בעל שתלטן

[איש המתח]

"אני מאוד נפגעתי, אבל אני מבינה אותך שלא התכוונת"

נו. את מצויינת.

את בדיוק פועלת בדרך הנכונה:
1. להפסיק עם הביקורת.

הרבה מהגברים בימינו סובלים מ"בעיית קשב".
לכן (מעבר ובחרנו לא ללכת למטפל, יהיה עלייך לפעול עצמאית לגמרי) יהיה עלייך לעצור אותו בדיוק כשהוא אומר "אבל אני רק...".
אפילו תשימי לו אצבע על השפתיים כשהוא רק יתחיל לאמר את שלושת המילים הללו, בצירוף "אבל אני לא ביקשתי..." עם חיוך.
ברכות, את יודעת...לשון רכה אפילו עצם שוברת.

הסוד בכל זה יהיה - ההתמדה שלך. מכירה את החמור של רבי עקיבא? אני אקצר בשבילך, המשל אומר, פעם, פעמיים, שלוש...בסוף יורדים ממך.

גם כאן. בדוגמה המסויימת שנתת על מתנת מכון הכושר:
את יודעת שקבלת מתנה ממנו, נכון? וכמו שאמרת "מתנה עבורי וזה ענייני..."
גם כאן אותו טריק.
בליווי "זה לא נעים לי".

התמדה התמדה התמדה.

אני מכיר את הבעייה הזו מקרוב, יש לו בדמיון אותך "בדמות" מסויימת. והוא יעשה לך הרצאות רק כדי להוביל אותך למקום שהוא רוצה.
רק שאנחנו יודעים שזה לא הובלה - זה כפייה. כפייה זה קו אדום ועלייך לבטא את זה. אחת הדרכים היא - כך, כפי שתארנו למעלה.
אם זה לא יילך, יש אמצעים יותר אגרסיביים (לא פיזיים, אגרסיביים

).

לסיום הרשומה, נסי להוביל אותו כך שילמד להעביר הדברים בצורה נעימה - כך שהמסר שלו יתקבל אצלך.

 

[Natural Blonde]

הסברתי לו אלף פעמים שזה לא נעים לי

למשל בקטע של הקאנטרי אמרתי לו שאני רצה ללכת כי בא לי לא כי אני חייבת כי הוא קנה לי את המנוי מתנה. ואז הוא מתגונן שכן זה אכן מתנה שלי וכו'. אבל בפועל עוד באותו היום הוא שוב יתחיל עם ה"את צריכה לדעת מה את רוצה ואם אצית מנוי לקאנטרי אז תלכי ואם את לא הולכת למה ביקשת וכו'". על כל הסבר של לא נעים לי יש לו הסבר למה הוא חייב להגיד את מה שהוא אומר. עוד בעיה זה שהוא לא מסכים שהוא מבקר אותי כשהא מבקר אותי. הוא רק מביע את דעתו/מציע וכו'. וכשאני אומרת לו שאני לא מעוניינת בזה הוא אומר שיש חופש ביטוי ומותר לו לדבר והרי זה לא שהוא צועק ומקלל.. הוא לא מבין שההטפות שלו והביקורת שלו מאוסים עלי.. בשבילו זה לגיטימי

 

[איש המתח]

לא כך נטוראל. לא להסברים.

בדוגמאות שהבאתי לך למעלה כפתרון כלשהוא לבעיה שהעלית - הלשון היא קצרה.
"על כל הסבר...יש לו הסבר" - רק בגלל שמאפשרים לו פתחון פה.
עלייך לבצע "העמדה במקום".
&nbsp
לומר: "אל תעיר לי, לא ביקשתי"
בעלך: "אבל...אבל..."
לשאול: "האם אני ברורה?"
ומשם המשיכי לעסקייך (אם הוא ממשיך לברבר, לומר: "אתה מציק/מפריע לי".
צורה שמביעה באופן מפורש בלי רמיזות - את מה שמרגיש לך בלב. אם יש בניכם אהבה אמיתית - זה צריך להוות עבורו - נורה אדומה של כור גרעיני.

&nbsp
לגמור את הדו-שיח הלא נעים הזה עבורך, מוקדם ככל האפשר.
איני מכיר את הנפש שלך אם את קשוחה או לא. אבל החיים הם משחק, ותצטרכי לאור הנסיבות שלכם - לשחק את המשחק של "הקשוחה".

