ניסיון לתשובה
ניתן לנתח ולפרש את שתי המילים הללו בכמה רבדים. ברמה המדעית-טקסונומית, "בעלי חיים" (Animalia או Metazoa) הם ממלכה הכוללת את כל היצורים החיים, מאמבות ועד בני אדם וכל מה שביניהם. בלשון הדיבור, ההבדל הוא בעיקר משלבי. למרות שמדובר במילים שקולות, בדרך כלל "בעל חיים" משמש במשלב גבוה (כתיבה מדעית או רשמית, תקשורת) ו"חיה" בלשון הדיבור. לכן משמשת "חיה" גם בביטויים כגון "חיה רעה", "התנהגות חייתית" וכד', לרוב במשמעות שלילית. (עם זאת, תפוז דווקא מכנה את החבר'ה האלה (
וכו') "חיות" - אולי כי מדובר בתוספת קלת דעת...?) ברמה הלשונית, "חיה" מופיעה במקרא ו"בעל חיים" רק בלשון חכמים, ולגבי שתיהן יש ערפול מסוים. הטקסונומיה של אבותינו לא הייתה ברורה או עקבית במיוחד, ולכן לעתים המקרא מבחין בין חיות, עופות, דגים ורמשים, ולעתים ההבדלה לא ברורה. "חיה" היא בדרך כלל יונק והכוונה היא לחיות בר (חיית השדה, חיית הארץ), בניגוד לבהמה (חיית בית). אותו בידול קיים בהמשך גם לגבי "בעל חיים" במשנה. במקרא, המילה "חיה" מופיעה בד"כ בצירופים כמו נפש חיה, חיית הארץ, חיית השדה וכד' (אבל גם "נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים") כך שקשה לדעת בדיוק איך הגדירו אותה אבותינו. בלשון חכמים קיימת "חיה" לבד, בדרך כלל כניגוד לבהמה, אך גם חכמינו אינם עקביים לגמרי בנושא.