בעיית מערכת חיסון

[Glissando]

בעיית מערכת חיסון

מזה כשלוש שנים אני מתמודד עם מצב מעיק של מערכת חיסון חלשה, אולי מוזרה הייתי אומר. הביטוי העיקרי של מצבי הנוכחי הוא שברוב הזמן אני מרגיש שאני מעט חולה (ללא סימפטומים חיצוניים) ואולם בכ-30% מהימים אני מרגיש בריא. אין לי בעיה לייחס את ההידבקות לכל מיני אנשים שאני פוגש אותם ביום-יום, ואשר כנראה מהם אני נדבק - אנשים בעבודה, בלימודים, בבילויים וכולי. בד"כ אפילו מצבם חמור משלי - הם משתעלים, כואב להם הגרון, הם מרגישים רע מאוד, ואילו כאשר אני אדבק מהם, ארגיש מעט חולי וחולשה, אך אתפקד. הבעיה מתחילה כאשר אני רוצה לשמור על אורח חיים ספורטיבי. מבדיקה ארוכת חודשים ע"ג לוח שנה, אין לי כל אפשרות להתמיד בספורט שכן - אני יכול להתאמן שבוע ואז שבוע וחצי אני מעט חולה - וכמובן מנוע מלהתאמן (ניסיתי מספר פעמים להתאמן בכל זאת - התוצאה היתה החרפה של החולי והסימפטומים) את הבעיה אני הייתי מגדיר כסטטיסטית. בעוד שאדם נורמלי יחלה פעם-פעמיים בשנה, ויוכל להתאמן לפחות 300 יום בשנה, הרי שאני יכול להתאמן לא יותר מ70 ימים לא-רצופים בשנה. יצויין שבכל בדיקות הדם שנערכו לי לא נמצא דבר. ניסיתי להתמודד באמצעות אכינצאה, אבץ ויטמינים, אך לא הרגשתי שיפור משמעותי. האם הרפואה המשלימה תוכל לעזור לי? תודה.

 

[kseniali]

אני חושבת שכן

כמי שעוברת דברים דומים, למרות שהאור בקצה המנהרה רחוק - אני רואה אותו. אני דווקא הייתי חולה הרבה (גם היום) ואני מרגישה תשושה הרבה, למרות שבדיקות הדם תקינות וכו'. היום אני מטופלת ברפואה סינית - כבר מחלה שניה סיימתי עם קצת דיקור ופורמולות סיניות ומאכלים מסוימים. (שנתיים אני על אנטיביוטיקות ותשושה לגמרי). חשוב להבין שבדיקות דם, במיוחד אלה שקו"ח נותנו לא משקפות הרבה על הבריאות שלנו. מה שכן - בד"כ טיפול כזה דורש המון. עושים שינויים בתזונה ובחיים בכלל. ולגבי הספורט - אני אישית מרגישה רע בלי ספורט, זה עושה לי רק טוב. אם בא לך להתאמן - פשוט תוריד את הקצב ותעשה מה שכיף לך, לי זה מאוד עוזר נגד עייפות שלא עוזבת אותי כבר הרבה זמן...

 

[Glissando]

אם את על אנטיביוטיקות אני מניח שזיהו משהו?

הרי אנט' דורשות מרשם רופא, והאחרון בד"כ ירצה סיבה למה הוא רושם דבר כזה. בטח כשמדובר בתקופות ארוכות. אני חושב שיש מספר הבדלים ביננו. נראה לי שהמצב אצלך חמור יותר. אצלי אין בכלל בעיה של עייפות - ההפך, מבחינת עבודה אני מתפקד. הסביבה החיצונית לא רואה אצלי משהו מיוחד. האם הדיקור נחשב רפואה משלימה? אני מבין שהרפואה הסינית היא עולם אחר מהרפואה הנטורופטית וההומופאטית וכיוצ"ב... היכן הכי כדאי להתחיל? אני כל הזמן מהרהר האם יש משהו בעייתי בסביבה שלי שמחליש אותי. אולי כדאי בבת אחת לעבור דירה וסביבה, נניח? (למרות שזה מעשה קיצוני שיש לו מחיר ועלול שלא להניב תוצאות) מקום עבודה זה בטוח לא - עברתי לפני שנה מקום עבודה.