 

[kagome10]

להודעה הזו ולשאר הודעותיך תת שרשור זה.
&nbsp
דרך להתמודד עם התנהגות לא רצויה היא להעמיד גבול ברור ולא לאפשר לעבור אותו. אפשר גם לשים אוזניות ולשמוע מוזיקה, לצאת לחדר אחר, ושאר פעילויות שמפסיקות פרקטית את הביקורת.
&nbsp
רק מה - אני לא חושבת שפותחת השרשור באמת יכולה לעשות את זה. לו היא יכלה להציב גבולות כאלו, היא לא היית נמצאת במצב הזה מלכתחילה.
&nbsp
אבל יש אנשים שזה עובד להם.ואם היא תשלב את זה עם הליכה לטיפול, אז סיכויי ההצלחה גדלים משמעותית.

 

[Natural Blonde]

בפעם הראשונה שאני אדבר אליו ככה זה יעזור

כי הוא בטח יתעלף מרוב שוק. בפעם השנייה או שהוא ישחק אותה נעלב מה שפחות סביר או שהוא ימשיך לדבר ולא משנה כמה פעמים אני אגיד אתה מפריע לי. אבל גם אם השיטה שלך תעבוד אני עדיין אסתובב בהרגשה מגעילה כי אני אדע מה הוא חושב גם אם השתקתי אותו והוא לא אומר. הייתי רוצה שהוא יפסיק לראות צורך לבקר אותי. אבל נו שבינתיים לפחות יחשוב ולא יגיד. אנסה את השיטה שלך

 

[איש המתח]

אם כך רצונך...

אין מנוס מללכת לשיעורים והדרכה בנושא.

"כשאדם אוהב מישהו הוא רואה את הטוב בכל מעשיו.
כשאדם שונא מישהו הוא רואה את הלא טוב בכל מעשיו."

אני רוצה לומר דבר בעניין צד שמונע מללכת לטיפול:
אין להסכים עם צד שמונע מלחשוף לפני בעל מקצוע.
צד שמונע זה מעיד על עריצות אכזריות וטיפשות שמקורה בגאוות שוטים.
למעשה זו מחלה של רדיפת כבוד, של מעמד שלטוני בבית, שסובלים גברים נחותים ממנה.

לסיכום, מיס...?
אם הוא לא הולך ולא מוכן ללכת לטיפול ולייעוץ מקצועי. בעייה שלו.
אך את? עלייך להציל את עצמך וללכת להדרכה. אין דבר כזה לא מרשה (את לא ילדה קטנה, והוא לא אביך).

בבית - מגיע לך את כל הפירגון שיש. איזה אדם לא אוהב לשמוע מחמאה?

אני נאלץ לעצור כאן ולאחל לך ולכל חברי הפורום שבת שלום טובה ומבורכת.
[אפשר לפנות אלי גם במסר

]

 

[Natural Blonde]

הוא רואהאת זה ככה

אין איתו/אצלו שום בעיה. אז או שטיפול ישנה משו אצלי או שטיפול יסיט אותי נגדו. הוא מפחד מהאופציה השנייה.יש לו בעיה עם דברים שאין לו שליטה עליהם. זהגם לא שהוא לא מרשה לי ללכת לטיפול אני פשוט לא רואה מה התועלת ללכת לדבר שעה עם איש מקצוע ואז במשך השבוע לשמוע בלי סוף הערות על זהוכמה אני לא בסדר שעשיתי את זה ונסיונות לשכנע אותי להפסיק עם זה. לגבי החוסר פרגון הוא אומר שזה בא ממקום טוב. שאם הוא יפרגן לי אני לא ארצה להשתפר אבל אם הוא יבקר אותי אז כן. אני לא מצליחה להסביר לו שזה בדיוק הפוך.

 

[חובטת שטיחים]

מדהים! את פשוט לא נותנת לאף אחד לבלבל אותך...

את חוזרת שוב ושוב על המנטרה שלך שהמצב הוא ככה וככה וככה אבל בעצם לא כל כך נורא... ואני שואלת, את מי בדיוק את מנסה לשכנע? עלינו זה לא עובד, אבל אם עלייך כן, אז שיהיה לך בכייף... ניתוח יחסית אובייקטיבי של התמונה שהצגת הביא 10 אנשים שונים לאותה המסקנה. אז או שתארת תמונה לא מציאותית, או שכולנו שיכורים... או שדברים שרואים מכאן לא רואים משם...

