בעעעעעע נמאס לי!

MAYA20

New member
בעעעעעע נמאס לי!

ולהלן פירוט למען כל אלה שטוענים שאני לקונית: * מעיפים אותי מכל עבודה בדיוק אחרי שניצלו אותי עד תום כוחותי. * לוקח לי שעה וחצי להגיע לכל מקום הכי קטן בעיר הזו * נמאס לי לעשות חשבונות במכולת ולפחד שלא יהיה לי כסף לאוכל * נמאס לי לא להכיר אף אחד בעיר הזו * נמאס לי שכולם צועקים עלי בצורה משפילה (השותף של החבר שלי: "תסתגרי בחדר של החבר כשאני מביא אורחים" האחראי מחשבים: "תסגרי צ'ט" "בסדר" מתקרב באיום "מה אתה רוצה?" "את מתנגדת, אה?? אה??" "לא" "אהה, כי כבר קיוותי להעביר את השם שלך לאחראי מעונות", "הבוסית באחת העבודות שניצלו אותי, הפקידה בש"כל שכולה שאלתי אותה שאלה, וכ"ו וכ"ו וכ"ו. נמאס לי אין לי כח לשום דבר ואף אחד!!!!! רוצה להעלם לחור באדמה כדי להפסיק להפריע לאנשים וכדי שאוכל להפסיק לחשוב על מה אעשה כשיגמר לי הכסף ואהיה לבד ברחוב. (כדי שלא יהיו דיונים מסיבים על האם לתת לי להצטרף להלל למרות שהבהירו שלא רוצים אותי שם) דיייייייי מפורט, אה?
 

MAYA20

New member
במחשבה שניה זה לא היה מפורט כלל

שיהיה, מילא לאף אחד לא אכפת.
 

מיכל25אב

New member
ברוכה הבאה לתל אביב../images/Emo24.gif

דבר ראשון-תשיגי אופניים....זו הדרך היחידה להתנייד בתל אביב(חוץ מאופנוע כמובן-אבל זו הדרך היותר בריאה...) הקסם של תל אביב-היא שאת לא מכירה שם אחד-וגם אף אחד שם לא באמת רוצה שתכירי אותו-האנונימיות היא חלק מהכייף... ולדעתי את תל אביב או שממש אוהבים או שדי שונאים...מאחר ואני מאלה שדי שונאים...כל מה שאני יכולה להגיד לך זה-תחזיקי מעמד!!!!! בהצלחה.
 

MAYA20

New member
יש לי אופניים עוד מירושלים.

סווו וואט???? זה לא לוקח אותי יותר מהר לרמת גן שלוש פעמים בשבוע. ודווקא לא בא לי להחזיק מעמד. בא לי לפרוש ולתת לאנשים אחרים להחזיק מעמד. אם כבר לבד, אני רוצה להיות על צוק גבוהה שקט, לבד לגמרי ובלי צורך לאכול, לישון ולהתלבש. הקיצר בלי צורך בחברה וכסף. וחוץ מזה זה לא קשור לעיר הזו (שאכן מכילה אנשים מתחת לממוצע הירושלמי)
 

מיכל25אב

New member
../images/Emo4.gif

מה יש בר"ג? (אגב גם אני שם....) "מליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה, שנתקדם שלא נפחד, שלא נשתגע....." /חברים של נטשה סתם כי ככה בא לי...
 

avidadon

New member
לא נותנים צ'אנס

לרוכבי האופניים באזור גוש דן, וזה לא תמיד באשמת הנהגים, התשתית פשוט לא בנויה לכלי רכב דו גלגליים, וזה יותר מסוכן אפילו מאופנועים. ניסית פעם לנסוע ברחוב זבוטינסקי(עורק ראשי לכל הדעות) בר"ג בלי כמעט להדרס 10 םעמים?
 