 

[עירית פרידמן]

מערכת חיסון חלשה

זה משהוא שהרפואה המשלימה על כל גווניה מטפלת. אין שום סיבה לחפש את ה"אשם" בסביבה ובטח שלא צריך לעבור דירה בגלל זה. הבעיה היא במערכת החיסון שלך ולכן צריך למצוא את הבעיה אצלך ולטפל בה. אם אתה שואל אותי מה כדאי, אז אני "משוחדת" להומאופתיה. כך כל מטפל אחר ימליץ בודאי על הדרך שהוא מומחה בה. שיעורי הבית שלך הם לקרוא קצת על כל דבר ולהחליט מה הכי מתאים לך. הומאופתיה למשל היא שיטה שלא דורשת מפגש כל שבוע וגם לא נטילה יומיומית של חומרים-אז יש אנשים שזה ממש נוח להם. יש כאלה שמעדיפים לגשת כל שבוע לטיפול וכך הם מרגישים שהם בתהליך ו"עושים" משהוא למען עצמם. כל טוב עירית

 

[nofaritrit]

זה יכול להיות יתרון וזה יכול להיות חסרון

אני מאוד מאמינה באפקטיביות של טיפול הומאופטי. (וזאת הסיבה שתהתעקשתי עליו המון המון זמן עבור בני הקטן) הבעייה היותר רצינית בד"כ היא שלמצוא את הרמדי הנכונה לוקח הרבה יותר מידי זמן (מניסיוני העגום) ואם נפגשים עם הומאופט אחת לחודש או אחת לחודשיים עלולים לבזבז זמן יקר.

 

[Glissando]

קבעתי תור אצל נטורפאט

הגעתי למסקנה שנטורופאטיה מבין שלל הרפואה המשלימה היא הכי מתאימה לי - שכן היא עוסקת בצמחים, ובחלק מהמקרים גם הצליחו לאושש מחקרית את הסגולות הרפואיות של אכינצאה, אבץ ואחרים. לעומת זאת, לעניין של הדילול (הומופאטיה) אני כלל לא מצליח להתחבר. לפי הבנתי, דילול אינסופי מוריד את האפקט לאפס. אם היה מדובר על דילול עד רמה מסויימת הייתי מסוגל להבין (מזכיר לי חיידקים מוחלשים בחיסון) אני מאמין שגם בדיקורים הסיניים יש משהו. ובכל מקרה, אני מוכן ומזומן לקפוץ כל 3 חודשים משיטה לשיטה עד שאמצא את הפתרון.

 

[nofaritrit]

שיהייה בהצלחה

למרות שאני לא הייתי שוללת את העניין של ההומאופטיה בכלל שעזרה לי מאוד למרות שכביכול אין שם כלום... ונשמח אם תדווח לנו איך הולך.

 

[עירית פרידמן]

כל יתרון יכול להיות חסרון

במקרה העגום שלך זה אכן ככה. מניסיוני זה היוצא מהכלל. לפעמים קורה שטיפול לא מתקדם בצורה טובה (וזה קורה בכל סוגי הטיפולים). במצב הזה, מטפל נבון יכול לנקוט במספר אפשרויות כמו להתייעץ עם קולגות, להעביר את המקרה למטפל אחר, להפנות לגישת טיפול אחרת וכד, מקוה שהאמונה שלך ביכולת ההומאופתית תחזיר אותך לשם מתישהוא, לחויה מתקנת

שבת שלום עירית

 

[Glissando]

למה לשלול את עניין הסביבה???

האמת היא, שהדבר המרכזי שלפי דעתי צריך לבדוק זה הסביבה! שהרי מה בעצם השתנה? למה פתאום הגוף מגיב כ"כ שונה? אני מנסה לשחזר אחורנית, מה השתנה בסביבה שלי שכ"כ נחלשתי? כן, קרו כמה דברים: הכנסתי חתולה הביתה, התחלתי להשתמש בסוג של דאודורנט מסויים, וכיוצ"ב. למה לשלול את האפשרות שאיזשהו גורם בסביבתי יוצר עבורי את הבעיה? אני מודה שניסיתי למצוא את השינוי הסביבתי הזה ונכשלתי עד כה. אבל זה לא אומר שהוא לא קיים.