 

[Natural Blonde]

זה לא עניין של לשכנע מישהו

פשוט עיקר התגובות פה התייחס לשתלטנות של בעוד שמה שלי מפריע באמת זה הביקורתיות. אז ניסיתי להסביר ולא לשכנע שעם השתלטנות אני די בסדר זה הביקורתיות שמהווה את עיקר הבעיה

 

[חובטת שטיחים]

אז זהו, שאי אפשר להפריד בין השניים

והביקורתיות שלו לא עומדת בפני עצמה, היא איננה המטרה אלא האמצעי. המטרה היא לשלוט בך. באמצעות הביקורת הוא מבצע עלייך מניפולציה רגשית: גורם לך להרגיש רע עם עצמך. להרגיש רע עם עצמך זאת הרגשה מחורבנת, אז כדי להמנע מזה את עושה מה שהוא אומר: שיהיה מרוצה ויפסיק לבקר ולגרום לך לתחושה המחורבנת. הפרדוקס הוא שלא חשוב כמה את מוותרת/משתפרת/משתדלת, הביקורת לא נפסקת. הוא פשוט מוצא יעד חדש לבקר אותך עליו. הבנת?

 

[Natural Blonde]

חושבת שמתחילה להבין

פתאום אני רואה שיש מצב ואת צודקת והביקורת שלו היא לא ביקורת לשמה אלא דרך לשלוט עלי. הוא גבר סמכותי ושתלטן ואני ידעתי על זה מההתחלה ואני קיבלתי את זה ואני מקבלת את זה ואין לי תלונות על זה. אם זה היה רק זה הייתי מקבלת את החסרונות האלה כי יש גם המון יתרונות. אבליש דברים שמטרידים אותי מאוד כמו למשל העובד שהוא חושב שהוא תמיד צודק. לא ב 80 אחוז אלא ב100 אחוז. זה כבר כנראה חורג מסתם גבר סמכותי. מטרידה אותי העובדה שאי אפשר להתווכח איתו כי על כל משפט שלך יהיו לו 20 משפטים להגיד. ושוב הקטע הזה כבר נראה לי מוגזם כי עם גבר סמכותי לפחות אפשר לנסות להתווכח ואיתו לא. מפריע לי שהוא יכול לבקר אותי לפני כולם ולא רק כשאנחנו לבד. נראה לי שזה גם סימן למשהו רע. היו כמה סיטואציות שהוא ישר זרק "זה אשמתך" ככה ישר בלי בכלל להבין ולהתעמק בסיטואציה. זה גם לא לעניין כי קודם לפחות תבין את המצב אל תחליט מראש שזה אשמתי. אני לא יכולה להגיד שהדברים שתארתי פה קורים כ יום כל היום אבל עדיין פה ושם זה קורה וזה לא נדיר. בשאר הדברים הוא בסדר אין אצלו התפרצויות כעס או לא יודעת מה. עבר לדברים האלה הוא אחלה בן זוג אבל אז קורה משהו ממה שתארתי פה וזה הורס הכל. לפני שכתבתי פה חשבתי שזה פשוט אובר סמכותיות עם קצת שתלטנות ושרק אם אני אצליח לגרום לו לבקר אותי פחות נוכל להסתדר אבל אחרי התגובות פה אני מתחילה לחשוש שכל מה שתארתי זה בעצם נורות אדומות לכךשהקשר הזה ממש לא בסדר. מפחדת שהדברי האלה יחמירו עם הזמן. ואולי באמת כמו שכתבת הביקורת שלו זה עוד כלי לשלוט עלי. אני כבר לא יודעת מה לחשוב.

