בעקבות פסי

בעקבות פסי

כמעט 40 שנה של הדחקה, תמיד הערצתי אותו , איש מוצלח בעסקים, איש חביב על חבריו, מסמר הערב בכל מסיבה , איש שעזר לאנשים, מי יכול היה לחשוב שכשהוא נמצא עם ביתו הקטנה בבית הוא הופך למפלצת, נשכב בשקט על ידה ושולח את ידי המפלצת ללפות את הילדה ולעשות בה כרצונו המפלצת הזו שכנה בתוך הילדה הקטנה שהדחיקה ושילמה מחיר נפשי לאורך כל חייה, הדחקת רגשות פחד מהתקרבות חוסר אמונה באנשים ובעצמה, הילדה גדלה ולא הצליחה להבין כשאנשים אמרו לה שהיא מדהימה שהיא מוצלחת הילדה לא הבינה בכלל מה מוצאים בה שהרי היא זו שפיתתה אותו היא זו שרצתה שיואהב אותה ויפנק אותה ואם המחיר הוא לשכב בשקט ולתת לו לעשות את מה שהוא אוהב הוא יפנק אותה אחר כך, ובכלל זה היה הסוד שלהם, והוא כבר מזמן בעולם אחר ( פעם ראשונה שהילדה אומרת מקווה שהוא בגיהנום אם ישנו דבר כזה ) ולאחר כל כך הרבה שנים הוא החליט לחזור והוא מופיע בחלומות והוא מופיע בזמן העבודה והוא מופיע כשהיא עם המשפחה ואינו נותן לה מנוח, הוא צוחק עליה כן היא מרגישה את הצחוק שלו הוא לועג לה הוא אומר לה שלעולם היא לא תוכל להשתחרר ממנו והילדה שבתוך האישה מתכווצת וחוזרת להיות הילדה בת ה8 , האם אי אפשר להחלץ מידיו של המפלצת ששולחת זרועות ארוכות גלית ביום של חשבון נפש
 

אורמור

New member
גלית יחיד יקרה...../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

שום דבר חוכמה לי.. רק חיבוק לך זעם לו תקווה לך שתקצצי לה את הזרועות למפלצת העוטפת הזאת.. שלא תתני לה להתנחל.. שיהיו ימייך מאירים.. אור
 

russo1

New member
גלית יקירתי

איתרע מזלך ונולדת לחלאה זו לא אשמתך זה לא משהו שיכלת למנוע אותו ואני שותף מלא לתקוותך שהוא בגיהינום אני לא יכול ליעץ לך מתוך נסיון אישי אני לא יכול אפילו לדמיין את מה שעבר ועובר עלייך אבל אני חושב שהמפתח הוא בהכרה שלך שערך עצמך מצד אחד ובאפסיותו שלו מצד שני אני יודע שיותר קל להגיד את זה מאשר לעשות אבל זו האמת הפשוטה: את האדם הכי חשוב בעולם והוא אפס גמור שעדיף לעולם בלעדיו ואת האמת הזו את צריכה לשנן עד שהיא תהפוך לחלק ממך אי לא יודע אם את נעזרת באנשי מקצוע אם לא, אני חושב שכדאי להתחיל בכל אופן אני מאחל לך מכל הלב שתצליחי להתגבר שתצליחי להאמין בעצמך שתצליחי להרוג אותו או יותר נכון להרוג את השארית המיותרת שלו שנשארה במוחך
 
גלית יקרה

אין לי כלום מה להוסיף על דבריו של רוסו. הוא הביע את דעתי - מבלי משים כמובן - באופן מדויק ביותר. כל דרך וארוכה ככל שתהיה מתחילה בצעד אחד קטן. אני חושבת שבכך ששיתפת - ולו חברים וירטואליים - במה שבנפשך זהו הצעד הראשון שלך להחלמה - אם אפשר מלאה. איתך, הילה.
 
../images/Emo25.gif יושבת בצד. בשקט.

את החיבוק ממני וכל השאר, התחלתי עוד קודם במסר - לא עזבתי אותך בכלל! אני כל כך גאה בך עד שבא לי לבכות!!!
 
הופ! למעלה!

אני רוצה תגובות. רעיונות. אני יודעת שאף אחד פה לא "מקצוען".. חיבוקים תמיד עוזרים. תמידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד. גם אם אין לכם מה להגיד - אני רוצה לראות כאן מכולכם חיבוק או נשיקה או שניהם! קדימה, ילדים! להתפקד!
 
כן גלית, אפשר להשתחרר...../images/Emo14.gif

שלומלום לך, כואב לקרוא את מה שעבר עלייך. אני מאוד מעריך את זה ששיתפת אותנו, מן הסתם זה לא דבר קל להחשף באופן כזה. שולח לך מכאן חיבוק גדול והמון אהבה אבל יותר מזה חשוב לי להעביר לך את המסר שאפשר להשתחרר מארועים קשים מעברנו כמו התעללות מינית, אונס, אלימות וכו´. את זכאית לחיים מאושרים ולתחושת חירות ויש דרך להגיע אליה. תאמרי לי אם אביך התנהג באופן נבזי למה שאת תשלמי את המחיר? נכון שאין סיבה? בהרבה הערכה שלומלום
 

mika2

New member
../images/Emo24.gif

רוצה, ולא יודעת איך לעזור. אבל יש לך כוחות. אני בטוחה שתמצאי אותם בתוכך. מגיע לך .
 