 

[nofaritrit]

מה קורה באויר פה?

המון שאלות על אלרגיות ומערכת חיסונית.. רפואה משלימה תוכל לעזור לך ויש מגוון שיטות יעילות לחיזוק מערכת החיסון. אני יודעת שרפואה סינית נפלאה, הומאופטיה (בתנאי שמוצאים את הרמדי הנכונה) יעילה מאוד, רפלקסולוגיה, קיינסולוגיה ועוד. אני עובדת גם אם כלי טיבטי שמדבר על הקשר בין הארה חלשה למערת החיסון. היכולת להגיב למצבים, להתמודד בתוך העולם, לעמוד על שלך, לאמר לא, לא לקחת על עצמך דברים שלא קשורים אלייך, אבא דומיננטי או לחילופין אבא חלש,פחד מסמכויות ועוד מגוון נושאים שיכולים להתבטא במערכת חיסון חלשה יותר. מלבד זאת מאוד מעניינת ההגדרה שלך להרגשה שהיא "מעט חולה" (כך כתבת) אני הייתי בודקת איך אתה יודע שאתה "מעט חולה",? איך אתה בכל זאת כן מרגיש את זה (כי אמרת שאין סימפטומים חיצונים). האם זה מתבטא רק בחולשה? האם בכאבים עמומים? איפה זה מתבטא בגוף ועוד.. מה נכון בחולשה הזאת עבורך? למה היא שם ועוד.. לדעתי עבודת עומק תוביל אותך לגלות דברים מעניינים וחדשים על עצמך.

 

[nofaritrit]

אם=עם..הגיע הזמן לישון.

 

[Glissando]

תודה לכל המגיבים

החולשה הזאת מתבטאת בתחושה שהיא בפירוש כמו התחלה או סוף של מחלה. היא בעצם מחלה חלשה - כי אני הרי יודע מנסיון של שלוש שנים, שאם אני מתאמץ למרות החולי, העניין בוודאות יתפתח למחלה בעלת סימפטומים (הנה, באמת אתמול והיום אני משתעל וכואב טיפה הגרון כי לפני שבוע, כשהייתי סתם חלש, לא הקפדתי על העיקרון שאסור לי להתאמץ) עוד מאפיין מרכזי של הבעיה שלי זה שיש לי את הכלים, מבחינתי, לדעת האם הבעיה נפתרה. אם אצליח להתאמן (שהרי מטרתי לשמור על אורח חיים ספורטיבי) שלוש פעמים בשבוע בחודש אחד רצוף, אדע שחל פה שינוי משמעותי. במהלך השלוש שנים האחרונות המקסימום שהצלחתי לשמור עליו (ואני מדבר בסה"כ על אימון של 100-200 כפיפות בטן) זה שבוע וחצי רצוף לכל היותר. אני לא מכיר את רוב הסובלים מבעיות מערכת חיסון, אבל אני תוהה אם המקרה שלהם הוא כה מובהק, וכה מדיד כשלי.

 

[nofaritrit]

מטופל שלי שהיה חולה בפיברומילאגיה

היה מספר לי בעבר שאמוני כושר הם המדד שלו להרגיש כמה הוא באמת בריא ושבתקופות קשות האימון מחליש אותו מאוד והוא לא יכול להתאמן. אצלו זה גם התבטא בחום ותשישות. בכל מיקרה תשישות, חולשה ,אלרגיות,אכזמות,קנדידות, מחלות אוטואימוניות נטייה לחזור ולחלות הם מדדים די אמינים למערכת חיסונית חלשה קצת.

 

[0 אור 0]

עוד כמה דברים

אחרי שקראתי את השרשור רציתי להוסיף כמה דברים. קודם כל אני מסכימה אתך שאם התחלת בטיפול שנראה לך, צריך לת לו את ההזדמנות להצליח. מסכימה גם שזו הזדמנות טובה לראות מה לא טוב בחיים שלך, ומה היית רוצה לשנות. מוסיפה, שאולי הדרך שבה אתה מתחיל את אורח החיים הספורטיבי שלך, לא מתאימה לך. כדאי אולי לנסות להתחיל בהדרגתיות מסויימת, להתחיל ללמוד תנועה נכונה (פלדנקרייז, אלכסנדר או אפילו פיזיוטרפיסט או מאמן טוב), לעבוד בשיטות שבונות ומוסיפות אנרגיה בעדיפות על שיטות שמנצלות אנרגיה ברמה גבוהה (יוגה, צ'י קונג ואמנויות לחימה מסויימות), להתאים את משך ועומס האימון לתחושה שלך. וכמובן, לא לשכוח שבעונת החורף ובחילופי עונות כולם מרגישים חלשים יותר באופן טבעי, ולכן מתאימים את המזון ואת הקצב לעונה.