 

[חובטת שטיחים]

אני רוצה לציין שזאת לא איזו אסטרטגיה מרושעת שלו

זה לא שהוא קם בבוקר וחושב "איך אגביר היום את השליטה על אישתי?... אה, אני אבקר אותה על X,Y,Z". זאת לחלוטין "מניפולציה" לא מודעת, כמו ילד קטן שפורץ בבכי כדי שיקנו לו ממתק: כמו שהילד "למד" שאם הוא עצוב ובוכה מרצים אותו, ככה בעלך למד שאם הוא מבקר ומחמיץ פנים, את מרצה אותו.
עכשיו, את יודעת איך מחנכים ילדים שלא כל מה שהם רוצים הם תמיד מקבלים? לא נענים לכל מניפולציה זולה של פרץ דמעות, לא מתרגשים מכל בכי וקובעים עובדות בשטח - "לא חמודי, אתה לא מקבל עכשיו ממתק".
אני לא אומרת שזה מה שאת צריכה לעשות עם בעלך. אני גם לא יודעת אם זה בכלל יכול לעבוד עם בנאדם מבוגר שבכלל לא רוצה להשתנות. האמת שזה נשמע לי עצוב שצריך לעשות כזה דבר עם בן זוג, שאמור לרצות לשתף איתך פעולה לטובת הרווחה המשותפת של שניכם.
אבל, אם את בכל זאת רוצה לעשות שינוי, את יכולה להתחיל מעצמך: להחליט שיש דברים שאת קובעת או לחלופין שלא מקובלים עלייך ופשוט לקבוע אותם כעובדות בשטח: אם את לא מוכנה לשמוע ביקורת מיותרת על התפקוד שלך כעקרת בית, אז ברגע שהוא מתחיל עם זה תגידי "אני יודעת שעשיתי עבודה טובה מאוד ואני לא מעוניינת לשמוע את הביקורת שלך, אם אתה לא מרוצה אפשר לקחת עוזרת בית" ומיד אחר כך להתרחק ממנו, ללכת להתקלח, לצאת לטיול רגלי, ללכת לחברה... העיקר לא לשמוע את החפירות שלו.
כנ"ל בעניין טיפול, להודיע לו שאת הולכת ולא לאפשר דיון על הנושא. ושוב, אם הוא מציק, לצאת לסיבוב הליכה...
אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות היא שאת בכלל מאפשרת דיון ומשתתפת בויכוח, מנסה להגן על עצמך ועל עמדתך, לשכנע אותו ובסוף את מובסת ומותשת... האסטרטגיה הזאת לא עובדת איתו, אז עדיף לנסות אסטרטגיה אחרת. הינה, הצעתי לך אחת, בהצלחה...

 

[Natural Blonde]

אהבתי את הרעיון שלך

הרי כל הבעיה איתו היא בקטע המילולי בין עם זה החפירות והלחץ שהוא מפעיל ובין אם זה הביקורת. כנראה שזה באמת רעיון רע להיכנס איתו לדיונים שאני במילא מפסידה בהם. ואם במילא על כל משפט שלי הוא יגיד 20 אז באמת עדיף לשתוק ולהיעלםלקצת מהשטח. השאלה אם בזמן שאני אלך לקנות למשל קה בארומה ולעשות סיבוב בשכונה הוא ירגע וכשאני אחזור הנושא הזה יהיה סגור או רק יתלהם יותר וכשאני אחזור אני אשמע הכל במנה כפולה.בכל מקרה שווה לנסות כי ברור שחצי ממה שהוא אומר זה תגובות להתגוננויות שלי אז אולי זה רעיון טוב להפסיק להתגונן. בגדול אני מביה שהוא מה שהוא והתחתנתי איתו וזאת היתה הבחירה שלי ואני שלמה איתה.פשוט מה לעשות שמרוב הדברים קל להתעלם כמו זה שהוא רוצה להחליט הכל ויש דברים כמו הביקורת שאי אפשר להתעלם מזה. לפחות אני לא מצליחה. ליתר דיוק למשל התרגלתי לביקורת שלו כבר והשלמתי איתה והתרכזתי בחיובי שבקשר אבל לאחרונה היו פעמיים שהוא ביקר אותי ליד אנשים אחרים וזה משהו שהיה לי קשה להתעלם ממנו. יש לך עצות איך לטפל בזה? חוץ מאשר לדבר איתו כי הוא לא מבין מה הביג דיל. אגב הוא כזה לא רק איתי הדבר שהכי מאפיין אותו בקשרים עם אחרים (משפחה/חברים/ קולגות) זה החיבה שלו להראות להם את החסרונות שלהם וממש להדגיש אותם ולדחוף להם אותם לפרצוף

 

[מריוס זכריה]

מה שאת כנראה מפספסת

זה שדברת היא תחליף לשינוי.
הויכוחים האלה זה בדיוק מה שהיא מחפשת: לדבר כדי להישאר באותו מקום, תוך כדי אשליה שהיא כביכול עושה משהו מועיל: היא מדברת על זה...
הבעיה שפרטנרים לדברת אוזלים בשלב מסוים, ואז צריך לחפש חדשים בפורום.

