בעקבות פסי

[דג דניאל דן op]

קשה לי

לקרוא את זה. כואב. במיוחד שנועים בנשמות ה-טהורות. הילדים. אז הקאתי. ואם אני מקיא וקשה לי. מה לך. איזה חור זה פער בך? איך את סוחבת את זה? ניסית לחשוב איך מתמודדים עם החור הזה. אולי. לפרק לחלקים. להבין מה כואב בכל חלק וחלק. ולהרוג אותם אחד אחד. תנסי עד כמה שאת יוכלה לפרק את זה. וקחי "מטפל" (מה זה?) מפה הוא ג´וק ואת ברבור יפה - לכי לטפל בחור הזה. דניאל

 

[...Blue]

גלית..

אני פשוט מעריץ נשים כמוך.. הפתיחות הזאת והשיתוף גורמות לי צמרמורת בכל הגוף..(שלא לדבר על התוכן כמובן).. קבלי חיבוק ענק מכאן..

blue

 

[קורין1]

*אין מילים*

 

[גלית34]

לפסי וגלית ../images/Emo24.gif ../images/Emo20.gif ../images/Emo24.gif

חיבוק דב

 

[קורין1]

../images/Emo24.gifבשבילך.............

לפסי שלנו

אחד גם בשבילי הרבה

לכל מי שזקוק לזה.. קורין מחבקת את כולם

 

[אטיוד5]

כולם כבר חיבקו

ואני בא קצת באיחור אז לא מצאתי טריטוריה בלתי מחובקת.

חיבוקים כבר יש לך די והותר. אז קחי חיוך אוהד ממני. סליחה, גלית יחיד. ברוב חוצפה וחוסר רגישות אסטה קצת. קצת הרבה הרבה. אני מרגיש לא נוח ואפרט. אי הנוחות שלי מתגמדת לעומת הרגשת הזיפת התמידית שלך, היא בכלל לא מאותה סקלה, לא מאותו עולם, אבל בכל זאת. כשבאים ומספרים לי סיפורי אונס, תקיפה מינית, גילוי עריות, ובכלל אלימות מכל סוג שהוא של גברים כלפי נשים, אני מרגיש לא בנוח. כאילו אני בתור נציג נוסף של המין הגברי מואשם ומועמד בשורה אחת עם בני מיני התוקפניים. אינני יודע, אולי גם באותה מידה נשים חשות הזדהות עם הנתקפת ומעמידות את עצמן בשורה אחת איתה ואולי כועסות ביחד איתה על כלל המין הנגדי. תחושת אשמה או זעם קולקטיבית. גם אתם/ן מרגישים/ות ככה?

 

[...Blue]

מאתמול אני מסתובב עם אותה הרגשה..

תוסיף לזה את תחושת הזעם מצד אחד וחוסר האונים שהרגשתי מצד שני ותקבל אדם מבויש בעל תחושת אשמה.. אבל אסור לנו לחשוב כך כי מרביתנו לא מייצגים את אותם "גברים" עלובי נפש וחטאם לא צריך להיות נטל על מצפוננו.. blue

 

[האלי]

כן

אבל אני יודע שזו רק הרגשה שלי... עוד אחד מרגשות האשם חסרי הביסוס שהוטבעו בי עוד לפני שיכולתי להתנגד לזה. אני מודיע בזאת לכל מאן דבעי שאני לא אשם בשום התנהגות רעה של שום גבר אחר. שלך, האלי.

 

[האלי]

וההודעה הזו מכוונת קודם כל אלי ../images/Emo70.gif

 

[ירקרק]

