בפעם הראשונה

MeirSegev

New member
בפעם הראשונה

בפעם הראשונה, הייתה הכרה, הבנה, התפכחות.
חייו של אדם אינם ככלום, לקחתי, ודבר לא קרה.
הם לא באים לי בלילות, הם קבורים בשכחה הנעימה.
לעיתים בכלל לא בטוח שכלום קרה,
רק חוסר האמונה שנותר' היא ההוכחה היחידה שנותרה/
אמרו שזה בסדר, אמרו שזה למען מטרה. אבל גם אותה שכחתי.
אתה רוצח. אמרתי לעצמי.
לקחתי שחטה אחרונה, והלכתי לישון.
זה בסדר הם אמרו.
האומנם?
 
הכתיבה שלך מסקרנת ומעלה תהיות

למאיר שלום וברכת ברוך הבא לפורום,
הכתיבה שלך מסקרנת ומעלה תהיות.
לא הצלחתי להבין מי זה "הם",
ומה קרה בטראומה ומתי.
נכנסתי לבלוג שלך (שהקישור בחתימה)
ושם ראיתי הרבה על זוגיות.
אז אתה מוזמן לשתף אותנו,
כדי שנבין יותר מה עברת ומה אתה עובר.
 

סינבד

New member
אם אני מבין נכון מה שכתבת

אז מתחת לחולות השכחה שבה חשבת שקברת אותם הם ממשיכים לאכול בך כל חלקה טובה.
כמו שאמר לי חבר טוב לפני הרבה שנים: "רחוק ככל שתברח, מעצמך לא תוכל לברוח".
&nbsp
אבל בהחלט יכול להיות שפשוט לא הבנתי מה אתה כותב.
 
למעלה