ואם את, השואלת, חושבת שזו אמירה מרושעת מצידי, את טועה. זאת פשוט דעתי הכנה, וראוי שהיא תיאמר.
לתשומת לבך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il

 

[justanotherme82]

יש המון דרכים לשלוט על בנאדם

חד משמעית הוא מונע ממך ללכת לטיפול!
זה שהוא לא נועל אותך בבית לא אומר כלום כי הוא יודע שהוא לא צריך לנעול אותך בבית, השליטה שלו עליך מספיקה כרגע שהוא יכול למנוע ממך ללכת בדיבורים בלבד.
אם תלכי לטיפול והוא יראה שהשליטה עליך מתרופפת, כנראה שאז הוא ישתמש בכלים אחרים, ביניהם השפלה שבה הוא כבר מומחה.
כל הודעה שלך רק מחזקת את העובדה שהוא שולט בך ומתעלל בך. את יכולה להמשיך לשקר לעצמך אבל לא לכל מי שקורא כאן.

 

[נוסעת27]

תשמעי

אחי דיי טיפוס דומה למה שאת מתארת. הוא מאוד הישגי, מאוד חריף ואינטלגנט. ומאוד שתלטן, בטוח תמיד בצדקתו ואין לנצח בוויכוח מולו. האחר תמיד טועה, תמיד לא בסדר. ואם הוא טעה, הכרה או התנצלות לא תראי.
&nbsp
עכשיו. אני אחותו, אז אני יודעת שזה בא בעקבות ריטואל של בן בכור נערץ, שאימו נשאה אותו על כפיים, שהתרגל למעמד מסויים והווייה שעיצבה אותו. ואני דיי בטוחה שאם תפשפשי רגע בעבר של בעלך תגלי שהוא כנראה קורץ מחומר דומה.
&nbsp
אשתו של אחי, מנגד. חווה בדיוק את הבעיות שלך. הם היו יחד שנים ארוכות לפני שהתחתנו, היא הרבה יותר רכה במובנים מסויימים, הרבה פחות אסרטיבית, יש לה פחות כושר מילולי לעמוד מולו. ואת יודעת מה? זאת הסיבה שהם מסתדרים. וזאת הסיבה שאני והוא למשל- הרבה פחות. כי שנינו אסרטיביים, ושנינו יודעים לדבר ולהתווכח ולהסביר את הדעות שלנו. כי טיפוס אסרטיבי, שתלטן וחזק לא יכול להסתדר עם עוד אחד כזה.
&nbsp
אשתו מבינה היטב מה יש לה בידיים. והיא כמוך, אוהבת אותו מאוד. רק שהיא, בניגוד אלייך, לא התהפכה אחרי כמה שנים והחליטה שפתאום היא כבר לא יכולה להסתדר עם זה. היא פשוט למדה איך. בדיוק כמו שאייבורי אמר- למדה להיות הצוואר לראש. לפעמים אני רואה איך ממש באומנות היא מצליחה לנתב את הקיטורים והנזיפות שלו בהסחות דעת ומסתבר שמה שעובד על ילד בן 5 יעבוד גם על גבר בן 35.
&nbsp
אני חושבת, שאת ידעת מההתחלה בדיוק מי הוא. והוא מעולם לא הסתיר את זה. ואת בכל זאת בחרת בו. והוא צודק כשהוא אומר לך שזה הוא וככה הוא. כי באמת ככה הוא. ואנשים לא משתנים, אלא אם כן הם ממש ממש רוצים. וגם אז זה תהליך ארוך, מורכב ובד"כ איטי.
הפואנטה שלי היא, שהדבר היחידי שהשתנה במצב שלכם זאת את. ולכן הפיתרון לבעיה, הוא אצלך. את צריכה להחליט האם את מסוגלת להישאר במצב הזה או לא. הפיתרון לא יגיע ממנו. הייתי ממליצה לך לפנות לכמה שיחות ייעוץ עם מטפל שיעזור לך להבין את עצמך יותר ומה את צריכה ורוצה. במידה ותחליטי שאת רוצה להישאר איתו, הטיפול יוכל לעזור לך לפתח כלים להתמודדות מולו ולהקל הרבה יותר את ההתנהלות בבית.

