504]

אוף... זה כזה לא הוגן.......

בס"ד אני מצטער... שאלתי את כל הרבנים בעולם, אבל זה לא זה.... כבר כואב לי הראש מלחשוב.

 

[tamarhp]

אני מבינה...

מה בדיוק הבעיה שלך כרגע? שאתה מפחד ודואג לה? או החתונה? או מה בדיוק? יהיה קצת יותר קל אם תהיה טיפה יותר ספציפי.. וחוצמזה שלפעמים עוזר אפילו אם רק מדברים על זה.. ובכל מקרה - המון הצלחה!

 

[lali37]

אני עם תמר...

מה בדיוק הבעיה שלך כרגע?!

 

[RONEN504]

הבעיה היא...:

בס"ד שלמרות כמה שאני רוצה ליהיות איתה יכול לקרות שלא ניהיה יחד... -וזה יכול לקרות אחרי שנעבור על נגיעה... (הלוואי ואף פעם לא...) ואחרי דבר כזה איך אי פעם אוכל ליהיות עם אחרת... בקשר לנגיעה לי אין בעיה עם זה, אבל לה זה קשה, ואני אמרתי לה שאם וזה יגיעה לכך שבגלל הנגיעה נפרד אז היא תגיד לי ונפסיק... ועכשיו שרבנים אמרו לי שבמקרה כזה צריך להפרד אני כזה לא יודע... אני הבטחתי שאף פעם זה לא יבוא ממני כי אני רק שלה ולתמיד ואוכל להתמודד עם כל מצב ובחיים לא אעזוב אותה... -אנחנו כ"כ שונים ובכל זאת יחד... אנחנו שונים בהכל (אופי, תחביבים...) אבל בכל זאת כ"כ אוהבים... -אני מפחד שאני לא מתרכז בדברים אחרים חשובים בחיים ואולי אני עוד קטן לזה... (כך אומרים הרבנים...) הכל יכל ליהיות כזה פשוט אם רק היא היתה בטוחה כמוני.... זה כזה ה-כ-ל בלי סוף............

 

[lali37]

בני כמה אתם?

 

[RONEN504]

עולים לכיתה י"ב...

בס"ד אני די קטן ביחס לכיתה אני עוד 3 חודשים 17. והיא בת 17 וחמשה חודשים.

 

[lali37]

אז ככה:

אני לא יכולה להגיד לך לעשות את זה כי זה ממש ממש קשה אבל אני חושבת שאולי כדאי שתנסו להפרד, כי בסוף הקשר איתה יכול להוביל אותך לנקודות שאולי לא כדאי לך להגיע אליהם, (למשל שתעבור בגללה על איסור נגיעה) אם השרשור לא היה נמחק היית אפילו יכול לראות שרשור ארוך שקשור בנושא... ובכלל למה אתם צריכים לחכת לגיל 21 בשביל להתחתן?! למה אי אפשר קודם?!

 

[lali37]

ואגב,

אני מתכוונת שתפרדוותחליטו שעוד שנה אתם חוזרים להיות ביחד ומנסים, ואם ילך אז מתחתנים... או משהו כזה...

 

[RONEN504]

אין מצב...

בס"ד ואם אשאר איתה ואבטיח לעצמי וגם אומר לה בברור שעל זה לא עוברים זה יהיה בסדר? אני בחיים לא אעזוב אותה וגם במקרה שהיא תעזוב אותי אהיה שלה עד שתתחתן ורק אז אני אחפש אחרת... (אוף זה יותר מדי קשוח...)

 

[RONEN504]

שנה?!

בס"ד שנה אחת בלעדיה ויש לה מיליון במקומי... אני נקשרתי אליה באמת בגלל אופיה... אבל בנוסף לכול היא הילדה הכי יפה בעולם... ויש לה מיליון שרוצים ליהיות איתה... אבל היא לא כזו שתיהיה עם כל אחד באמת יש בה כזה עומק אולי היא לא שומרת נגיעה כי זה לא מובן לה אבל היא כזו צדיקה ובהרבה יותר ממני.... ובאמת! (לא שאני משהו, אני באמת סתם אחד ששומר נגיעה, כי לי זה חשוב משההיתי כבר בכיתה ז' שעדיין לא הבנתי כלום...) אבל מכל האחרים שהיא תכיר בשנה שלא ניהיה יחד היא תמצא אינסוף שירצו ליהיהות איתה שהם בהרבה מעלי פשוט בהכל... אני באמת כזה כלום לידה כי היא באמת כזו... וכווולם יודעים את זה ומדברים על זה תמיד... (ואני כ"כ מפחד מזה) פשוט יש לי ילדה שכזו התאהבתי בילדה שלי ניראת מושלמת... וזה קשה...

 

[lali37]

תראה,

דבר ראשון, היא מרגישה כלפיך כמו שאתה מרגיש כלפיה?! דבר שני, היא יודעת שזה מה שאתה חושב?! שהיא מושלמת ואתה סתם אחד?!(שאני, אגב, לא מסכימה עם זה...) היא יודעת על הפחד שלך שהיא תעזוב אותך או משהו כזה?! וכמו שתמר אמרה, לא כדאי שתקשר למישהי כ"כ בגיל הזה, יש סיכוי גבוה מאד שעוד יהיו לך בנות אחריה, ולא רק אחת.... וכמובן, איך שכחתי,

ברוכהבא

 

[tamarhp]

לצערי

אני יודעת טוב מאד מה זה כשאוהבים מישהו כל כך, והוא לא אוהב אותך באותה מידה

לכן כמו שללי אמרה - אתדוק אם היא אוהת אותך אותה מידה. אכזבות זה הדבר הכי גרוע שיש (כמעט), אבל עדיף שזה יהיה כמה שיותר מוקדם.