ההידרה והדמעות

כן. אפשר להזיז אותו לצד אפשר לקצר את הזרועות של ההידרה אפשר לצמצם את ראשה אפשר לכרות את רגליה תמיד תשאר טיפת ארס אחת שיכולה לצוף ולהרעיל אבל אפשר לגמד את מימדיה ולהשאיר אותה כטיפה אחת ולא מפלצת שלמה. ואולי הצעד הראשון הוא לדבר על המפלצת והצעד השני ללכת לטיפול ואז כמו תינוק ללמוד ללכת צעד אחר צעד. לפעמים נופלים לפעמים נשרטים בברכיים החשופות אבל יש את הכוחות לקום שוב ולצעוד. את שביל החיים שלך.
 
עוד מאתמול מחפשת את המילים...../images/Emo10.gif

מזלי שיש כאן את האומטיקונים..... אני האחרונה שאוכל לתת עיצות בלוחמה בשדים ורוחות... אז קבלי ממני ים של:חיבוקים ונשיקות
 
חיבוקים

מעולם לא חובקתי כל כך ואני ממש לא יודעת איך להגיב. אז המון המון תודות לחיבוקים שעוטפים אותי כנראה שזה הזמן להתחיל להרוג את המפלצות ואולי אני צריכה להודות לפסי שנתנה לי את הכוח לחשוף ולחשוב בכלל מה עושים עם המפלצת שעומדת לצד המחשב שלי כרגע ומגחכת ואומרת בחיים לא תברחי ממני גלית
 

mika2

New member
קודם כל עושים !

הולכים לטיפול. עכשיו. מנערים אותה, שולחים אותה לכל הרוחות. זה קשה לבד. קחי עזרה מקצועית. קחי תמיכה מכווולם כאן. אבל תנתקי לה את החמצן !!! ויפה שעה אחת קודם !!
 

האלי

New member
הלוואי גלית

שתוכלי להרגיש מקום מספיק בטוח שבו תדעי שאת יכולה לפרוק מעליך את המעמסה הנבזית הזו שהוטלה עליך. ויש לפורקן הזה שתי רגלים, הרגש והשכל. בשכל את צריכה להבין שאת בסדר גמור. תמיד היית בסדר גמור גם כשהנבזה שכב לידך ושלח את ידיו הארוכות, את היית ילדה גלית. את עשית הכי טוב שהבנת, היית במצב בלתי אפשרי ועשית במצב הזה את הכי טוב שאפשר. ובמישור הרגשי, את יכולה וצריכה לפרוק את הכעס, הכאב והעלבון. מצאי לך בת ברית. מישהי שאת יכולה לסמוך עליה במאה אחוז (זה יכול להיות פסיכולוג או מטפל. אבל בשם שמים, שיהיה אחד טוב) שיהיה מה שיהיה לא תבקר אותך ותדע לתמוך בך בכל עת. לבכות, לכעוס ולפרוק מעליך את הפגיעה. מאחל ומתפלל עבורך שתמצאי את הדרך אל עצמך, שתוכלי להשתחרר מהמפלצת. שלך, האלי.
 
צודק

השכל וההגיון יודעים הרבה דברים, למשל כשאני קוראת כתבה בעיתון על גילוי עריות אני טוענת את אותן טענות שאתה טוען, אולם כשהדברים נוגעים בי התחושות או יותר האשמה גוברת על ההגיון ובמקום לכעוס עליו או לכעוס על אמא שאולי ידעה ואולי לא או לכעוס סתם אני מפנה את הכעס כלפי עצמי, אני שואלת את עצמי אם הייתי אומרת אם הייתי צועקת אם הייתי בורחת ועוד הרבה שאלות גלית
 
נרעדת לקרוא את המילים

זה דבר שלעולם לא אוכל להבין איך אבא... לביתו... ולרגע רוצה להיות אמהית ועוטפת מחבקת בחום ומגרשת את השדים, את הסיוטים שבאין בלילה ומבטיחה ששום רע לא יקרה כי אמא כאן... ואת כבר מזמן לא בת 8, את גדולה ומוכשרת, ואת יכולה לאחוז בידה של אותה הילדה, ולעזור לה לגדול, להתגבר ולעבור את משוכות הפחד ונראה לי, שאת בתחילתו של הצעד הזה, ואזרת אומץ להתמודד איתו, עם מה שרצית לשכוח כל השנים אז תמשיכי במלחמתך, האמיצה הזו, הכואבת הזו והמרפאה ואת יכולה לו לפחד הזה אז
ממני צידה לדרך. ואם לרגע תרצי משענת אנחנו כאן באהבה וסבלנות
 
להחליף אמא

אני ביום של סערה והשתפכות , כן הייתי רוצה להחליף את האמא שאולי ידעה ואולי לא אבל לא חיבקה, אולי טמנה ראשה בכר או הייתה בעבודה או בכל מקום אחר רק כדי לא לדעת , ולו הייתה מחבקת כנראה הייתה מודה בעובדה שיודעת, אז כן דינה הילדה מחפשת את החיבוק שלא ניתן לה מעולם גלית
 
אמא שלי לא מחבקת

וגם לא חיבקה ואי אפשר לחבק אותה כי ישר נהיה לה מקל של מטאטא בגב וזה והרגשה לא נעימה לחבק משהו קפוא כן, היא אוהבת אותי בדרכה שלה ואני זקוקה לחיבוקים למגע, לליטוף, לקרבה... ולא ידעתי איך לתת את הגוף שלי למגע מסוג כזה לא חיבוק מיני, אלא חיבוק חברי, בין 2 אנשים שמחבבים ומפרגנים ומוקירים אחד את השני והלכתי לסדנה ולמדתי ונשבעתי שאת הילדים שלי אחבק כל הזמן ואגע ואנשק שלא יגדלו לתוך הניכור הזה אלא לתוך קבלה, לתוך חיבה והנה אני מחבקת אותך מאוד על מה שהיה ומה שיבוא דינה.מית חבקת
 
למעלה