תודה שהעלית את זה

קיימת אמירה נפוצה: "אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל חברים כמוני!" כולנו במועדון אחד - "מועדון הגברים". וכחברי מועדון, לעיתים אנחנו נוטים להתבטא בסלחנות, ובמקרים גרועים יותר - להעלים עין מזויינת, על התנהגות זו או אחרת בייחוד כלפי "המין היפה" מצד אחד מחברי המועדון (ע"ע איציק מרדכי ועוד). בגלל ההתנהגות הזו, לעיתים אנו נראים כלפי חוץ, ושלא בצדק, כמי ששייכים לא רק לאותו "מועדון" אלא ממש לאותו "אוהל" של אותו איש. וזו גם הסיבה, שכשמתגלה קלונו, של אותואיש ברבים, אנחנו מרגישים נפגעים יחד איתו. נכון שאנחנו מיד קמים להוקיע את התנהגותו אבל תמיד עם הוספה: "לא משאירים פצועים בשטח!", "אנחנו אחים לנשק, תמיד נשאר כאלו", וזה לא מוסיף כבוד למועדון שאנחנו, כולנו, חברים בו. אני לא הרגשתי רגשי אשם, אני התביישתי להיות חבר באותו מועדון שהמנוול הזה גם חבר בו. ירקרק

 

[אטיוד5]

הנימוקים שלך לא חלים עלי.

אינני מתבטא בסלחנות. לא מעלים עין. שמח לא רק להשאיר בשטח, אלא גם להכניס לקלבוש. ועם כל זאת, עדיין מרגיש אשם. חזור לשולחן השרטוט, תביא נימוקים אחרים/נוספים. לדעתי זאת עצם השייכות לצד הזה של המתרס שעושה לי את זה.

 

[דינה.מיט]

מה קורה לכם?

מה זו האחווה הקולקטיבית לשאת באשמה? אני, לא מאשימה גברים באשר הם גברים כאש אני שומעת מקרים זוועתיים כאלה אז אם ה"גברים" מרגישים מואשמים ע"י ה"נשים" אז שתדעו שאני לא בקטגוריה הזו כמו שאני , בתור אמא, לא מרגישה אשמה כל פעם שאיזו אמא מתעללת בילדיה (ולצערי יש כאלה) צאו מזה, רבותי, אל תכלילו את עצמכם באשמה הזו רק בגלל הגנים שלכם

 

[אטיוד5]

גם אני שואל

וזאת לא "אחווה". זאת רק הרגשה של שייכות קולקטיבית. וזה מספיק בשביל להרגיש אשם, הגם שאין בזה כל הגיון. זה כמו מצב שבו את מרגישה לא נוח כשששוטר מסתובב בקרבת מקום אע"פ שלא עשית כלום רע. או מצב שבו המ"מ גוער במחלקה על אי עמידה בזמנים, אע"פ שאתה הקפת את המאהל בחצי שניה - ומשום מה אתה מרגיש גם "געור".

 

[redredole]

גלית יחיד - את לא לבד../images/Emo24.gif

יום קשה עבר עלי בבוקר כשקראתי את פסי נדהמתי מעצמת הדברים וגודל האישה הזאת. יצאתי חזרה לעבודה וכששבתי ונכנסתי לכאן אני מוצא עוד אישה חזקה אמיצה שסוחבת נטל כבד על גבה, איני יכול להבין אנשים שגוזלים את התמימות מילדים קטנים, איזה סוג של מפלצת הוא? ואת שנשאת את המשא הזה על גבך בתוך נשמתך איך אפשר לעזור לך? אין אני איש מקצוע אבל חיבוק חם שולח לך את ידי אני מושיט לך מוכן לעזור לך להגיע לחוף מבטחים. תהיי חזקה אנו פה לתמוך בך.

 

[רשפים של אור]

כבר יומיים יושבת עם עצמי וחושבת

איזה מקום נפלא זה, איזה מקום מחבק שנותן לאנשים את האפשרות להוציא מתוך מעמקי הנשמה, את הכאב הכי צורב. אתמול פסי, אישה מופלאה, עם כוחות מדהימים. היום גלית, באומץ בלתי רגיל, מספרת סיפור קורע לב. אני "הקטנה" יכולה רק להציע את הכתף הוירטואלית שלי, וחיבוק אין קץ לשתי נשים ענקיות. כי מילים ממש אין לי. רשפים מחבקת

 

[ענת הגדולה]

גלית, אני לא שולחת לך חיבוק

שייצרו כאן במחשב, אני שולחת לך אחר, בואי תתקרבי רגע לכאן, תדמייני לך אישה גדולה עם ידיים רכות, עוטפת אותך בחיבוק חם. שימי את הראש שלך על כתפי יש הרבה מקום אצלי תרגישי את החיבוק שלי עוטף אותך את החום, התמיכה, האהבה וההבנה שזורמת ממני אליך. זה בסדר את יכולה לבכות תוציאי את הכל עד שלא תשארנה דמעות אני אלטף את ראשך, אנחם אותך כן, זה כואב... אני איתך ואחר כך אספר לך איך אפשר לצאת מזה, להתמודד ולהתגבר. ענת