 

[Glissando]

לגבי אורך חיים ספורטיבי

לא ירדתי לעומק דעתך בעניין "הדרך שבה אתה מתחיל את אורח החיים..." וכל עניין התנועה הנכונה. מזה 3 שנים שאין לי בכלל אורח חיים ספורטיבי. בימים שאני בריא, אני עושה כפיפות בטן כאשר בהדרגה מגדיל את המינון מיום ליום (מתחיל ב60 כפיפות לאחר שבוע-שבועיים שבו לא התאמנתי...זה כלום לבן 32) אני לא מרגיש שהספורט (אם אפשר לקרוא לכמה כפיפות ספורט...) הוא-הוא האשם, אני רואה את הספורט כמעין מדד חיצוני לבעיה. לדוגמא, היו גם כמה חודשים שבהם לא התאמנתי כלל. עובדה זו לא השפיעה כלל על עצם הבעיה. אמנם חיצונית לא ניתן היה לראות כלום אבל בהחלט הרגשתי שביותר מחצי מהזמן אני חולה קלות. לעניין חילופי עונות, הבעיה אצלי קיימת גם בקיץ וגם בחורף. לא חושב שבעונה אחת יותר מהאחרת.

 

[0 אור 0]

אז תתחיל

אורח חיים ספורטיבי, או הביטוי שאני מעדיפה - בריא - מתבטא בכך שהפעיות היא יומיומית, מתונה וכחלק מהחיים. אחד הדברים שממש עוזרים לי כשאני מרגישה קצת לא טוב, זה יוגה. כפיפות בטן זה ממש לא הכיוון. תמצא פעילות בריאותית שאתה מתחבר אליה - בין אם זה יוגה, צ'י קונג, פלדנקרייז או קארטה ופשוט תתחיל לעסוק בה כמה פעמים בשבוע. תשלים בעוד משהו יומיומי - הליכה, רכיבה על אופניים או אימון יוגה בבית. בניגוד לכל מיני מומחים שטוענים ששום דבר פחות מחצי שעה לא שווה, אני אישית מאמינה שאפילו 10 דקות כהתחלה זה טוב. כשהייתי במצב על הפנים אחרי שני הריונות קשים שבהם לא יכולתי לעשות כלום, התחלתי עם "שעת כושר" בטלויזיה, כי זה כל מה שיכולתי, ולאט לאט עליתי ברמה עד שהגעתי למצב שאני יכולה לעבוד 30-40 דקות כל בוקר. אם לא הייתי מתחילה שם, אני מניחה שכבר בגילך לא הייתי יכולה לזוז בכלל.

 

[Glissando]

אם ישנם

תרגילים גופניים כלשהם - כמו יוגה - או כל דבר - שיש להם השפעה על מערכת החיסון אני כמובן מעוניין. השאלה מה הסיבה ומה המסובב כאן. מערכת חיסון בריאה -> מאפשרת פעילות גופנית או פעילות גופנית (מסויימת) -> מאפשרת מערכת חיסון בריאה בכל מקרה, המטרה הסופית שלי היא להתאמן אימון ספורטיבי "אמיתי": לרוץ 2 ק"מ פעמיים בשבוע, לדחוק משקולות, וכדומה. אם לא אצליח להגיע לזה (בסופו של יום) לא השגתי את מטרתי. מה שמפריע לי זה שאני מרגיש חלש מבחינה גופנית בשנתיים האחרונות.