 

[lali37]

וגם היא מרגישה כלפיך אותו דבר

עדין זה לא אומר שזה סופי ואתה תהיה איתה בסופו של דבר, הכל יכול לקרות, וכדאי שתתחיל להכניס לך את זה בראש.... חבל על הלב השבור

בסוף...

 

[שרוך]

תמר את מי את אוהבת

בס"ד הי תמר את לא חיייבת לענות אבל את מי שאת אוהב ? ( הוא מהפורום ?) { זוכרת את ההודעה עם רבקה ( שאלה מכשילה )} שרוך

 

[פקח אני פורקת סחורה]

בהההההה

 

[tamarhp]

חח.. זוכרת את השאלה של רבקה..

עוד לא ענית לי עליה!! קודם תענה לי על השאלה של רבקה, ואת מי א-ת-ה אוהב, ואז אני אענה!! סתם, סתם.. אני לא אוהבת אף אחד.. אם אתה רוצה שאני אסביר לך למה התכוונתי בהודעה למעלה, אני אסביר לך כבר במסר/אימייל/איציק/פלא'/מפגש..

 

[tamarhp]

../images/Emo26.gifרונן../images/Emo36.gif

על רגעים של צער ורגעים של אושר ... עם היוולדו של האדם הפקיד בידיו האלוהים שתי קופסאות מרובעות אפורות ופשוטות מראה. שאל האדם את האלוהים לשם מה שתי הקופסאות? אמר אלוהים לאדם: "בקופסא אחת תניח את כל החוויות הטובות של חייך, את רגעי הנחת והשמחה, את שעות האושר והצחוק, כל דבר שגורם לך עונג, שממלא אותך באהבה תניח בקופסא הראשונה". "ומה אשים בקופסא השניה?" שאל האדם. את כל רגעי הכאב והצער " אמר לו האלוהים. "את כל אותם רגעים של בדידות, את הרגעים שמשאירים בך הרגשה של אי נוחות, תניח בקופסא את המועקה והכאבים, את הבכי והייסורים, את כל החוויות הלא נעימות של חייך". "ואיך אדע להבחין בין הקופסאות? שאל האדם. " שתיהן אפורות ופשוטות". "ברגע שתתחיל למלא אותן בתוכן תדע להבחין ביניהן" הבטיח לו האלוהים. החל האדם את חייו. את כל רגעי השמחה והאושר הניח בקופסא אחת, ובשניה הכניס את רגעי הכאב והצער. במהלך השנים החלה קופסת האושר להשתנות, היא לא הייתה עוד אפורה אלא צבעונית, ועם כל חוויה שמחה נוסף בה עוד צבע ועוד דוגמא עליזה. אך קופסת הצער לא השתנתה מעולם, צבעה נותר אפור רגיל ומשעמם. הגיע יומו של האדם לעמוד בפני בורא עולם. כשהגיע לשערי שמים התבקש האדם להציג בפני האלוהים את קופסאותיו. הרים האדם את קופסת האושר הצבעונית, והנה היא כבדה, אבל משקלה לא הכביד עליו והוא יכול היה לשאת אותה אל לפני כיסא הכבוד ולהניח אותה לרגלי האלוהים. גם קופסת הצער לא הייתה כבדה, משקלה כאילו לא השתנה במשך השנים. פתח אלוהים את קופסת האושר והחל מפזר רגעי שמחה בהיכל. פיזזו רגעי האושר סביב האדם, והזכירו לו כמה מאושרים וטובים היו חייו. שמח האדם בזיכרונותיו החיוביים והודה לאלוהים שגרם לו לאסוף אותם כל חייו. הגיע רגע פתיחת קופסת הצער.. התכווץ האדם במקומו, הוא לא רצה שאלוהים יפזר בהיכל את שעות הכאב של חייו, הוא לא רצה להיזכר בבדידות ובייסורים, במועקה ובכאבים. "פתח את הקופסא" הורה לו האלוהים. פתח האדם את הקופסא והביט לתוכה והנה היא ריקה. בתחתיתה פעור חור גדול. "אני מצטער " אמר האדם לאלוהים. "כנראה פגמתי בקופסא במהלך השנים. יש בה חור ודרכו כנראה ברחו כל רגעי הצער, אין לי שום רגע עצוב להציג בפניך". חייך האלוהים אל האדם. "הקופסא שלך אינה פגומה. ככה נתתי לך אותה - עם החור". האדם לא הבין. "קופסא עם חור? לשם מה?" אמר האלוהים. "לאדם קשה להתנתק מהרגעים של חייו, בין אם אלה רגעים של אושר או רגעים של עצב. מאחר ולא רציתי שתאגור את רגעי הצער, נתתי לך קופסא עם חור שדרכה יכלו רגעי הצער לצאת ולהעלם מחייך. לא רציתי שתישא את משא הכאב לאורך כל החיים, מספיק שחווית את הצער פעם אחת, אינך צריך לשוב לחוות אותו השנית". "אם כך לשם מה בכלל נתת לי את הקופסא?" שאל האדם. "אין האדם יכול להימנע מהזיכרונות", אמר האלוהים, "הזיכרון הוא חלק ממהות האדם. בעוד שאני רוצה שאדם יזכור כל רגע משמח בחייו, אינני רוצה שיזכור בכל פרט ופרט של הכאב - לכן קופסא האושר נועדה לאגור וקופסת הצער נועדה לשחרר את הכאב". אכן - זה מה שראוי לאדם לעשות - לזכור את הרגעים הטובים של החיים, ולשכוח את הרעים - אין טעם להתמקד בכאב - הוא מכביד ומגביל, בעוד האושר והשמחה מצעידים את האדם קדימה ומקלים עליו את החיים.

 

[פקח אני פורקת סחורה]

../images/Emo45.gif