אליה1

New member
מאיה,

אם יש משהו שאנחנו (או אני) נוכל לעזור לך בו, תגידי. את מאוד חשובה לנו ואנחנו אוהבים אותך!
 
../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif../images/Emo25.gif

היי מאילה שלי. תפסיקי להיות עצובה
בפקודה
את כל כך נשמה וכל הנשמות תמיד עצובות, ותפסיקי לחשוב שלאפחד לא איכפת, הנה, לי אכפת!!! מה אני לא נחשב??? אני לא שווה???
וואלה, ככה זה בחיים, אבל לפי הדיווחים שאני מקבל מרחוק ומקרוב יש לך עתיד מזהיר ומבטיח. לומדת, מתקדמת, צוברת לאט לאט אך בקצב מבטיח עוד ועוד אנשים ומרחיבה את מעגל החברים שלך הכל לאט אבל מתקדם!!! וחוץ מזה, את חברה של 'אחר' שהוא אחלה אחלה בנדם, ואם הייתי אשה הייתי מתה להיות חברה שלו. וחוץ מזה את גרה בתל אביב שזו העיר הכי הכי (אחרי ירושלים, טוב כי אני גר בירושלים) וחוץ מזה טת אחלה. וחוץ מזה בלי שום קשר את חייבת להיות שמחה כי אני אמרתי!!! וחוץ מזה את צריכה להתקשר אלי גם כשמיכל לא נעלמת. וחוץ מזה שיהיה לך אחלה שבוע שבעולם. וחוץ מזה באאאאאאאאאי וחוץ מזה
מכל ה
 
אפשר להצטרף לעצבים שלך?

אני מבינה אותך כל כך בקטע של אני מפחדת שלא יהיה לי מה לאכול מחר, במיוחד שאני לא יודעת מה יהיה איתי שנה הבאה. ועוד משהו שזה רק מעצבן... המסרים במחשב הדפוק הזה לא נפתחים לי...
 
זה קורה לא רק לך

אי שם לפני הרבה שנים, עוד בטרם נולדת, הייתי סטודנט צעיר שעזב את חיפה ועבר לת"א. לא קל היה לי ובעיקר הציקה הבדידות. חברים לא היו לי, חברה לא היתה לי ואני התאהבתי ב" יפה של הכתה". היא מאד חיבבה אותי , אבל אמרה שנישאר רק ידידים. עברתי אז כמה שבועות קשים. חשבתי שהחיים שלי בזבל. לאט לאט יצאתי מזה. אני מאד מקווה שגם אצלך זה רק משבר חולף. וחוצמזה, אני רוצה להבהיר לך חד וחלק, קבל עם ועדה שאת תמיד רצויה בה.ל.ל. נ.ב: מחכה להזדמנות לטעום מכדורי השוקולד הנפלאים שלך אנא צרי קשר טלפוני ואנסה לעודד את רוחך הנכאה. המון אהבה בני
 

avidadon

New member
יש הבדל

בין מה שהיה פה לפני 20 שנה לבין המצב הנוראי היום, הרבה יותר קשה כיום לסטודנט נורמלי להחזיק את עצמו במצב של אבטלה גואה, וכשמחירי השכירות מרקיעים שחקים, ושברקע כבר מרחפת מעלינו הגזרות הכלכליות שיפגעו קשות במלגות ובהטבות המינימליות שניתנות היום לסטודנט. תוסיף לכל זה את מצב הרוח הלאומי המדוכדך, את הפקקים, החמסינים, השביתות, הפיגועים ומה לא.. אהבות נכזבות יש לכל אחד, גם לסקנדינבי בעל תואר שני.
 
מאיה, בואי לבקר

יאללה, עכשיו אני בתל אביב פול טיים. גר לי בדירונת בכרם ליד הים, בואי עם א. לביקור נימוסים כזה... ולפני שאת נעלמת תורישי לי את המשקפיים שלך, נראה לי שאני צריך אותם.
 
למעלה