 

[Natural Blonde]

מאוד מעניין מה שכתבת

אני ידעתי ממש מתחילת הקשר על הנטיות שלו לשתלטנות ועדיין בחרתי בו. וגם היום אני בוחרת בו. הבעיה זה עם עניין הביקורת. האם גם אחיך מבקר את אשתו הרבה? מה היא עושה במצבים כאלה? אני יודעת איך להסתדר עם השתלנות שלו לא עם הביקורות.אשמח לשמוע אם גם היא מתמודדת עם הקטע הביקורתי איך היא עושה את זה. כי בסופו של דבר נראה שאני קצת כמוהה. כן צריכהמישהו כזה לידי שנותן לך המון בטחון ושאת מרגישהמאוד מוגנת איתו

 

[חיית בוקר]

בואי נשאל שאלה אחרת....

האם את מוכנה שהבת העתידית שלך תחווה מערכת יחסים כמו מערכת היחסים שלך ושל בעלך, כפי שהיא מתנהלת כיום????
כי אם תהיה לכם בת, היא עלולה להעתיק את המודל הזה לתוך המערכת הזוגית שלה (כמו שקרה לי, ותאמיני לי, אמא שלי אוכלת את עצמה על זה!).
דרך אגב, אני מאמינה שיש הרבה טוב בבעלך! גם בגרוש שלי היו הרבה תכונות שאהבתי ושאני מעריכה: אותם: טוטאליות, נאמנות, עמידה במילה, אני יודעת שהוא היה אב טוב ומסור כלפי הילדים שלו....
אבל השאלה היא האם אתם מצליחים להוציאת הטוב אחד מהשניה???
זה שאת מוציאה ממנו שתלטנות שכזו- זה גם לא טוב עבורו!
יכול להיות שבת זוג אחרת לא הייתה מעוררת עד כדי כך את השתלטנות שבו.
אני יכולה להגיד לך, שהגרוש שלי לשעבר, התחתן עם אשה פלפלית שמצליחה להעמיד אותו במקום ולעשות לו בית ספר! (אני יודעת זאת מחבר משותף). אני לא הצלחתי לעשות את זה במערכת היחסים שלנו.
אם אתם לפני הבאת ילדים לעולם, את צריכה להיות כנה עם עצמך, לא רק בשבילך!!!! אלא גם בשביל הילדים העתידיים.

 

[Natural Blonde]

כתבת שאולי זאת אני שמוציאה ממנו את השתלטנות

עובדה הגרוש שלך היה שתלטן איתך ועם מישהי אחרת הוא לא. יש לך מושג במה זה תלוי?מה אני יכולה לעשות/לשנות בעצמי כדי שאני אוכל לפחות לרסן קצת את הביקורת שלו? הייתי מאוד רוצה להאמין שזה בידיים שלי לשנות את המצב ולו קצת. הוא גבר מאוד חזק מבחינה נפשית ומבחינת האופי ואני מאוד אוהבת את זה זה אצלו. הוא מה שנקרא באמת גבר גבר וזה קוסם לי. אםזה היה רק זה הסמכותיות הזאת בי כל התופעות לוואי של ביקורת וכו' הייתי מרוצה. הרי תאורטית אפשר להיות אדם סמכותי וחזק והכל וזה בלי לדכה את הסובבים אותך. אז האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שהוא פחות ידכה אותי?

 

[חיית בוקר]

יש לך מה לעשות!

אבל את רחוקה מזה, לדעתי. את צריכה לעשות תהליך עם עצמך!
האם את יכולה להגיד לעצמך: "אני אשה מדהימה! לו לי יש מזל שיש לי בעל כמוהו, אלא לבעלי יש מזל שהוא איתי! מגיע לי שיעריכו אותי! לא אסכים לשביב אחד של חוסר הערכה!" את מסוגלת להסתכל בראי, להגיד את זה ולהאמין בזה??????

זה לא מהיום למחר!

את יודעת מה קרה לי, כשאני האמנתי בדברים האלה באמת באמת(שאני שווה ומגיע לי הערכה)???? לא אהבתי יותר את בעלי. הייתי מופתעת מעצמי שאיפשרתי לו ככה לנהוג כלפיי...