 

[0 אור 0]

בהחלט

כמו במשל הביצה והתרנגולת אין כאן גורם אחד ותוצאה אחת, אלא מעגל חיים בלתי פוסק. העיסוק בפעילות בונת אנריגה, מחזק אותך גופנית ונפשית, הגוף והנפש במצב בריא יותר מאפשרים להגביר את הפעילות הגופנית. אבל ריצות ארוכות ומאומצות ודחיקת משקולות הן לא פעילות שבונה אנרגיה - ריצה היא דוקא פעילות טבעית לאדם, אבל רק אם תבנה את הכושר בהדרגה כך שהריצה לא תהיה במאמץ שגוזל אנרגיה מהגוף, אלא ללכת עם הגוף. אני חוזרת וממליצה על הפעילויות הבריאות יותר שהזכרתי קודם (וגם שחיה ורכיבה על אופניים שלא הזכרתי אבל אולי מתאימות לך יותר), לאחר התמדה בפעילות במשך תקופה אין ספק שתוכל כל פעם לעלות רמה ולהגיע לכל עיסוק שתרצה בו. אם כי אני חייבת להודות שקשה לי להתחבר למטרה שלך.

 

[Glissando]

נדמה לי...

שהלך המחשבה הכללי שלך מתייחס למישהו אחרי תאונת דרכים קשה או מחלה קשה וממושכת, לא עלינו, שהוא "מפורק לחלוטין" - הגוף שלו מותש לגמרי, ולאחר טראומות קשות, וכעת את ממליצה לו לבנות את עצמו בהדרגה עם פעילויות קלילות ולא מאמצות. אצלי זה ממש לא המצב (אני מקווה) תחשבי עלי כמו על מישהו שמתאושש משפעת, יום-יומיים לאחר מכן הוא יכול להתאמן אימון קל, ולאחר 4-5 ימים הוא יכול להתאמן ממש אימון משקולות קשה ואינטנסיבי. העניין הוא שיש לי שפעת פעמיים בחודש (ובכל פעם שבוע) הבעיה שלי היא התדירות שהיא גבוהה בהרבה מהממוצע לגברים בגילי ובמצב בריאותי (הידוע בכל אופן)

 

[hal767]

הבעיה היא לא מערכת החיסון

לפי מה שהינך מתאר בשירשור הזה, מערכת החיסון דווקא פועלת היטב. הסימפטומים השונים אותם אתה מכנה "מחלה" דווקא מראים את ההפך. סימפטומים אלה אינם מחלה, אלא מצביעים על ניסיונות הגוף לפתור מצוקה פנימית כלשהי ע"י הפרשת החומרים המציקים לו החוצה, וזה דווקא מראה על פעילות חיובית של מערכת החיסון. זה בהחלט יכול להיות מלוווה בחולשה, עליה בחום הגוף ועוד תחושות לא נעימות. הדרך הטבעונית עוסקת בטיפול בגורמי הבעיה, ופחות בסימפטומים שלה. תחזוקה נכונה של הגוף באמצעות תזונה ואורח חיים נכונים הינם טיפול שורש בבעיה. רוב הבעיות והמחלות מקורן בטעויות בתחזוקת הגוף. מה הטעם בלבלוע כמוסות וצמחים וחומרים לא רצויים אחרים למינייהם כשבו בזמן הינך מכניס לגופך גורמי בעיה ומחלה? מה הקשר בין אבץ לבעיות שלך? גם ואם חסר לך אבץ, לא עדיף לקבלו באמצעות מזון טבעי ובריא? יש לי הרושם שהינך מחפש קיצורי דרך לבעייתך, ולדעתי, אין דברים כאלה. במיוחד שהינך פעיל ספורטיבית, עליך לאכול נכון, לנוח מספיק ולחיות נכון גם פיזית וגם נפשית כדי לא להתיש את גופך ונפשך. תרופות פלא אינם דרך להשיג ריפוי. הריפוי הינו תהליך שנעשה בתוך וע"י הגוף. כוחות הריפוי טמונים בגוף עצמו, והוא יוכל להשתמש בהם ביעילות רבה אם תיתן לו את התנאים לכך. והתנאים הם תזונה ותחזוקה נכונים של הגוף. כתבתי את הדברים בכלליות כי אינני מכירך. הנוסחה לפתרון הבעיה היא להתאים לך תזונה ודרך חיים המתאימים לך ע"פ מצב בריאותך, אופייך ושאיפותיך, ובכך לאפשר לגוף להיות הרופא של עצמו.