נכון,
התכוונתי לסקרלט, לא לחלף עם הרוח, וגם חלף עם הרוח למרות אורכו (4 שעות) לא יכול לכסות הרבה דברם בספר, בשביל זה צריך סדרה ולא סרט אחד. כן בסרט הורידו לה את 2 הילדים הראשונים, הבעל הראשון נראה מעט, כאחיה של מלי שמציע לה נישואין, מתחתנים ויוצא למלחמה, ושם מת מדלקת ריאות, אבל הסרט מאוד נאמן לאופי שלה, ומראה מקודות הכרחיות. בספר השני, נכון היא עוברת שינוי מדהים, אבל הכרחי. ביננו, אחרי שאישה בעלת אומץ ונחישות כמו שלה, מאבדת את האהבה הישנה שלה, ומגלה שזה סתם דמיון, ומגלה בנוסף שאת האיש שהיא מגלה שהיא הכי אוהבת, היא מאבדת, אז היא עושה כמה צעדים קדימה, מה היה מתאים לספר המשך? שהיא נשארת בטארה ומגדלת כותנה? ומטפלת בילדיה? משעמם ולא מתאים, היא יוצאת למסע כיבוש להחזיר את רט, ומכיון שהיא נועזת,והיא יוזמת, אין לה בעיה להוריד את החישוקים מהשמלות, לצאת ללא משרתים כי זה לא אופנתי וכו´, ולדבר חופשי עם גברים (טוב נו, אפילו חלף עם הרוח נפתח בכך שכל הגברים מכרכרים סביבה). וככה היא ממשיכה את הדרך, ובאיזשהו מקום, היא מבינה שזהו, היא אותו לא תחזיר, היא ממשיכה הלאה, נולדת לה ילדה, והיא מחליטה להניק אותה (שוב שוברת מוסכמות), , ומטפלת בה כמו אמא מסורה, אולי בגלל שהיא דומה לרט, והיא כל מה שנשאר לה ממנו, ואולי בגלל שהיא התבגרה, חלף עם הרוח מתחיל עם ילדה בת 17, מפונקת, בת להורים עשירים ומשרתים מסביב. זה לא כמו אחת בת שלושים שעברה שלושה בעלים, התאלמנה פעמים ושיכלה ילדה, אפשר להשתגע מזה, אבל אותה זה בנה. אני חושבת שגם אני הייתי בונה את העלילה בצורה כזו פחות או יותר, בכל אופן בכיוון הזה. והסוף - אחלא סוף, אלא מה? אגב ספר ההמשך נכתב ע"י כמה וכמה סופרים ורק הספר הזה נתקבל ברוב קולות השופטים, אז זהו, אולי גם מרגרט מיטשל,היתה מאשרת אות, מי יודע?