 

[גלית יחיד]

רוצה

לענות לכל אחד ואחד מכם, וממש ממש לא יודעת איך לקבל את כל כמות האהבה שאתם שולחים אלי. רק רוצה לומר שאני שמחה שזה המקום שחשפתי את נשמתי ועכשיו אני יודעת כי אוכל להשען עליכם ברגעי משבר שישנם ויהיו. והיה מי ששאל איך חיים עם חור כזה, והתשובה היא שחיים מתים, בכדי להמשיך ולחיות צריך להדחיק כל רגש וכך חיים רק עם ההגיון והשליטה, ואני משערת שאני לא היחידה שיכולה לומר שלא יודעת בדיוק מה זו אהבה וגם לא שנאה, לא כועסת ולא שמחה. ורק רוצה לומר לגברים שבחבורה אל תעשו הכללות לא כל הגברים כאלה לא אינכם אשמים רק לקרוא את התמיכה שלכם אפשר להבין עד כמה אתם בעלי נפשות רגישות ושוב תודה לכל אחת ואחד מכם גלית

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif לא רחוק היום

בו תחיי את החיים, כשאת חיה ותוססת, ואוהבת ונערצת ללא גבולות. לא רחוק היום בו תופיע דמות המפלצת לצד צג המחשב שלך, ואת תביטי בה במבט מלא בוז, ותאמרי : קברתי אותך מזמן באדמה. היום הנחתי גם גולל מבטון על קיברך. ניצחתי! לא עוד תפריע מבעדי לחיות את החיים !! לא רחוק היום, גלית ! ואת - רק קצצי את ידי המפלצת, הסירי אותן מעלייך, והתמסרי לידיהם של כל חברייך פה, לחיבוק הענק בו עוטפים אותך, במעגל אחד גדול, הרשי לעצמך ליפול קצת לעולם של עירפול חושים והתמכרי לחום והאנרגיות הזורמות מפה ישירות אל גופך, ליבך ונשמתך,,,, חיזקי לך, ואימצי הדרך - פתוחה לפנייך

 

[צועדת בדרך]

גלית יקרה....גם אם אני חדשה../images/Emo141.gif

שמעתי על הפורום ביקור ראשון נופלת ישירות על נושא כבד כל כך רוצה להתייחס, לא יודעת מאיפה להתחיל מכירה את זה לא מאבא מסבא בטח לא בתדירות כזו ואולי לא באותה אנטימיות... אבל הוא היה הסוד שלי שנים, לא 40 רק 20 אכן, היה מופיע לעתים, בחזיונות יכולה לומר שהיום המפלצת הפכה לג´וק בזכות טיפול... ממליצה בזכות סדנא מדהימה בזכות הפתיחות בזכות שבירת המחסומים בזכות הפיכת הסוד לנחלת האנשים שסביבי כבר לא סוד כבר לא מפלצת אפילו שיחה היתה עם אותה מפלצת.... נסעתי לשם כך לארץ ניכר, לתפסו..לפני שימות... רוצה קודם כל לומר לך ילדה בת שמונה לא מפתה גברים.....בחיים לא.!!!!!!!!! ואת זה חרטי טוב טוב על לוח ליבך האחריות כולה....עליו. את החלומות, את הצחוק, ואת שליטת המפלצת בחייך....תוכלי לסלק מחייך....רק על ידי פתיחת הסוד...(והנה התחלת יקירתי...

) טיפול טוב....על ידי פסיכולוג טוב...הוא דרך טובה..תמיכה טובה ו..נראה לי שהפורום הזה, בחיבוק העוטף שלו..הוא מקום נפלא גם כן אז ילדה...בת שמונה, בגוף של בת 40 שולחת לך טונות של אהבה וחיוך ושרק תדעי לצעוד בדרך על אף הכאב הגועל והזעם, אשר יאיימו לפרקך אך...רק יגרמו לצמיחה אמיתית שלך... בהצלחה